פורום אוצר החכמה

זה זמ"ר שאני עוסק בענייני מלאכת מכה בפטיש, כחותה ע"ג גחלים.

ואעפ"כ כמו צע"ר בנפשי שפעמים שפירוש המילות איני יודע.

ובכן: האי דאמרי רבנן, דבר זה אסור משום מתקן מנא, האם ברור שכוונתם לתולדה דמכה בפטיש? ואולי בונה?

ואוסיף קצת: פשוט שלסוברים שאין בנין בכלים בכל גווני, ואפי' ביצירת כלי חדש (רש"י והיראים) הרי שלדעתם כל תיקוני כלים שייכים למכ"ב
אכן השאלה לשאר הראשונים הסוברים שיש בנין בכלים בכל מיני הגדרות, (יצירת כלי, אומנות וגבורה וכו' וכו') האם יתכן שמתקן מנא גם הוא בכלל בונה?

ברמב"ם פכ"ג ה"ד מבואר להדיא שמתקן מנא הוא מכ"ב. והרמב"ם הוא בסיעת הראשונים הסוברים שיש בנין בכלים באופנים מסוימים!

האם דבריו מוסכמים ופשוטים?

הנה למשל באבני נזר סי' ריז כותב על מיעוט ענבי הדס שאמרו בסוכה שהוא אסור משום מתקן מנא (ונחלקו ראשונים אם הוא מה"ת או מדרבנן) שאפשר שהוא בונה!

באנצ"ת משום מה, ייעדו שני ערכים: מכה בפטיש וערך מתקן מנא!

מי יכול להושיעני, למלטני מבושתי ולהצילני ממבוכתי?

שו"ת פסקי עוזיאל להראשל"צ זצ"ל:
קושטא היא דאסור לסדר אותיות לדפוס בשבת משום דזו היא מלאכה של מתקן מנא שהיא תולדת בונה, ואסור גם משום עובדין דחול, ומטעם זה אסור לפרקן וכמ"ש: ומסננין את היין ומלבד שלא יעשו גומא. פרש"י ז"ל: שלא יעשה גומא מן הסודר בפי הכלי כי עובדא דחול אי נמי אתי לידי סחיטה (שבת קל"ט ע"ב).

האם כבודו שואל על פשר המונח 'תמקן מנא' בגמ' או שמא על דרך השימוש בו בספרי הפוסקים?

כך או כך בער אנכי ואין בי תבונה, אבל לגבי הגמ' כמדומני דתליא במחלוקת רש"י ותוס'. איני מצליח לאתר דברי התוס' לע"ע אבל כמדומה שהם סוברים כמו שהבאת מד' הרמב"ם. שיטת רש"י שמתקן מנא חייב משום בונה מתבארת מתוך פירושו לשבת (לא:) ע"ש. (ובזה היה נראה ליישב קושיית החת"ס בחי' לכתובות ו: שנתקשה בדברי רש"י שם שפירש דמפיס מורסא חייב משום בונה ואילו בשבת קז: פירש דחייב או משום בונה פתח או משום מתקן כלי דמה לי לתקן מכה מה לי לתקן כלי. ולהנ"ל א"ש דגם תיקון מנא הוא משום בונה, ורק שבפירוש השני ר"ל דאינו דוקא משום בנין הפתח אלא דכל שמתקן המכה חשיב מתקן מנה שהוא ג"כ חייב משום בונה. ועי' מש"כ המנחת חינוך במוסך השבת מכ"ב אות ב).

אני שואל שאלה הכי פשוטה שיכולה להיות: שאמרו בגמ' "מתקן מנא" האם כוונו לאיסור מכ"ב או בונה?

ומש"כ הדר"ג בד' רש"י זה הרי לא יתכן שהרי שיטת רש"י (ואחריו היראים) ברור מללו שאין בנין בכלים בשו"א וממילא לא יתכן שמתקן מנא הוא משום בונה.
אכן תוס' בריש הבונה ובעוד מקומות, ס"ל שיש בנין בכלים בכל מיני אופנים, ולשיטתם מצאה החקירה מקום לנוח
וכבר ציינו לדברי הרמב"ם הנודעים שמתקן מנא הוא מכ"ב, אע"פ שהרמב"ם מכת הסוברים שיש בנין בכלים בתנאים מסוימים.

שנים רבות שלא עסקתי בענין זה, אך למיטב זכרוני אף הסוברים שיש בנין בכלים הוא רק בבנין גמור אך בנין כל דהו אינו חייב משום בונה,
וא"כ ברור מדוע הרמב"ם כתב כתב שהגורר כל שהוא או המתקן כלי חייב משום מכה בפטיש, שהרי אינם בנין גמור.
ומכאן לשאלתך, האם מצאת מקום שבו מתקן מנא יש בו בנין גמור שיכול להתחייב משום בונה?

כבר איני עסוק כ"כ בנושא, אך כאשר למדתי הל' שבת תמיד המשמעות של "מתקן מנא" הייתה "מכה בפטיש". כדמות ראיי' לזה: הדין בסי' שי"ז שהפותח בית הצוואר חייב משום דהוי "מתקן מנא", וברור שהכוונה למכ"ב, שהרי אין לך בנין 'רעוע' מזה...

גם הלשון "מתקן מנא" - מורה על מכ"ב ולא שייך כ"כ לבניין (ועשיית) הכלי.

מכות ג: רד"ה חייב

איש_ספר כתב:הנה למשל באבני נזר סי' ריז כותב על מיעוט ענבי הדס שאמרו בסוכה שהוא אסור משום מתקן מנא (ונחלקו ראשונים אם הוא מה"ת או מדרבנן) שאפשר שהוא בונה!

נשמע תמוה! וכי יעלה על הדעת שהדס נהפך להיות כלי?

רש"י (שהכותב ציין לדעתו בענין בנין בכלים וכו') כותב בשבת מ"ח ע"א כך:
הפותח בית הצואר - של חלוק לכתחילה.
חייב חטאת - דהשתא קמשוי ליה מנא, וחייב משום מכה בפטיש, והיינו גמר מלאכה.

והיינו שמגדיר המתקן מנא של פותח בית הצוואר כמכה בפטיש.

ואולם לגבי המתקן מנא המובא שם באותו העמוד קודם לכן, במוכין, שם כבר לא כותב שזה משום מכה בפטיש, וז"ל:
מתירין בית הצואר - שדרך הכובסים לקושרן.
אבל לא פותחין - לכתחילה, דהשתא עביד ליה מנא.
בחדתי - שלא היו מעולם לתוכו - אסור, דהשתא עביד ליה מנא.

וכדאי לעיין במגן אברהם שי"ד סק"ג, ודו"ק.