פורום אוצר החכמה

לאלו שאוחזים שאי אפשר לבדוק תותים ותאנים בשו"א מותר לשים בבלנדר בלי בדיקה לאלו שמתירים אסור. (שמעתי)

לאלו שאוסרים פאה נכרית מותר לאשה לטבול בפאה כיון שבטל להגוף משא"כ לדברי המתירים.

בטוח שחכמי הפורום ימצאו עוד דוגמאות.

לאלו שאוסרים פאה נכרית מותר לאשה לטבול בפאה כיון שבטל להגוף

למה?

הרי כתוב בגמרא בערכין שנאסרה בהנאה כשמתה והפאה עליה משום שבטלה לגוף ועיין בשלטי הגיבורים שהביא ראיה דומה לאסור גם מעיר הנידחת.

לדברי האוסר ביצה מקולפת שעבר עליה הלילה, מתיר אותה אם נולדה ביו"ט ונתערבה באלף אחרות. שמן הדין לא בטלה, דהוי דבר שיש לו מתירין לאחר יו"ט (ביצה ג:), אבל היות ואסורה משום רוח רעה הוי דבר שאין לו מתירין, ובטילה ברוב.
אך מי שאינו חושש לרו"ר אין לו היתר זה.

כל זה נכתב בקונטרס 'שום בצל ביצה' שעלה באשכול זה viewtopic.php?t=30092

בדבר שאסור משום סכנה שייך ביטול ברוב?

קראקובער כתב:בדבר שאסור משום סכנה שייך ביטול ברוב?

יש שם נידון בזה. נדמה לי שמהרי"ל דיסקין סבר שכן.

קראקובער כתב:הרי כתוב בגמרא בערכין שנאסרה בהנאה כשמתה והפאה עליה משום שבטלה לגוף ועיין בשלטי הגיבורים שהביא ראיה דומה לאסור גם מעיר הנידחת.

א. יש לך ראייה שזה נוגע לטבילה?
ב. מה ההבדל בזה אם אנחנו סוברים שמותר ללבוש פאה נכרית או לא?

א)מה נשתנה טבילה לאיסור הנאה?

ב) לדידן שמתירים צריך למצוא תירוץ על כל פנים לסברת האוסרים בפאה יהיה מותר פה.

קראקובער כתב:בדבר שאסור משום סכנה שייך ביטול ברוב?

ביטול של לח בלח הסכמת הפוסקים [לגבי בשר בדגים, אפילו אחרי שכבר נתערבו], שיש ביטול ברוב

קראקובער כתב:לאלו שאוחזים שאי אפשר לבדוק תותים ותאנים בשו"א מותר לשים בבלנדר בלי בדיקה לאלו שמתירים אסור. (שמעתי)
.

אין היגיון כלל לומר דבר כזה

פתיחת קפוסאות שימורים בשבת, לדעת האוסרים (חזו"א) לכאורה יהיה מותר אם נוקב את הקופסא (שש"כ ט, ג), והמתירים לפתוח מעיקר הדין יאסרו אם מנקב את הקופסא (מנוחת אהבה ח"ג פכ"ד הע' 16), ולכאורה הוא הדין בבקבוקים, דלדעת הגרשז"א (מנחת שלמה ח"ב סי' יא) אסור אם רוצה להשתמש בשימוש חוזר (והגר"י נויברט התקשה בזה דאפילו יזרוק לכאורה יש לאסור) אבל אם ינקוב את הפקק שרי דאין פה כלי, ולכאורה לדעת החזו"ע (ח"ה עמ' שסח ואילך ומקורו ביחו"ד ח"ב סי' מב) יהיה אסור דסותר כלי.

החתן סופר כתב: אבל אם ינקוב את הפקק שרי דאין פה כלי, ולכאורה לדעת החזו"ע (ח"ה עמ' שסח ואילך ומקורו ביחו"ד ח"ב סי' מב) יהיה אסור דסותר כלי.

מ"מ פתרון לזה, יכול לינקוב בצד צואר הבקבוק נקב שאינו יפה (לא שייך אחרת) ומשם יוציא המשקה, ע"מ לזרוק הבקבוק.
ובאמת מותר אף פתח גדול (בורטיא, בלשון הסוגיא) לפי שאינו יכול לפתוח הפקק (מחמת איסור מכב"פ או בונה וסותר), וממילא אינו ניכר ש'לפתח קא מיכוין'.

כח עליון כתב:

החתן סופר כתב: אבל אם ינקוב את הפקק שרי דאין פה כלי, ולכאורה לדעת החזו"ע (ח"ה עמ' שסח ואילך ומקורו ביחו"ד ח"ב סי' מב) יהיה אסור דסותר כלי.

