קריאת מקרא בלילה

[אנושי]

שמא ידע מאן דהו לסבר את אזני במה שידוע לי במעורפל על איזשהיא בעיה בקריאת מקרא בלילה אודה לו ע"כ מאד

[יאיר]

הח"ח/מ"ב כותב ב'שער הציון' שעדיף לא לקרוא מקרא בלילה,

כי משה רבינו למד בהר סיני (עפ"י המדרש) תורה שבכתב ביום ותורה שבע"פ בלילה.

האריז"ל הקפיד ע"כ ביותר עפ"י הסוד - תורת הקבלה.

אך לכ"ע עדיף שילמד/יקרא מקרא בלילה משישב בטל או גרוע מזה.

בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

ע"כ. מקוה שהועלתי.

[עזריאל ברגר]

בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

האם כוונתך לאור ליום שישי, או לליל שבת?
עכ"פ כמדומני שלא כולם מסכימים לחלק בין הלילות.

[יאיר]

בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

[מה שנכון נכון]

מפורש באר"י שאין בעיה לקרוא מקרא גם בליל יום ו'.

[יאיר]

לא ידעתי. חידשת לי.

[יאיר]

בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

האם כוונתך לאור ליום שישי, או לליל שבת?
עכ"פ כמדומני שלא כולם מסכימים לחלק בין הלילות.

מה הכוונה? שתמיד אסור?

אז איך קוראים שה"ש?

[אפשר]

מקור האיסור [עכ"פ ע"פ נגלה] הוא מילקוט תשא דמשה כשהיה בשמים לא ידע לא מלילה ולא מיום, ורק ממה שלימדו הקב"ה היה יודע, דמקרא ביום ומשנה בלילה. והפוסקים הביאוהו כל הענין באו"ח סימן רל"ח, ובאמת דקשה דכמו שיש קפידא על מקרא בלילה כן יהיה קפידא ללמוד משנה רק ביום. ואולי דא"א. והברכי יוסף שם באמת דחה ההלכה מחמת הנ"ל. וכן הפמ"ג הובא בשעה"צ כתב דמאן דמשלש תלמודו אי"צ להקפיד, דהא ביום לומד משנה וא"כ גם בלילה יש לשלש וילמד מקרא. ולפ"ד באמת נמצא דתלמודא דידן דמחייב שילוש, [ונפסק בשו"ע אורח חיים סי' נ ויורה דעה סי' רמו], חולק על המדרש הנ"ל.
אולם ע"פ האריז"ל יתכן ויש קפידא למקרא בלבד בלי קשר לכל הנ"ל, עיי"ש.

[אורח24]

הגר"ע יוסף ביבי"א חלק ו סימן ל הרחיב ופלפל בזה, ומסקנתו למעשה היא שלכתחלה עדיף לחוש למש"כ האר"י לא לקרוא מקרא בלילה (עם פירוש רש"י זה לא נחשב מקרא אלא תורה שבעל פה), אך מי שלא יודע משהו ללמוד משהו אחר או שיודע שאם לא ילמד את זה אז יתבטל מתורה, עדיף לו ללמוד מקרא, עפ"י מש"כ הרב חיד"א בפתח עיניים על ברכות דף ד. (ותהילים הוא בכלל מקרא, לא כמו מי שרצה לחלק בין תורה לנ"ך.ע"ש).
ועוד כתב על זה בשו"ת יין הטוב ח"א סימן נד.

[עזריאל ברגר]

בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

האם כוונתך לאור ליום שישי, או לליל שבת?
עכ"פ כמדומני שלא כולם מסכימים לחלק בין הלילות.

מה הכוונה? שתמיד אסור?

אז איך קוראים שה"ש?

יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

[יאיר]

יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

למיטב ידיעתי קריאת שה"ש בליל שבת מופיע ברוב ככל הסידורים

[עזריאל ברגר]

יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

למיטב ידיעתי קריאת שה"ש בליל שבת מופיע ברוב ככל הסידורים

רוב. לא כל.
אנחנו (חב"ד) לא אומרים.
ושוב: אני רואה כאן ערבוב בין "ליל שישי" (הלילה שבין חמישי לשישי) לבין "ליל שבת" (הלילה שבין שישי לשבת).

[יאיר]

אכן. בתגובה הראשונה 'נכשלתי' בלשוני.

[יאיר]

יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

למיטב ידיעתי קריאת שה"ש בליל שבת מופיע ברוב ככל הסידורים

רוב. לא כל.
אנחנו (חב"ד) לא אומרים.
ושוב: אני רואה כאן ערבוב בין "ליל שישי" (הלילה שבין חמישי לשישי) לבין "ליל שבת" (הלילה שבין שישי לשבת).

אגב, זה לא מופיע בסידורים שלכם?

אם אינך בטוח, בדוק בבקשה.

