פורום אוצר החכמה

ראה רבינו בחיי ויקרא ה' על פסוק והשיב את הגזילה אשר גזל והמשך הפסוק או עושק אשר עשק או פקדון וכו' ופירש דקאי נמי ארישא דקרא על קנין שינוי דגם בפקדון אם יש שינוי קני ואי"צ להשיב
מישהו שמע ע"ז שיש קנין שינוי בשומר ????

איש טלז כתב:ראה רבינו בחיי ויקרא ה' על פסוק והשיב את הגזילה אשר גזל והמשך הפסוק או עושק אשר עשק או פקדון וכו' ופירש דקאי נמי ארישא דקרא על קנין שינוי דגם בפקדון אם יש שינוי קני ואי"צ להשיב
מישהו שמע ע"ז שיש קנין שינוי בשומר ????

כוונת רבנו בחיי היא באופן שהוא שינה אותו לצורך גזילה, והחידוש בזה שאפי' שמעשה השינוי אינו מעשה קנין, מ"מ זכה בו השומר ע"י השינוי (כתוצאה מהקנין שיש לשומר בחפץ וכמו שהאריכו בזה כבר הברכ"ש והגרי"ז) וכבר מצאנו כן בדברי הגרע"א בכתובות לד: דהשואל פרה וטבחה, הוי הטביחה מעשה קנין של שינוי, וכבר תמהו בדבריו האחרונים ממתי מעשה טביחה הוי מעשה קנין? ואמנם הביאור הוא כנ"ל. וזהו כוונת הרבנו בחיי הנ"ל.

מעניין. הוא כותב כך גם בכד הקמח, אות ג.
עכ"פ צריך ללכת בכיוון של "לצדדין".

על קנין שינוי בשואל, לכאו' מצינו סוג' ערוכה, ב"ק יא. לפי התוס' שם דדין "אין שמין" תליא בשינוי.

שומר ודאי לא קונה בשינוי- וגיזות וולדות דריש המפקיד יוכיחו
אבל במח''כ, עיקר הקו' לא הבנתי, הלא מדובר בפקדון דכפריה, וממילא הוי עליו גזלן!
וגם כופר בפקדון קונה בשינוי - שאם תשיבני מדברי האבי עזרי גניבה פ''ד ה''ב, אשיבך שלפי איך שהחזו''א ב''ק סי' ס''ק י''א יפרש את התו' ב''ק ק''ז ב' ע''כ שהוא כגזלן רגיל

הרב איש טלז, לכאו' הוא טוען "לענין", לא?

=

אם בכל זאת חשקה נפשך למצוא "קנין שינוי" גם אצל מי שאיננו גזלן, הא לך רשימה קצרה:

ריטב"א ע"ז נג: אבל לענין האוסר דבר שאינו שלו על ידי מעשה לא שמענו אלא בשעושה לשם עבודה זרה כההיא דהשוחט בהמת חבירו לע"ז, וגם שיהא מעשה ניכר בשינוי שאינו חוזר לברייתו דדמי כמאן דקני ליה בשינוי דומיא דגזלן מה שאין כן בטפוחי מיא.

ר"ח ב"ק כב: ופרקי' לריש לקיש לא שנו שפטור השולח את הבעירה אלא בזמן שמסר לו גחלת וליבה החרש שהרי קנאה החרש בשנוי מעש' והאי הליבוי אבל אם מסר לו שלהבת שממונו כמות שהוא חייב בעל גחלת כמו שחייב בשורו.

מלחמות כתובות סו"פ נערה: למה זה דומה לנותן מתנה לחבירו ע"מ שישמשנו שמתנתו מתנה כיון שהעכבה אינה שלו והא נמי מתנה גמורה היא ואפי' בשצבען לשמן כיון דלשמן צבען הצבע הקנה צבעו לאשה וקנין גמור קנאתן בשנוי דהכי מסקנא בב"ק.

שטמ"ק ב"מ דע"ח בשם רבינו פרץ: כל המעביר על דעתו של בעל הבית נקרא גזלן. להתחייב באונסיה ומייתי מדרבי מאיר דאמר נותן לו דמי צמרו אלמא קנו ליה ומשמע דאי לא קני כשהעביר על דעתו של בעל הבית להתחייב באונסיה משום שינוי לא קני דשינוי אינו קונה בדבר שאינו שלו. ומשני דהתם היינו טעמא דשינוי קונה אפילו בדבר שאינו שלו.

סמ"ע: צז-ס, קג-יח, שמא-יא.
ושאר נו"כ שם.

ואולי זה יסוד הנידון אי שמין למזיק, (והחילוק אליבא דאמת הוא דשינוי לגריעותא גרע). ויש עוד להאריך.

ע"ע לשון הרמב"ן כתובות סוף פרק נערה ודוק