פורום אוצר החכמה

האם יש הגדרות ברורות בעניין זכויות יוצרים כמו תמונה שהתפרסמה על גבי ספר
וכהיום ניתן לסרוק האם זה לא בגדר זוטו של ים? או כמניח זהב בשוק ומסתלק?
משום שהקלות היא כ"כ זמינה,וא"כ לכאורה אדם שמפרסם גם שכותב כל הזכויות שמורות
ואלי זה יותר קל מצריבה של דיסק,שכבר דשו בו רבים מאחר שבדיסק הרי הוא מעתיק
את כל היצירה אבל שלוקח איזה תמונה או מסמך ומצלם האם שייך כאן הגבלה וכנ"ל

הגדרות ברורות הלכתית? [חוקית יש. וי"א שהחוק קובע בזה כמנהג מדינה].
הלכתית אין בכלל הגדרות ברורות לזכויות יוצרים וכל רב אומר דבר אחר בעניין זה.
עד שלא יעבור המסחר לצורה וירטואלית (כמו ביטקוין למשל) שמקבילה לזכויות יוצרים לא יגידו דברים ברורים בעניין.

דעת הרבה מפוסקי זמננו לדוגמא שאין בכלל גזילה בזכויות יוצרים ואי"ז אלא השגת גבול או מכלל ועשית הישר והטוב. [ולכאו' ה"ה גזילת מטבעות ביטקוין אי"ז גזילה ואי"ז אלא מכלל ועשית הישר והטוב ואין חיוב השבה].
הגבולות של הפרת זכויות יוצרים כמובן אינן שוות לזכויות בממון בעין, ואין ספק שאדם שכתב ספר אינו יכול למנוע מאחרים לדון בדבריו, וכן אדם שהלחין יצירה אינו יכול למנוע מאחרים מלשיר אותה, ורק זכותו להרוויח מהדבר או שיצוטט בשמו וכדומה. וכל זמן שלא יישבו פוסקי ההלכה ויגדירו הדבר לפרטים איש הישר בעיניו יעשה.

נפ"מ עצומה אם זכויות יוצרים זה בעלות גמורה או זכות בעלמא.
כי על זכויות אין ירושה כנפסק בשו"ע דעל טוה"נ אינה ממון ליכא ירושה.
וממילא אי זכויות יוצרים הוי רק בכלל ועשית הישר והטוב וזכותו להנות מיצירתו לא עדיף מזכות בעלמא שאין ע"ז ירושה.

האם זה לא דבר מעורר מחשבה:


אותם פוסקי הלכה שנוקטים בעוז שרישום בנקאי של מזוכה בהעברה בנקאית או הפקדה בקופת גמל מהווה "סיטומתא", אפילו שאין לזה דומה בהלכה. משמע שהשוק והעולם קובע.
הם אלו שפוסקים בעוז שאין כזה דבר זכויות יוצרים. נגד החוק, ונגד הפוסקים שאומרים שגם בהלכה יש כזו זכות ובעלות (גם לולי החוק).

וכן לאידך גיסא.
הפוסקים שיש זכויות יוצרים גם פוסקים שאין כזה דבר סיטומתא להתחשב בו בגלל הנהגה כלל עולמית חיצונית מוסכמת, חוץ ממנהג השוק להקנות חפצים וכדו' ע"י מעשה מוסכם.

??

מה יהי הדין לגבי תכניות בניה? בפשטות המקובל הוא שזה בחזקת בעל המקצוע

זו שאלה אחרת, האם בעל המקצוע הוא שכיר שלך בעבודה והכל שלך כי שילמת, או שהוא נשאר בעל הבית על העבודה ורק נותן לך שירות תמורת התשלום.

שאלת זכויות יוצרים היא למשל:
באם תעשה העתקה של צילום ממה שהכין המהנדס, ותשתמש בצילום הזה. זה בכלל הזכויות של המהנדס כי המקור שלו והוא היוצר? או שזה שלך כי המקור נשאר אצלו ואין לו בעלות קניינית על הקווים והרעיון שהביא לעולם רק על החומרי גלם שלו?

מה הדין אם אדם קנה תמונה לעיתון או לספר ואח"כ רוצה ליתן למשהוא אחר האם זה מותר או שהבעלים מכר רק לצורך הספר הזה.
2 תמונות מאוד מפורסמות האם יש בעלות וחייב כל פרסום בעיתון או בספר ללכת ולשלם למקור?
3

השאלה היא גם מה בדעת המשתמש לעשות, נניח מהדיר ספר, מאן דהוא רוצה להדפיסו מחדש ולמכור בעצמו.
או שימוש פרטי, והאם מותר גם שימוש עסקי.
יש דברים שהם בבחינת ידע שנמכר לציבור. מכאן והלאה זה ידעותיו של הציבור (ולשם כך נעשה).

הסכמות הספרים לפני כמאה ושלוש שנה אסרו על מדפיס אחר לעשות כמוהו, ואולי רק למיגדר מילתא, אבל היה זה תוקף גמור להלכה.
הסטיפלער בהסכמתו הידועה לרמב"ם פרנקל זמנים (הישן...) אוסר להעתיקו כי היא קנינו ע"ש.
לכאורה זה פסק הלכה ברור על נידון האשכול.

