פורום אוצר החכמה

בדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים כיון שאין לבהמה דעת לפגל וא"כ יש לעיין בעקידת יצחק אם שייך פיגול אם יצחק היה חושב לפגל

נא לציין מ"מ בענין

חוולין ז: מהרש"א ד"ה ומי מחייבא בסו"ד

עיינתי שם אולם אינו פושט השאלה

המהרש"א כותב שם שגם בהמה יש לו מחשבה. שכותב על חמור שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר

והיינו דאע"ג שיש לבהמה דעת מ"מ אינה בתורת פיגול ודוק'
וכתב לי חכם אחד וז"ל הפיגול תלוי במחשבת המקריב.
אמנם אמרו מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב:
"אמר ישמעאל ליצחק אני גדול ממך שאני קבלתי מילה ואני בן י"ג שנה והיה בידי למחות ולא מחיתי, ואתה כשקבלת המילה היית בן שמונה ימים, ולא היה בך כח למחות, לכך לא מחית, אמר לו יצחק על אבר אחד אתה מייראני, אילו אמר לי הקדוש ברוך הוא ברוך שמו שאקריב את עצמי הייתי מקריב ולא הייתי מסרב, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם".
יש כאן משמעות שגם יצחק נחשב כמקריב את עצמו, ולפי זה צריך שגם כוונתו תהא שלימה.עכ"ל

אבל אין ריבוי לזה שיהיה מועיל פיגול וגם בבמה צריך רבוי מזאת תורת בזבחים קכ:
ועל קרבן אדפ היה צריחך ריבוי מיוחדת וגם שהעקידה הי"ל דין במה

שמואל דוד כתב:בדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים כיון שאין לבהמה דעת לפגל וא"כ יש לעיין בעקידת יצחק אם שייך פיגול אם יצחק היה חושב לפגל
נא לציין מ"מ בענין

אולי אתה תביא מ"מ לענין שבדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים.
בפשטות הוא מחשבת המקריב דהיינו הכהן, ולא הבעלים. אמנם יש תנא דס"ל שגם בעלים יכולים לפגל.
ועוד, מה שכתבת שהטעם שהבעלים מפגלים הוא משום שאין לבהמה דעת לפגל. מה זה הדברים האלו? וכי בבהמה זה תלוי? גם אם היה לה דעת לפגל היא לא היתה יכולה לפגל את עצמה. האם ראית את הדברים כתובים באיזה מקום? אנא ציין מ"מ, כי לעת עתה זה נראה לי בדיחה לא מוצלחת.

שמעתי (מהגרי"ד שלזינגר שליט"א) בשם אחד מן המגידים מירושלים על מה שאומרים מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח, שתפילתו של יצחק היתה שלא יפגל במחשבתו את הקרבן, על דרך המובא במדרש שביקש מאברהם שיעקדנו כדי שלא יזוז ויפסול את הקרבן, ואכן נענה בתפילתו ונקרב איל תחתיו שלא היה בו פסול. כל הוא הפירוש בערך, ואיני יודע מי הוא בעל השמועה

נודע הקו' לראב"י שבעלים מפגלים כל סוטה יפגל קרבנה כדי שלא תיבדק לה המים

הגרי"ע כתב ספר שלם ע"ז גבורות שמונים

פלתי כתב:

שמואל דוד כתב:בדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים כיון שאין לבהמה דעת לפגל וא"כ יש לעיין בעקידת יצחק אם שייך פיגול אם יצחק היה חושב לפגל
נא לציין מ"מ בענין

אולי אתה תביא מ"מ לענין שבדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים.
בפשטות הוא מחשבת המקריב דהיינו הכהן, ולא הבעלים. אמנם יש תנא דס"ל שגם בעלים יכולים לפגל.
ועוד, מה שכתבת שהטעם שהבעלים מפגלים הוא משום שאין לבהמה דעת לפגל. מה זה הדברים האלו? וכי בבהמה זה תלוי? גם אם היה לה דעת לפגל היא לא היתה יכולה לפגל את עצמה. האם ראית את הדברים כתובים באיזה מקום? אנא ציין מ"מ, כי לעת עתה זה נראה לי בדיחה לא מוצלחת.

viewtopic.php?f=7&t=7217&p=315326#p315317
עי' שם ודו"ק

אומר שם דבר זה בלי שום מקור דאם הקרבן הוא בר דעת אז אין המקריב יכול לעשות פיגול אלא הנקרב וזה צע"ג

שמואל דוד כתב:

פלתי כתב:

