פורום אוצר החכמה

לפי ההלכה שאסור לעשות סחורה בדברים אסורים וי"א שאיסור זה הוא מן התורה ואכה"מ
ויש לשאול ולהסתפק אם אסור לפי זה לסחור בתבואה מן חדש או לא כיון שיש היתר לאיסורו לאחר זמן?
והכי נמי יש להסתפק אם א' אסר על עצמו דבר על ידי נדר אי זה חשוב לו מן דברים האסורים שאסור לו לסחור בהם?

לגבי חדש זה לכאורה משנה מפורשת

כתובות נו: החמרין שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אין נאמנין רי"א נאמנין וברש"י הביא י"מ דחדש היינו משום עומר הרי מוכח מזה דאין איסור למכור ולסחור בחדש

אבל יל"ע ברמב"ם פ"ו מה' מעשר ה"ז דאסור למכור טבל משום שלא יבא למיכל מיניה הרי אע"ג שיש היתר לאיסורו ע"י הפרשה אסור לעשות סחורה.
וטבספרי פ' נשא איתא דנזיר מותר בסחורה של יין וב"מ צב. דקנסוהו לנזיר שלא ישכיר עצמו לעבודת הגפן.

לגבי בכור כתוב שאפשר למכור לגוי אפילו אזנו לפטור מן הבכורה והרי האוזן הוא אבר מן החי...(ואינו ראיה כמובן כיון שאינו עומדת לאכילה וכמו סוס וחמור דמותרים)

ולגבי חדש כל השאלה שלך רק אם נאמר שהוא איסור חפצא ובאו"ש תולה א"ז במחלוקת בין הבבלי להירושלמי.

ומענין לענין אחד פעם הביא ראיה שמותר לאכול בשל עכו"ם מזה שגדולי האדמורים סמכו על הב"ח שהקיל ואין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים וזה אולי נכון רק אם נאמר שחדש הוא איסור חפצא אחרת זה דומה לטועם קודם הבדלה שתוספת מוכיח שלא אומרים....

בספק זו אי מותר לסחור בתבואה של חדש כבר התעוורר הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער זצ"ל תלמידו של רשכבה"ג מרן החתם סופר זי"ע בעין הבדולח סי' סא.
ובת' יד יצחק ח"ג סי' שמג פשיט"ל להיתר בחדש ובטבל וכן בתשובות והנהגות ח"ב סי' שצו כ' דמותר והביא משבט הלוי שמסתפק.
ולךיתר עיון בזה תעיין בספר זכר ישעיהו יאללעש ספ"ח מה' מאכלות אסורות אות ב ותמצא נחת
ובשו"ת בית יצחק אבה"ע ח"ב סי' יז ואו"ח סי' פ מהר"י אשכנזי חיו"ד סי' כא התעוררות תשובה ח"ג סי' ז נסתפקו בנדר שיש לו שאלה אי אסור בסחורה
ולא ראוט כולם שכבר קדמם בספק זו ברי"ט אלגזי בס' קהלת יעקב אות רלב והביא ספרי הנ"ל דנזיר מותר לעשות סחורה ביין. ויל"ע בס' יד אברהם להג' בעל משכיל לאיתן על שו"ע יו"ד סי' פח

אבןטובה כתב:אבל יל"ע ברמב"ם פ"ו מה' מעשר ה"ז דאסור למכור טבל משום שלא יבא למיכל מיניה הרי אע"ג שיש היתר לאיסורו ע"י הפרשה אסור לעשות סחורה.
וטבספרי פ' נשא איתא דנזיר מותר בסחורה של יין וב"מ צב. דקנסוהו לנזיר שלא ישכיר עצמו לעבודת הגפן.

אי אמרינן דלמא אתי למיכל מיניה בחדש הוא גמרא בפסחים יא א

שם איתא דחדש בדיל מיניה ול"ג דלמא אתי למיכל
ואין ענין כלל לנדר ונזיר או טבל

נכון ולכן אין קושיה מהרמב"ם גבי טבל להא דחמרין שהבאת כאן עכשיו אני רואה שכנראה מהרמב"ם היה קשה לך על מתוקן ואינו מתוקן ולא על חדש שדנת עליו.

אבןטובה כתב:כתובות נו: החמרין שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אין נאמנין רי"א נאמנין וברש"י הביא י"מ דחדש היינו משום עומר הרי מוכח מזה דאין איסור למכור ולסחור בחדש

אין הוכחה שמותר, כי השאלה אם נאמנים, זה ברור שאם מוכר ולא מודיע שזה חדש ויש חשש שיאכלו קודם אסור, האיסור למכור דברים אסורים הוא גז' בפ"ע גם ללא חשש שמא יבואו לאכול, זה כנראה אין בדבר שיש לו היתר ואינו חפצא דאיסורא.

גזירה על מה ולמה???
גזירת הכתוב?
חוץ להשיטות שהוא מן התורה
ואז יהיה שייך החקירה הישנה אם דבר שהוא אסור מדרבנן אי יש איסור לסחור מה"ת ולא שייך לכאן

אבןטובה כתב:גזירה על מה ולמה???
גזירת הכתוב?
חוץ להשיטות שהוא מן התורה
ואז יהיה שייך החקירה הישנה אם דבר שהוא אסור מדרבנן אי יש איסור לסחור מה"ת ולא שייך לכאן

"מה אתה רוצה", הלא כן מפורש במתני' שביעית פ"ז מ"ג והוא איסור הנאה מוטמאים הם לכם.

אבל אם הוא מדרבנן וכדעת רוה"פ וקראא אסמכתא בעלמא הוא
מה הוא הגזירה דרבנן?????
שלא יבא לאכלו