זמנים בהלכה

[למען_שמו_באהבה]

ברצוני לשאול שתי שאלות

1. מי סובר שעלות השחר מתחיל 90 דק' קודם הנץ החמה? הבנתי שרוב הפוסקים סוברים שלא כך (72 דק')

2. דעת החת"ס שצאה"כ הינו כשהשמש נמצאת 8.5 מעלות מתחת לאופק. כמה זה יוצא בדק'? האם זה משתנה במהלך השנה, כלומר תלוי בעונה?

[אוצר החכמה]

34 דקות ביום השווה יומי ניסן ויומי תשרי (8.5/360 את זה יש להכפיל במספר הדקות ביום 24*60)

משתנה עם שינוי עונות השנה.

[ברזילי]

34 דקות ביום השווה יומי ניסן ויומי תשרי (8.5/360 את זה יש להכפיל במספר הדקות ביום 24*60)

משתנה עם שינוי עונות השנה.

לא מדוייק. שמונה וחצי מעלות מתחת לאופק איננו זהה עם שמונה וחצי מעלות קשת על פני מסלול השמש (כי מסלול השמש איננו ניצב לאופק, וברוב ימות השנה השמש שוקעת באלכסון. כמובן, יש גם תלות בקו הרוחב).

לא ניתן לחשב באופן פשוט כמה דקות עוברות מן השקיעה ועד 8.5 מעלות, אבל יש הרבה אתרי אינטרנט שעושים את החישוב און-ליין. בירושלים מדובר על 36-43 דקות לאחר השקיעה האסטרונומית.

[שומע ומשמיע]

בסוף לוח עתים לבינה יש סיכום מתומצת וברור של השיטות.
[וגם פרסומת לאוצה"ח].

[אוצר החכמה]

34 דקות ביום השווה יומי ניסן ויומי תשרי (8.5/360 את זה יש להכפיל במספר הדקות ביום 24*60)

משתנה עם שינוי עונות השנה.

לא מדוייק. שמונה וחצי מעלות מתחת לאופק איננו זהה עם שמונה וחצי מעלות קשת על פני מסלול השמש (כי מסלול השמש איננו ניצב לאופק, וברוב ימות השנה השמש שוקעת באלכסון. כמובן, יש גם תלות בקו הרוחב).

לא ניתן לחשב באופן פשוט כמה דקות עוברות מן השקיעה ועד 8.5 מעלות, אבל יש הרבה אתרי אינטרנט שעושים את החישוב און-ליין. בירושלים מדובר על 36-43 דקות לאחר השקיעה האסטרונומית.

לא הבנתי מדוע. לכאורה היום בו היום והלילה שוים בקו רוחב מסויים הוא היום בו מסלול השמש ניצב לאופק בקו הרוחב הזה ולכן הם שוים שהרי אם אינו ניצב יתארך אחד מהם.
האם התשובה לזה היא שדווקא ביום בו היא נצבת לאופק בא"י אחד מהם גדול יותר כי "בטן" כדור הארץ בצד אחד (אביב וסתיו הפוכים) יותר גדולה? ורק בקו המשווה כשהיא נצבת יש גם שויון.

[ברזילי]

שוויון היום והלילה פירושו שהמסלול סביבו סובבת השמש נמצא בדיוק חציו מעל האופק. אין זה מחייב שהמסלול הזה יהיה ניצב לאופק.

יום השוויון הוא אותו היום בכל קווי הרוחב, אבל זמן הדמדומים ביום השוויון משתנה לפי קו הרוחב.