[צביב]

רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה, (ערובין סה)
וכן נפסק להלכה, וכיון שביום משלש לימודי, גם אם אין חיוב לשלש בלילה, מ''מ מחוייב להשלים.
וקשה דפסק בכף החיים שלא ישלים חוק לישראל לאחר השקיעה אלא למחרת.
ומ''מ סובר שלילה לענין זה מתחיל בשקיעה,
הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)
בקלם אמרו שלא לומר תהלים בלילה, כי לא מכוונים כראוי, ולכן אין זה בגדר תפילה, אלא תורה שבכתב.

[צביב]

בהנהגות המהר''מ מטשרנוביל בתחילת ליקוטי תורה, כמדומה בהנהגה אחרונה, כותב בליל שישי ללמוד תורה נביאים וכתובים.
רבי מרדכי גנוט שליט''א כותב שנוהג בשיעורו בלילה להוסיף פירוש לכל פסוק, כדי שיהיה גם תורה שבעל פה.

[אבןטובה]

ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

[בברכה המשולשת]

הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)

בליל שבועות אין בעיה ללמוד מקרא בלילה ואדרבה זו מצוותו

[סעדיה]

ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

ה"ג "אם רגיל לקרות קורא", א"כ אפשר להוכיח רק למי שבל"ז היה הולך בטל, וכמדומני שע"ז אי"צ בהוכחה מהגמ'.

[יאיר]

ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

ה"ג "אם רגיל לקרות קורא", א"כ אפשר להוכיח רק למי שבל"ז היה הולך בטל, וכמדומני שע"ז אי"צ בהוכחה מהגמ'.

אכן אך כביכול משמע שהגמ' נותנת על זה 'גושפנקא' שאין שום בעיה.

[אפשר]

רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה, (ערובין סה)
וכן נפסק להלכה, וכיון שביום משלש לימודי, גם אם אין חיוב לשלש בלילה, מ''מ מחוייב להשלים.
וקשה דפסק בכף החיים שלא ישלים חוק לישראל לאחר השקיעה אלא למחרת.
ומ''מ סובר שלילה לענין זה מתחיל בשקיעה,
הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)
בקלם אמרו שלא לומר תהלים בלילה, כי לא מכוונים כראוי, ולכן אין זה בגדר תפילה, אלא תורה שבכתב.

רב אחא ב"י ודאי לא היה משלש, דחיוב שילוש רק בתחילת הלימוד כנפסק בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו וברמב"ם

[אפשר]

ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

ה"ג "אם רגיל לקרות קורא", א"כ אפשר להוכיח רק למי שבל"ז היה הולך בטל, וכמדומני שע"ז אי"צ בהוכחה מהגמ'.

ראיה יפה מאוד, וכבר הבאנו משילוש ראיה דלא כהמדרש.
אבל ראיה זו יש לדחות בפשיטות עפמש"כ המג"א דהגמ' מיירי לפני זמן מעריב חצי שעה קודם, וא"כ עדיין לא הגיע הערב, ולכן שפיר קורא מקרא.
ואולי יש להעמיס דלהכי מתחיל במקרא ומסיים במשנה, כי מקרא שייך ליום, וכשמגיע לילה עובר למשנה.

[אפשר]

עכשו נפל בדעתי ראיה טובה מסוף פ"ק דיומא, בכ"ג שצריך להיות ער כל הלילה, אמרינן אם היה רגיל לקרות קורא, ובמה קורין לפניו כו', זכריה בן קבוטל כו'.

[עזריאל ברגר]

אגב, זה לא מופיע בסידורים שלכם?

אם אינך בטוח, בדוק בבקשה.

לא מופיע

[אבןטובה]

ליל יוה"כ שאני כמו ליל שויו"ט ואי"ר מיומא ספ"א

[עזריאל ברגר]

ליל יוה"כ שאני כמו ליל שויו"ט ואי"ר מיומא ספ"א

ועוד איכא למימר שאם רגיל לקרות - היינו שאינו מבעלי משנה, ומכאן ראיה למה שכתבו כל גדולי ישראל שבמקום חשש ביטול תורה - בוודאי ילמד מקרא ולא יישב בטל.

[אפשר]

עכשו נפל בדעתי ראיה טובה מסוף פ"ק דיומא, בכ"ג שצריך להיות ער כל הלילה, אמרינן אם היה רגיל לקרות קורא, ובמה קורין לפניו כו', זכריה בן קבוטל כו'.

התפניתי לחפש ראיתי, והוא בארצות החיים סי' א שכתב דביוה"כ מותר. וביפה ללב סי' רלח דנביאים וכתובים מותר, ורק תורה אסור. [וצ"ע מכל אלו שדנו על תהלים].