שמואל דוד כתב:בדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים כיון שאין לבהמה דעת לפגל וא"כ יש לעיין בעקידת יצחק אם שייך פיגול אם יצחק היה חושב לפגל
נא לציין מ"מ בענין

אולי אתה תביא מ"מ לענין שבדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים.
בפשטות הוא מחשבת המקריב דהיינו הכהן, ולא הבעלים. אמנם יש תנא דס"ל שגם בעלים יכולים לפגל.
ועוד, מה שכתבת שהטעם שהבעלים מפגלים הוא משום שאין לבהמה דעת לפגל. מה זה הדברים האלו? וכי בבהמה זה תלוי? גם אם היה לה דעת לפגל היא לא היתה יכולה לפגל את עצמה. האם ראית את הדברים כתובים באיזה מקום? אנא ציין מ"מ, כי לעת עתה זה נראה לי בדיחה לא מוצלחת.

viewtopic.php?f=7&t=7217&p=315326#p315317
עי' שם ודו"ק

האם זהו המקור שלך שבדרך כלל פיגול הוא מחשבת בעלים משום שאין לבהמה דעת לפגל? וכך אתה כותב את זה בפשטות כאילו היה זה מפורש בגמרא ובראשונים. הדברים תמוהים ביותר (גם אם תמצא כן בעוד כמה תורות חסידיות).
ובר מן דין, כיון שזה המקור שלך, אם כן כתוב שם בפירוש שיצחק היה יכול לפגל את עצמו, אז מה הוא שכתבת: וא"כ יש לעיין?

שברי לוחות כתב:שמעתי (מהגרי"ד שלזינגר שליט"א) בשם אחד מן המגידים מירושלים על מה שאומרים מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח, שתפילתו של יצחק היתה שלא יפגל במחשבתו את הקרבן, על דרך המובא במדרש שביקש מאברהם שיעקדנו כדי שלא יזוז ויפסול את הקרבן, ואכן נענה בתפילתו ונקרב איל תחתיו שלא היה בו פסול. כל הוא הפירוש בערך, ואיני יודע מי הוא בעל השמועה

מהרש"א תענית טו' ע"א

גזע תרשישים כתב:

שברי לוחות כתב:שמעתי (מהגרי"ד שלזינגר שליט"א) בשם אחד מן המגידים מירושלים על מה שאומרים מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח, שתפילתו של יצחק היתה שלא יפגל במחשבתו את הקרבן, על דרך המובא במדרש שביקש מאברהם שיעקדנו כדי שלא יזוז ויפסול את הקרבן, ואכן נענה בתפילתו ונקרב איל תחתיו שלא היה בו פסול. כל הוא הפירוש בערך, ואיני יודע מי הוא בעל השמועה

מהרש"א תענית טו' ע"א

שכחתי להוסיף שהמהרש"א אומר שאברהם התפלל

אבןטובה כתב:המהרש"א כותב שם שגם בהמה יש לו מחשבה. שכותב על חמור שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר

יש לציין שבדברות משה כתוב שמפני כבודו של המהרש"א צריך להשמיט הקטע הזה ותלמיד טועה וכו'

גזע תרשישים כתב:

גזע תרשישים כתב:

שברי לוחות כתב:שמעתי (מהגרי"ד שלזינגר שליט"א) בשם אחד מן המגידים מירושלים על מה שאומרים מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח, שתפילתו של יצחק היתה שלא יפגל במחשבתו את הקרבן, על דרך המובא במדרש שביקש מאברהם שיעקדנו כדי שלא יזוז ויפסול את הקרבן, ואכן נענה בתפילתו ונקרב איל תחתיו שלא היה בו פסול. כל הוא הפירוש בערך, ואיני יודע מי הוא בעל השמועה

מהרש"א תענית טו' ע"א

שכחתי להוסיף שהמהרש"א אומר שאברהם התפלל

מדברי המהרש"א אין נראה כלל לכאורה שזהו כוונתו, אלא שהתפלל אברהם שיקובל קרבן העולה על מה שאולי חאט במחשבתו, עיי"ש

סליחה רב פלתי, טעיתי. איני יודע הלכות פיגול וכל מה ששלחתי לפורום הוא ממה שאמר לי חבירי

שמואל דוד כתב:סליחה רב פלתי, טעיתי. איני יודע הלכות פיגול וכל מה ששלחתי לפורום הוא ממה שאמר לי חבירי

מודה ועוזב ירוחם

עיין קובץ שיעורים ח"א בהקדמה

ובספר אפריון (להגר"ש גאנצפריד) פרשת וירא