מ"מ פתרון לזה, יכול לינקוב בצד צואר הבקבוק נקב שאינו יפה (לא שייך אחרת) ומשם יוציא המשקה, ע"מ לזרוק הבקבוק.
ובאמת מותר אף פתח גדול (בורטיא, בלשון הסוגיא) לפי שאינו יכול לפתוח הפקק (מחמת איסור מכב"פ או בונה וסותר), וממילא אינו ניכר ש'לפתח קא מיכוין'.

פתרון יותר נוח (ולפי האמת יותר הגיוני ומציאותי, דלא מצינו לנקוב בבקבוק יין עשוי זכוכית כהצעתו דמר, ואם כוונתך לפלסטיק זה לא עניין להגרשז"א שהרי הוא הקל בפלסטיק...) פשוט לשמור פקק במגירה במטבח ומה ששכחו לפתוח לפני שבת שיזרקו את הפקק ובזה כתבנו שהגרשז"א מתיר ובשש"כ תמה על כך.

דברי נתכוונו לפלסטיק (בזכוכית, איזה כלי יש בפקק ששיך לאסור לנוקבו, מעולם לא היה בפנ"ע)

פקק של בקבוק פלסטיק יש בו בעיה, אם נדון אותו ככלי גמור (א. מפני שהוא משמש לבקבוק. ב. רחוק מאד - מפני כלי קיבול שלו הראוי לשימוש) הרי שסתירתו אסורה, ופתיחתו יש לדון בו מצד מכה בפטיש (הרי לו היה קונה בחנות פקק ורצועה מחוברת לו, קודם שהיה משתמש בפקק היה תולש הרצועה, הרי שלא נועדה הרצועה אלא לצורך מו"מ של הבקבוק, והשלמת השימוש הוא בתלישת הרצועה). וכן מחתך (ענין בפנ"ע)
ואם נדון הפקק שאינו כלי כלל, אפשר שבפתיחתו עושה כלי (מתחילתו? מכה בפטיש?).
ואם נדון הפקק כמוסתקי, לכאו' מותר לנוקבו קודם הפתיחה כדי להנצל ממכב"פ הנ"ל, אך יש לדון באיזה גודל נקב הפקק בטל משם כלי הראוי לשמש הבקבוק.
(אלא שיש ליתן בזה ריעותא כדלקמן: רש"י ס"ל דשרינן מקלקל בסותר החבית. פירשוהו הראשונים (רשב"א ר"ן מאירי) דהיינו משום צורך אוכל [לאפוקי מהירושלמי שהוא כקליפי אגוזין (כל בו, הביאו השו"ע לגבי חותלות)] וא"כ מותר לסתור כל כלי לצורך אוכל. תוס' ס"ל שלא התירו סותר אלא בכלי מוסתקי, ולכאו' אפי' שלא לצורך אוכל (כלי ריק). אלא שהשו"ע צירף שיטת רש"י והתוס' וכתב שהותר לסתור מוסתקי כדי לטול מה שבתוכו. א"כ אין היתר לנקוב הפקק (שהוא מוסתקי) כדי להנצל ממכב"פ, שאי"ז לצורך אוכל).
אבל הפתרון שכתבתי, לנקוב הבקבוק, הוא יותר רווח, (אף אם נדון הבקבוק ככלי שלם, נקיבתו תלוי' במח' אחרונים אם נקיבת כלי מותרת רק במוסתקי)

כעת ראיתי להגאון רבי אשר חנניה זצ"ל בשו"ת שערי יושר ח"א סי’ יז אות יח שהתיר לנקוב את הפקק ונקט שאין בזה משום סותר

למ"ד שערבה דרומית אינו חלק מא"י צריך לשמור שם על חוקי המדינה...(אם נאמר שבא"י אין דינא דמלכותא)

קראקובער כתב:למ"ד שערבה דרומית אינו חלק מא"י צריך לשמור שם על חוקי המדינה...(אם נאמר שבא"י אין דינא דמלכותא)

מצוות תלויות בארץ בזה"ז לא תלויות בהכרח בעניין הנחלות

נכון ג"ז תלוי אם מדובר בחו"ל לכל דבר או רק שלא כבשוה עולי בבל.

קראקובער כתב:נכון ג"ז תלוי אם מדובר בחו"ל לכל דבר או רק שלא כבשוה עולי בבל.

חו"ל לכל דבר, יש שיטה כזו לגבי הערבה שם?

הבדצי"ם משנים כל הזמן הגבולות אינני מעודכן...

בברכה המשולשת כתב:חו"ל לכל דבר, יש שיטה כזו לגבי הערבה שם?

לענין אילת - ודאי.