פורום אוצר החכמה

חוברת יפה מאוד מומלץ

זה ציטוט מהחוברת

גם זהו המקום לחזור ולהעיר על המנהג הפסול והמגוחך של החדר יחוד, וכבר דשו בו רבים,
ומרן זיע"א התריע נגדו כמה פעמים, וכל בר דעת יבין לבד כמה וכמה מכשולות שיש במנהג
זה, ולא כאן המקום לפורטם, אך דיינו שזו היתה דעת מרן זיע"א בכדי שנלך בארחותיו ללא
שום זיז וזיע.

הגזים הרבה. גם אם יש מקור למנהג שלא לעשות חדר ייחוד לכתוב כך זה מגוחך.

וכאן האריכו בזה. http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=20440&p=200929 והביאו את דברי הרב יצחק יוסף שכתב שדעת מרן בשו"ע הוא שצריך לעשות ייחוד רק מנה סיבות ונימוקים למנהג שלא לעשות .

יש מה להתיחס לתוכן החוברת. אבל מעבר לזה חבל שהם לא נתנו למישהו יודע ספר לקרא את החוברת לפני שהדפיסו אותה מתומללת מהקלטה. ר' שמואל מוניבר, תגלת בן אפר...

מה ההבדל בין חדר יחוד שבזה אסור לנהוג כמרן השו"ע. כיון שכך נהגו (כמה פוסקים העידו על המנהג הזה?)
לבין הדלקת נרות שבת ששם חייבים (לדעתו) לנהוג כמרן השו"ע. ואף שכבר נהגו (וכמה פוסקים העידו ע"ז?), חייבים לבטל את מנהגם.

חוץ מזה, מה שייך לומר על מנהג חדר יחוד שיסודתו בראשונים ובשו"ע, שזה חוסר צניעות? [הרי הר' עובדיה אמר "לומר שאין לצרף את דעת ר"ת והשו"ע לספק ספיקא, זו חוצפה", ולומר שמי שעושה כהרמב"ם והשו"ע זה חוסר צניעות זה לא חוצפה?]

דבר נוסף, אם הדרהם ירד ל3 גרם, א"כ יש להוריד את גודל האצבע לפחות מ2 ס"מ. והוא סותר עצמו מיניה וביה (עמ' קצז).

אין לו מה לעשות לנותן ההסכמה, אלא רק לספור כמה פעמים חכם פלוני חלק על אביו? ועוד לכתוב זאת?
ודברי ר' אברהם בן הרמב"ם אמורים גם עליו. שהוא ג"כ מגן על מנהגו ומה שנתחנך עליו. ולא חוזר בו נגד אביו גם אחרי ראיות רבות.

"אין מונופול על התורה לשום חוג". "האמת אהובה מכל".

ממורשת הגר"ע יוסף זצו"קל

בס"ד

מצ"ב קובץ הלכה בית יוסף לחודש אב (יוצא בהכוונת הראשל"צ הרב יצחק יוסף). זהו גיליון מקוצר (המלא רק למנויים).

מצ"ב הקובץ.

בס"ד

שלום לכולם, מצ"ב הגיליון המלא של קובץ בית יוסף לחודש אלול, הכולל בנוסף דרשות לימים הנוראים של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ומר בריה הראשל"צ הרב יצחק יוסף..

לכ' הפריז על המידה במה שהתיר להניח תבשילים על הפלאטה ביו"ט ראשון בשביל סעודת יו"ט שני. עי' רמ"א או"ח תק"ב:א שאסר אפילו לכסות האש בשביל יו"ט שני למרות שבלי זה לא "יהא האש שמור לו למחר" כלשון המשנ"ב.

זוהי דעת החיי אדם..עליו תלונותיך ולא על הרב. ועיין מה שכתב שזה לא נחשב מעשה ממש כיוון שרק מוציא כדי להפשיר ולא מחמם ממש על הפלטה.

ראיתי מה שכתב בהיתר פתיחת מקרר בשבת. וכל הדברים מבולבלים ומתמיהים, וסותרים עצמם מרישא לסיפא.

ראש דבריו הדגיש וכתב באופן ברור, כמה פעמים, כי יש בזה הפעלת חשמל בשבת (ואף בלשונות "הבערה", "מבעיר"), אחר שהזרם הפסיק לפעול, וזה לשונו:

...וכשמגיע הקור אל המעלה האחרונה, נפסקת פעולת החשמל באופן אוטומטי, וכשהאויר הקר הולך ומתמעט במשך הזמן איזה מעלות, פועל שוב החשמל באופן אוטומטי ומגביר את הקור עד למעלה האחרונה. ובכן בעת פתיחת המקרר כדי להוציא ממנו את המאכלים, הקור הפנימי מתפרץ ויוצא החוצה, ויורד איזה מעלות, ונמצא כי הפותח גורם שהמנוע החשמלי יפעול מחדש, להזרים זרם חשמלי, כדי להשיב את הקור לאיתנו וגורם הבערה בשבת. יתר על כן, פעמים הרבה שמתעורר כח החשמל מיד עם פתיחתו, ע"י יציאת האויר הקר לחוץ, ונמצא מבעיר חשמל בשבת.

אך הנה בסיפא נעלם כל זה, ולפתע הוזכר שאין כאן כי אם רק הגברת זרם ותול"מ:

...והוא במלאכה דרבנן בהגברת זרם, שאינו יוצא אש מפעולה זו, אלא הגברת זרם שאינה אלא מדרבנן...

