פורום אוצר החכמה

ז כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָעוֹשֶׂה בַּיִת חוּץ לַמִּקְדָּשׁ לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת אֵינוֹ כְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְהָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ וְהִקְרִיבָהּ בְּבַיִת זֶה לֹא יָצָא. שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבַיִת זֶה וְהִקְרִיבָהּ בַּמִּקְדָּשׁ יָצָא. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת יָצָא. הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּדַר עוֹלָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ וְעָנוּשׁ כָּרֵת עַל הַעֲלָיָתָהּ בַּחוּץ.

איש_ספר כתב:בענין ג"ע למרבה הפלא אין בד' הראשונים והאח' המפורסמים

ומ"מ גוף דין זה שיהיה מותר לאשת איש לזנות ברצון כדי להציל נפשות אינו תורה... אבל היכא שאינה אנוסה על גוף הביאה ואדרבה היא משתדלת לזה להציל נפשות לא מקרי קרקע עולם ואשה ואיש שוים ותהרג ואל תעבור, ואסתר שאני שהיתה להצלת כלל ישראל מהודו ועד כוש ואין למדין הצלת יחידים מהצלת כלל ישראל מנער ועד זקן מהודו ועד כוש, ושם היה בהוראת מרדכי ובית דינו, ואולי ברוח הקודש.

אם צוה לבטל איזו מצוה מכל מצות עשה, או שצוה לעבור על אזהרה מן האזהרות מכל מצות לא תעשה, חייבים לשמוע לו בכל דבריו, וכל העובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים, חוץ מע"ז... והנני מביא לך משל על פי הכלל הזה שתדון בו בכל המצות. נביא שכבר התאמתה נבואתו אצלינו כמו שביארנו, יאמר לנו ביום השבת שנקום כולנו נשים ואנשים ונבעיר אש ונעשה בה כלי זין ונחגרם ונלחם באנשי מקום פלוני היום שהוא שבת ונבוז ממונם ונכבוש נשותיהם, חייבים אנחנו המצווים בתורת משה לקום מיד, בלי להתמהמה במה שצונו, ונעשה כל אשר יצוה בזריזות וחריצות בלי פקפוק ובלי עכוב, ונאמין בכל מה שנעשה באותו היום שהוא שבת מהבערת האש ועשיית המלאכות והמלחמה וההרג שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו כמו שצונו ה' על ידי משה אליו תשמעון, ובא בקבלה בכל אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ מע"ז,

מה שנכון נכון כתב:

איש_ספר כתב:בענין ג"ע למרבה הפלא אין בד' הראשונים והאח' המפורסמים

נובי"ת יו"ד סימן קסא:

ומ"מ גוף דין זה שיהיה מותר לאשת איש לזנות ברצון כדי להציל נפשות אינו תורה... אבל היכא שאינה אנוסה על גוף הביאה ואדרבה היא משתדלת לזה להציל נפשות לא מקרי קרקע עולם ואשה ואיש שוים ותהרג ואל תעבור, ואסתר שאני שהיתה להצלת כלל ישראל מהודו ועד כוש ואין למדין הצלת יחידים מהצלת כלל ישראל מנער ועד זקן מהודו ועד כוש, ושם היה בהוראת מרדכי ובית דינו, ואולי ברוח הקודש.

לכאו' נראה שכונתו ב'ואולי' לומר טעם נוסף, שההיתר שם היה בנבואה ורוה"ק וכהוראת שעה, ולא שהדין דהצלת כלל ישראל שאני נתגלה ע"י רוה"ק. וי"ל.

אבןטובה כתב:לכבוד הרב עזריאל ברגר שליט"א
בפסחים נג. בתוס' כתבו דאומר הרי עלי עולה להקריבה בחוץ אינו כלום וכ"ה בתב"ש סי' ה וז"ל אבל אי שחיט לה בחוץ ומתפיסה בשעת שחיטה לאו התפסה היא כלל דהו"ל נדר ופתחו עמו, וכאומר הרי זו לעשותה קדשים בחוץ או להקריבה בחוץ בתורת עולה דאין כאן כלום דקדשים בחוץ לא הוי כי אם כשהיא מקודשת תחלה הקדש גמור למזבח כדינא כמבואר בסוף זבחים
ואין לזה שייכות להרמב"ם הנ"ל שבנה בית בחוץ להקריב בה קרבנות שזהו ענין אחר לגמרי כיון שבנה בית על מנת להקריב בה הרי"ז דין אחר

הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו - יקריבנה במקדש, ואם הקריבה בבית חוניו - יצא. רבי שמעון אומר: אין זו עולה.

דאמר רבב"ח אר"י הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו והקריבה בארץ ישראל - יצא, וענוש כרת. תניא נמי הכי הרי עלי עולה שאקריבנה במדבר והקריבה בעבר הירדן - יצא, וענוש כרת.

יושב סתר כתב:אציין דבר חידוש נפלא מהמשך חכמה [איני זוכר מיקומו] מה נשתנה ע"ז שלא ישמע לקול הנביא, ותירץ שעשרת הדיברות מפי משה שמענום ובזה שייך שנביא יבטל בהוראת שעה, אבל אנכי ולא יהיה מפי הגבורה נאמרו ועל זה לא שייך שום אפשרות לעבור