אדם מצווה על שביתת בהמתו,
לפי ב"ש גם על שביתת כליו,
לזה ולזה יש גם תחומין כרגלי הבעלים.
מה הדין בגזול, האם הגזלן מצווה על שביתתן?
עושה חדשות כתב:אדם מצווה על שביתת בהמתו,
לפי ב"ש גם על שביתת כליו,
לזה ולזה יש גם תחומין כרגלי הבעלים.
מה הדין בגזול, האם הגזלן מצווה על שביתתן?
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:אדם מצווה על שביתת בהמתו,
לפי ב"ש גם על שביתת כליו,
לזה ולזה יש גם תחומין כרגלי הבעלים.
מה הדין בגזול, האם הגזלן מצווה על שביתתן?
לגבי שביתת כלים של תחומין כוונתכם שהבעלים הראשון יאבד השביתה או גם וגם כחמר גמל?, אם הבעלים הראשון מאבד, יש לומר דלא גרע מהפקר שקונה שביתה מעצמו או כרגלי כל אדם שאז בוודאי הגזלן בכלל וצ"ת
ביליצר כתב:מ"ש משואל ??
עזריאל ברגר כתב:האפשרויות לפענ"ד הן:
א. שביתת כלים ובהמה - צריך לדון מה קורה אם הבעלים יהודי והגזלן גוי ומה קורה להיפך.
ב. תחומין - בפשטות זה אמור להיות כרגלי אחד מהם, ויש מקום לומר שזה כרגלי הגזלן מדין "מסרן לרועה".
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:האפשרויות לפענ"ד הן:
א. שביתת כלים ובהמה - צריך לדון מה קורה אם הבעלים יהודי והגזלן גוי ומה קורה להיפך.
ב. תחומין - בפשטות זה אמור להיות כרגלי אחד מהם, ויש מקום לומר שזה כרגלי הגזלן מדין "מסרן לרועה".
מה מצא במסרן לרועה הלא שם ע"ד הבעלים.
עזריאל ברגר כתב:פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:האפשרויות לפענ"ד הן:
א. שביתת כלים ובהמה - צריך לדון מה קורה אם הבעלים יהודי והגזלן גוי ומה קורה להיפך.
ב. תחומין - בפשטות זה אמור להיות כרגלי אחד מהם, ויש מקום לומר שזה כרגלי הגזלן מדין "מסרן לרועה".
מה מצא במסרן לרועה הלא שם ע"ד הבעלים.
אמת. השאלה היא מה ההגדרה של בעלים לגבי תחומין, האם מספיק שחייב בשמירתן (וגזלן חייב בשמירה) או שצריך דעת בעלים.
ועוד אוי"ל שאם נתייאשו הבעלים - אע"פ שלא קנאן הגזלן בשינוי - הוי כאילו מסרוה לו לשמור (עכ"פ לגבי זה).
וכל הנ"ל מסברות הכרס ואין לי ראיה לשום צד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 709 אורחים