קראקובער כתב:יש ויכוח בזה בין הפוסקים ובמדרש כתוב,
דרש רבי יהודה בן פדייא: מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בצווי אפי' שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה שלוש שנים, שנאמר (ויקרא יט): שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל.
ושואלים הרי אין הנידון דומה שבערלה יש היתר לאחר זמן, ואם נאמר כמו הפוסקים שאוסרים לק"מ, ואע"פ שאין ראיה לדבר יש זכר לדבר.
נחמד, אבל אם כמוך יכול היה להביא ראיה מהרבה דברים הנאסרים לעולם ובניך עומדים בכך כמו חזיר וכולי, אלא שהשוואת המדרש היא שעה אחת מול שלוש שנים, ואם אין היתר לאח"ז, וכי מה, סו"ס הם ממתנים שלוש שנים ואתה אפי' שעה קטנה לא יכלת לעמוד.
אבל אכתי יש לעיין אם אין במדרש זה איזה סוד, כי על פניו עשינו כאן את אדה"ר כבעל תאווה זול ופשוט שלא יכול לעמוד בפני היצר שלו אפי' שעה אחת, בעוד שברור שעניין גדול יש בחטא זה של אדה"ר, עי' בספר מדרגת האדם שגילה מזה טפח...