פורום אוצר החכמה

ראה זה חדש במאירי בב"ק דמה' ע"א דנהנה מאיסורי הנאה הרי הוא חייב לשלם
[ומ"מ הדמים אסורים]
ויל"ע מ"ש ממזיק איסו"ה דאינו חייב כמבואר [בב"ק דע"א]
ונוטה הדברים דשאני חיוב נהנה ועצ"ב

אולי גם קשור לחקירה על גדרי בעלות באיסוה"נ

לא זכיתי להבין השאלה, החילוק ברור הלא סו"ס נהנה, ואילו מזיק זה לפי הערך.

לעומקו של דבר כתב:לא זכיתי להבין השאלה, החילוק ברור הלא סו"ס נהנה, ואילו מזיק זה לפי הערך.

כפה"נ כוונת השואל היא בעקבות לשון הגמ' לענין מזיק 'לאו דמריה קטבח' 'לאו דידיה קטבח'
(אמנם יש אחרונים שביארו את הגמ' הנ"ל משום שאין לזה שוויות, אבל אי"ז כפשטות לשון הגמ'

כמדומה שאזיל המאירי לשיטתו דחיוב נהנה לכא ע"ז קלב"מ ועיין וסגי לתבוע נהנה ג"כ בבעלות של איסו"ה
[דעיקר הדין שליכא מזיק באיסו"ה או מדל"ח דידיה או משום דל"ח בר דמים או ממון ובזה שאני נהנה שמועיל לחייבו אף בגוונא שליכא בחפץ שו"פ לבעלים ע"ע כתובות ד"ל ע"ב כי ענינן מעין תביעת גזילה]
אמנם ראה בעל התרומות מו א דמלוה באיסו"ה ליכא בזה תביעת השבה

כמה ליקוטים מענינים גבי נהנה
ראה שיטמ"ק בב"ק די"ד ע"ב דאיתא חיוב נהנה אף בקטן [ע"ע או"ש פ"ה מגזילה] ןבאחרונים האריכו בכמ"ד ואכמ"ל

יל"ד לשיטות שיאוש ל"ה כהפקר ועד דאתי לרשות זוכה שייך לבעלים מסתבר דליכא בזה תביעת נזיקין ומ"מ מכח דברי המאירי הנ"ל יל"ד גבי נהנה אם חייב או לא [כיוון דליכא בזה תביעת מזיק] ויש להוכיח מדברי התוס' בד"כ ד"ה אפקורי ובשיטמ"ק שבהמה משלמת נהנה אחר יאוש בעלים מוכח דיש תביעת נהנה הגם שליכא תביעת מזיק

ועוד ראוי לדון באדם שנהנה יותר מדי החפץ כמה ישלם נהנה [והעירו לדברי החזו"א בענין יא ט' ]

הנה נודע להוכיח מדברי הרשב"א בתשובה דנהנה אי"ז מדין גזילה וע"כ אינו משלם ממיטב
אמנם המעיין יראה שאדרבא דינו כגזילה ומ"מ אינו משלם ממיטב כמ"ש מק"ו משור תם דכיון דאינו משלם ח"נ אינו משלם ממיטב כ"ש לנהנה דאינו משלם מה שהזיק שאינו משלם ממיטב [ועכ"פ מבואר מדבריו דשור תם אינו משלם ממיטב משום דמשלם ח"נ ויש להאריך בביאור הדבר ויסודו דכל דליכא כאן תביעת השלמה הראויה לו אינה זוקקת דין מיטב שענינו השתלמות ראויה לנזק ואכמ"ל]