ותו, פתח בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, כשכוונתו במובן של "כוונה נגדית", וכמו שביאר שהרי הוא נושא בעול הוצאות החשמל כ"שגורם לחשמל שיתחיל לפעול מחדש", והיה נח לו יותר אילו היה בגדר האפשר שישאר הקור בפנים; וסיים בפסיק רישיה דלא אכפת ליה, כפי שיראה כל רואה.

גם עצם ההסבר שלא נח לו בזה שנושא בעול הוצאות החשמל בהפעלתו מחדש, הוא דבר מתמיה לחלוטין, והעצה היעוצה לאדם זה שינתק לגמרי המקרר מהחיבור לחשמל, וכך לא יצטרך לשאת כלל בעול הוצאות מיותרות אלו. אלא על כרחך פשיטא ופשיטא דניחא וניחא ליה שהכל יעבוד ויפעל כשורה באופן התקין והראוי, ויעשה המקרר מלאכתו נאמנה בקירור המאכלים ושמירתם ע"י צריכת זרם החשמל (בהפעלת הפותח!), ותול"מ.

אורח24 כתב:זוהי דעת החיי אדם..עליו תלונותיך ולא על הרב. ועיין מה שכתב שזה לא נחשב מעשה ממש כיוון שרק מוציא כדי להפשיר ולא מחמם ממש על הפלטה.

א' איפה ראית שהרב התיר רק להפשיר ולא לחמם?

ב' ז"ל הח"א (קנג:ו): "בשמיני סמוך לחשיכה אם אי אפשר לו - או שיהיה לו טרחה הרבה - לפנות הכלים מן הסוכה בלילה, מותר לפנות ביום להביאם לביתו, ובלבד שלא יסדרם עד הלילה, דאם יסדרם ביום, הוי כמכין מיו"ט לחברו. ולכן אם השלחן הוא של פרקים, לא יניח הטבלא על הרגלים, דכשגומר איזה דבר הוי הכנה. אבל ההבאה לביתו, לא הוי הכנה...."

הרי שהח"א התיר רק במקרה שאינו "גומר איזה דבר" (וגם לא התיר את מה שאסר הרמ"א שהזכרתי). לענ"ד חימום מאכלים דומה יותר למקרים שאסרו הפוסקים מהבאת יין. עי' במאמרו של הרב חיים אבערלאנדער בקובץ אור ישראל האחרון שביאר את העניין בטוטו"ד.

יעקובי כתב:גם עצם ההסבר שלא נח לו בזה שנושא בעול הוצאות החשמל בהפעלתו מחדש, הוא דבר מתמיה לחלוטין, והעצה היעוצה לאדם זה שינתק לגמרי המקרר מהחיבור לחשמל, וכך לא יצטרך לשאת כלל בעול הוצאות מיותרות אלו. אלא על כרחך פשיטא ופשיטא דניחא וניחא ליה שהכל יעבוד ויפעל כשורה באופן התקין והראוי, ויעשה המקרר מלאכתו נאמנה בקירור המאכלים ושמירתם ע"י צריכת זרם החשמל (בהפעלת הפותח!), ותול"מ.

דפח"ח.
מהנדסים וטכנאים ישבו ותיכננו לפרטי פרטים את רמת הקירור וכו', והקונה שילם ע"ז במיטב כספו, ופתאום טוען לא ניחא לי בכל זה?

מן הראוי להזכיר דבריו של של הר"י יוסף במכתב שהובא כאן:

מצוה לפרסם שמרן אאמו"ר מחמיר בכמה וכמה דברים שכתב להקל, וכגון, מעולם לא פתח בעצמו פריז'דר בשבת, ומצוה על קטנים לפתוח לו, אע"פ שכתב להקל עפ"ד התוס' ועוד פוסקים.

מצ"ב גיליון מקוצר של קובץ בית יוסף לחודש תשרי. בנוסף, ישנו מדור חדש בקובץ, בו תובא כל פעם שאלה אחרת לעיון הלומדים, והתשובה הטובה ביותר תזכה את בעליה למנוי חצי שנתי.

מצ"ב גיליון מקוצר של קובץ בית יוסף לחודש כסלו.

לא ציינתי שעכשיו בגיליון ישנו מדור חדש שנקרא "חכמי הדורות", שיביא את קורות חייהם של רבותינו. הפעם נספר על הגאון רבי יצחק בן וואליד וכן בגיליון הנוכחי במדור "דובב שפתי ישנים", שתי אגרות מהגאון רבי חזקיהו מדיני בעל השדי חמד.

יוסף משה כתב:לכ' הפריז על המידה במה שהתיר להניח תבשילים על הפלאטה ביו"ט ראשון בשביל סעודת יו"ט שני. עי' רמ"א או"ח תק"ב:א שאסר אפילו לכסות האש בשביל יו"ט שני למרות שבלי זה לא "יהא האש שמור לו למחר" כלשון המשנ"ב.

בתשובה המצורפת כתב רק שהמקל בשעת הדחק יש לו על מה לסמוך

נ"ב האם קובץ בית יוסף עדיין יוצא לאור?

יעקובי כתב:ראיתי מה שכתב בהיתר פתיחת מקרר בשבת

מי יכול להעלות תשובה זו?