פורום אוצר החכמה

התעוררתי לדון דהנה אדם שהזיק חפץ משומש אינו משלם אלא כפי מה ששוה החפץ בשוק להמכר עכשיו כך נקטו הפוסקים
ובאופן שהזיק חפץ שניתן לתקנו רק יש עלות גבוהה של תיקון ג"כ דינו לשלם לו את ההוצאות של התיקון [כמבואר בכמ"ד] כ"נ הרבה מהפוסקים [והוא מדין גרמי

נמצא דאדם ששבר את חפץ משומש שעלות התיקון גדולה משוויו היום
אז יהיה תלוי אם ניתן לתקנו יהא חייב בדמי התיקון שעלותם גבוהה
ואילו ישבור את החפץ לגמרי לא ישלם אלא כפי השווי הזול
נשמע תמוה?
או לא ?

איש טלז כתב:התעוררתי לדון דהנה אדם שהזיק חפץ משומש אינו משלם אלא כפי מה ששוה החפץ בשוק להמכר עכשיו כך נקטו הפוסקים
ובאופן שהזיק חפץ שניתן לתקנו רק יש עלות גבוהה של תיקון ג"כ דינו לשלם לו את ההוצאות של התיקון [כמבואר בכמ"ד] כ"נ הרבה מהפוסקים [והוא מדין גרמי

נמצא דאדם ששבר את חפץ משומש שעלות התיקון גדולה משוויו היום
אז יהיה תלוי אם ניתן לתקנו יהא חייב בדמי התיקון שעלותם גבוהה
ואילו ישבור את החפץ לגמרי לא ישלם אלא כפי השווי הזול
נשמע תמוה?
או לא ?

לפענ"ד (בלי לעיין בפוסקים) נראה שכלי שתיקונו עולה על שוויו - אין דרך בני אדם לתקנו, ויכול המזיק לשלם את שוויו בלבד.

אולי יש לקשר זה עם סוגית "חרשו נותן לו דמי כולו" והמסתעף בגמרא שם.

פשיטא שיתן לו דמי חפץ משומש דהא כל החיוב בדמי התיקון הוא מכח החיוב להחזיר לו החפץ כמות שהיה קודם וכיון דנותן לו דמי שוויו אין לך חזרה גדולה מזו

ובאדם שהזיק חלק אחד מסעט או נזם אחת מזוג אי חייב בכולו או רק באותו שהזיק כי למעשה אי אפשר לו להשתמש רק בא' מהם וזה דבר ידוע במח' הפוסקים

שורש הספק הוא אי נימא שישנו חיוב בפ"ע להחזיר הדבר הניזוק כשיטת הראב"ד על הר"מ וכ"ה בתור"פ דמ"ח שיש חיוב למלאות החפירות לכאורה ראוי שישלם דמי ההוצאות הגם שעולות על דמי החפץ לא כן ?

בקובץ בית אהרן וישראל האחרונים האריכו הרבה בנושא זה, עם הרבה ראיות לכאן ולכאן.