[quote="חוקרנוביץ"]מה הדין אם אדם קנה תמונה לעיתון או לספר ואח"כ רוצה ליתן למשהוא אחר האם זה מותר או שהבעלים מכר רק לצורך הספר הזה.

אוסיף עוד ברשותך, פלוני הזמין מגרפיקאית מודעה ותכנן להשתמש בה באופן חד פעמי בעיתון ולאחר מכן החליט להשתמש בה גם במדי' אחרת כגון לוח מודעות וכו' באה הגרפיקאית ונזעקה שרוצה עוד כסף כי מקובל (??) על סוג פרסום אחר לקחת מחיר אחר. הכצעקתה?

(כנראה אם היתה יודעת שמשתמשים בעבודתה לפרסום יקר היתה מרגישה נעים לבקש פי כמה כי זה נבלע בהוצאה הכללית - הלא אם התברר בסוף שהזמנתי את העבודה עבור גביר גדול לא היתה יכולה לתבוע פתאום מחיר אחר אך מדי' אחרת אולי יש טענה? )

קו ירוק כתב:הסכמות הספרים לפני כמאה ושלוש שנה אסרו על מדפיס אחר לעשות כמוהו, ואולי רק למיגדר מילתא, אבל היה זה תוקף גמור להלכה.

משם מבואר להיפך ממש, שלא גזרו אלא בגדר תקנה [וכמבואר בחת"ס, חו"מ תש' ע"ט], ולא תמצא באף הסכמה מלפי שלוש מאות שנה שכתבו שיש איסור מדינא מצד זכות יוצרים.

הרע במיעוטו כתב:

חוקרנוביץ כתב:מה הדין אם אדם קנה תמונה לעיתון או לספר ואח"כ רוצה ליתן למשהוא אחר האם זה מותר או שהבעלים מכר רק לצורך הספר הזה.

אוסיף עוד ברשותך, פלוני הזמין מגרפיקאית מודעה ותכנן להשתמש בה באופן חד פעמי בעיתון ולאחר מכן החליט להשתמש בה גם במדי' אחרת כגון לוח מודעות וכו' באה הגרפיקאית ונזעקה שרוצה עוד כסף כי מקובל (??) על סוג פרסום אחר לקחת מחיר אחר. הכצעקתה?

(כנראה אם היתה יודעת שמשתמשים בעבודתה לפרסום יקר היתה מרגישה נעים לבקש פי כמה כי זה נבלע בהוצאה הכללית - הלא אם התברר בסוף שהזמנתי את העבודה עבור גביר גדול לא היתה יכולה לתבוע פתאום מחיר אחר אך מדי' אחרת אולי יש טענה? )

בגרפיקה פשיטא שאין חייב לשלם וכי אם אדם הזמין ציור לבית אח"כ לקח את זה לבית ראש ממשלה לשם משל,האם יכול לבוא הצייר לבקש עוד כסף? אחרי ששילם על היצירה וודאי שזה שלו,השאלה בתמונה מאחר ואינו נותן פיזית אלא סריקה ומבקש על הסריקה סכום ממון.

עמקן כתב:

קו ירוק כתב:הסכמות הספרים לפני כמאה ושלוש שנה אסרו על מדפיס אחר לעשות כמוהו, ואולי רק למיגדר מילתא, אבל היה זה תוקף גמור להלכה.

משם מבואר להיפך ממש, שלא גזרו אלא בגדר תקנה [וכמבואר בחת"ס, חו"מ תש' ע"ט], ולא תמצא באף הסכמה מלפי שלוש מאות שנה שכתבו שיש איסור מדינא מצד זכות יוצרים.

וכי תקנה זו לא תקפה להאידנא, רק כי אנשים לא טורחים לבקש מהרבנים שיכתבוה? ושארית ישראל לא יעשו עוולה וכו'
ומה ענית על פסקו של הסטייפלער בהסכמה לרמב"ם פרנקל, שכתב שזה ממונו וקנינו ?

קו ירוק כתב:

עמקן כתב:

קו ירוק כתב:הסכמות הספרים לפני כמאה ושלוש שנה אסרו על מדפיס אחר לעשות כמוהו, ואולי רק למיגדר מילתא, אבל היה זה תוקף גמור להלכה.

משם מבואר להיפך ממש, שלא גזרו אלא בגדר תקנה [וכמבואר בחת"ס, חו"מ תש' ע"ט], ולא תמצא באף הסכמה מלפי שלוש מאות שנה שכתבו שיש איסור מדינא מצד זכות יוצרים.

וכי תקנה זו לא תקפה להאידנא, רק כי אנשים לא טורחים לבקש מהרבנים שיכתבוה? ושארית ישראל לא יעשו עוולה וכו'
ומה ענית על פסקו של הסטייפלער בהסכמה לרמב"ם פרנקל, שכתב שזה ממונו וקנינו ?

עי' בחת"ס הנ"ל, אין לי זמן עכשיו לכפול דבריו, אבל מפורש שם שצריך רבנים לתקן זה באופן פרטי לכל ספר וספר, ואין זה אוטומטי.

בעניין להעתיק תמונה מספר ,שמעתי פסק ממו"צ שבאופן שקיבל רשות ממדפיס הספר אין בעיה להעתיק את הצילום הספר.