[quote="איש טלז"]כמדומה שאזיל המאירי לשיטתו דחיוב נהנה לכא ע"ז קלב"מ ועיין וסגי לתבוע נהנה ג"כ בבעלות של איסו"ה
מה זה שייך לקלב"מ?
[דעיקר הדין שליכא מזיק באיסו"ה או מדל"ח דידיה או משום דל"ח בר דמים או ממון ובזה שאני נהנה שמועיל לחייבו אף בגוונא שליכא בחפץ שו"פ לבעלים ע"ע כתובות ד"ל ע"ב כי ענינן מעין תביעת גזילה]
חיוב נהנה יש גם בחפץ האבוד מן העולם וכה"ג דכתובות ל" בתוס' שם, ולכך ס"ל למאירי (והראשונים חלקו עליו בדין זה) דשאני חיוב נהנה משאר חייובי ממון, ושייך גם באסוה"נ.
אמנם ראה בעל התרומות מו א דמלוה באיסו"ה ליכא בזה תביעת השבה
מה השייכות בין חיוב הלואה לחיוב נהנה. תביעת הלואה אין באסוה"נ ומשא"כ חיוב נהנה שכן קיים באסוה"נ.

[quote="איש טלז"]כמה ליקוטים מענינים גבי נהנה
ראה שיטמ"ק בב"ק די"ד ע"ב דאיתא חיוב נהנה אף בקטן [ע"ע או"ש פ"ה מגזילה] ןבאחרונים האריכו בכמ"ד ואכמ"ל

יל"ד לשיטות שיאוש ל"ה כהפקר ועד דאתי לרשות זוכה שייך לבעלים מסתבר דליכא בזה תביעת נזיקין ומ"מ מכח דברי המאירי הנ"ל יל"ד גבי נהנה אם חייב או לא [כיוון דליכא בזה תביעת מזיק] ויש להוכיח מדברי התוס' בד"כ ד"ה אפקורי ובשיטמ"ק שבהמה משלמת נהנה אחר יאוש בעלים מוכח דיש תביעת נהנה הגם שליכא תביעת מזיק

ועוד ראוי לדון באדם שנהנה יותר מדי החפץ כמה ישלם נהנה [והעירו לדברי החזו"א בענין יא ט' ]

ההנה מאחר שכבר ציינת את דברי הרשב"א בתשו' בדבריך יל"ע מה הנדון שלך בזה, והרי פשוט שישלם רק כפי שוויות החפץ בלבד. דהרי ברשב"א הנ"ל מוכח דמה שהנהנה משלם רק כפי הנאתו, הרי זה קולא שקיימת בו, ומעיקר דינו היה ראוי לדון שישלם כפי שויות החפץ כגזלן ומזיק וכיוצ"ב. ומעתה לפי"ז אין הגיון שקולתו תהיה חומרתו, ולכך בכה"ג דלעיל ישלם רק כפי שויות החפץ בלבד, שכך היה ראוי להיות בו מעיקר הדין.
וענין זה מוכח מהרשב"א דעביד ק"ו משור תם שמשלם חצי נזק ואינו משלם ממיטב ק"ו נהנה שאינו משלם אלא מה שנהנה ודאי דלא משלם ממיטב. והנה אם נהנה היה ראוי מעיקר דינו שישלם רק כפי מה שנהנה, א"כ מה ק"ו הוא משור תם, והרי אדרבה הוא הנזק שלם שקיים בו, משא"כ שור תם דאיכא גביה קולא שמשם רק חצי נזק ויתכן דלכך אינו משלם ממיטב, ומה ראיה היא לנהנה? וע"כ דאף בנהנה היה מהראוי שישלם כפי שויות החפץ אם לא בגלל הקולא הקיימת בו (דאי"ז לקיחה רגילה ואכ"מ) ולכך גם הוא אינו משלם ממיטב.
אמנם לכאו' מדברי התוס' בכתובות ל: מבואר שחיובו כפי מה שנהנה אף ביותר משויות החפץ, דהרי התוס' שם ביארו דבמצי לאהדורא ע"י הדחק ליכא לחיובי מדין גזילה כיון דליכא ביה שו"פ, ומ"מ מדין נהנה חייב בכל דמי הנאתו.