[אורח24]

לכל מי שהביא ראיות מברכות ויומא, אם הייתם מעיינים בתשובה הנ"ל שציינתי מיבי"א הייתם מוצאים תשובות לקושיותכם.ע"ש.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש קונטרס על זה בספר מנהגי החיד"א לרה"ג ראובן עמאר

[צביב]

רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה, (ערובין סה)
וכן נפסק להלכה, וכיון שביום משלש לימודי, גם אם אין חיוב לשלש בלילה, מ''מ מחוייב להשלים.
וקשה דפסק בכף החיים שלא ישלים חוק לישראל לאחר השקיעה אלא למחרת.
ומ''מ סובר שלילה לענין זה מתחיל בשקיעה,
הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)
בקלם אמרו שלא לומר תהלים בלילה, כי לא מכוונים כראוי, ולכן אין זה בגדר תפילה, אלא תורה שבכתב.

רב אחא ב"י ודאי לא היה משלש, דחיוב שילוש רק בתחילת הלימוד כנפסק בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו וברמב"ם

אבל בסימן רל''ח כותב השלחן ערוך שאם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ישלימנו בלילה,
וזה בכל אדם, גם בתחילת לימודו.

(וגם ביו''ד סימן רמ''ו סעיף ד' כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע''פ וכו'
יש להבין הכוונה, ועל הגר''י אמרו שבסוף ימיו למד בספר התנ''ך, ואם כן מש''כ תורה שבכתב כמו בקריאת התורה, או לימוד שנים מקרא, אבל בעיון אינו תורה שבכתב, ויש להבין אצל משה רבינו שמקרא ביום,)

[אנושי]

השאלה היא
לפי שמנהגי מאז לפני כשנתיים לקרוא כל יום את יומו בפרשה [היינו ביום ראשון עד שני וכו'] כדי להספיק במנוחה את השניים מקרא תרגום ורש"י -כפי שכמדומה נהג הגר"א זי"ע
אם כן מה הדעה בכה"ג האם יש עלי לקיים הקביעות היומית בכ"ז או"ד כיון שאני לא יתבטל לבינתיים אין לי ללמוד בלילה [ואמנם כ"ז לא קיים לפי האומר שאין בעיה במקרא עם רש''י]
בתודה

[יאיר]

לענ"ד תתאמץ לסיים עד השקיעה לפחות את השמו"ת (קבע לזה עת בבוקר ו/או בצהרים) ואת הרש"י תוכל ללמוד בלילה

ואם לא הספקת (ולא תתבטל), תשלים למחרת.

[משה נטע]

השאלה היא
לפי שמנהגי מאז לפני כשנתיים לקרוא כל יום את יומו בפרשה [היינו ביום ראשון עד שני וכו'] כדי להספיק במנוחה את השניים מקרא תרגום ורש"י -כפי שכמדומה נהג הגר"א זי"ע
אם כן מה הדעה בכה"ג האם יש עלי לקיים הקביעות היומית בכ"ז או"ד כיון שאני לא יתבטל לבינתיים אין לי ללמוד בלילה [ואמנם כ"ז לא קיים לפי האומר שאין בעיה במקרא עם רש''י]
בתודה

העניין אינו גם במקרא עם תרגום שאין בעיה לקרא בלילה.

[מה שנכון נכון]

השאלה היא
לפי שמנהגי מאז לפני כשנתיים לקרוא כל יום את יומו בפרשה [היינו ביום ראשון עד שני וכו'] כדי להספיק במנוחה את השניים מקרא תרגום ורש"י -כפי שכמדומה נהג הגר"א זי"ע
אם כן מה הדעה בכה"ג האם יש עלי לקיים הקביעות היומית בכ"ז או"ד כיון שאני לא יתבטל לבינתיים אין לי ללמוד בלילה [ואמנם כ"ז לא קיים לפי האומר שאין בעיה במקרא עם רש''י]
בתודה

העניין אינו גם במקרא עם תרגום שאין בעיה לקרא בלילה.

אדרבה, בתרגום יש בעיה (ע"פ הסוד) מצד עצמו לקוראו בלילה. ראה שע"ת ר"ס רפה מהחיד"א.
רק בלומד עם פירושים אחרים נאמרה הקולא של"ח כקורא מקרא.

[משה נטע]

אדרבה, בתרגום יש בעיה (ע"פ הסוד) מצד עצמו לקוראו בלילה. ראה שע"ת ר"ס רפה מהחיד"א.
רק בלומד עם פירושים אחרים נאמרה הקולא של"ח כקורא מקרא.

חידוש בשבילי, אני שמעתי עד היום שהבעיה היא לקרוא פסוקי המקרא לבד בלילה ועם פירוש או תרגום אין בעיה.

[מה שנכון נכון]

ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

[משה נטע]

ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

אע"פ שבחוק לישראל מסודרים כ"ו פסוקים שמו"ת לליל שישי? הרי החיד"א עצמו כן אחז מהסדר של חוק לישראל.

[יאיר]

ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

הסיבה מובאת שם? אם אפשר לפרט.

[מה שנכון נכון]

ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

אע"פ שבחוק לישראל מסודרים כ"ו פסוקים שמו"ת לליל שישי? הרי החיד"א עצמו כן אחז מהסדר של חוק לישראל.

מזה בא החיד"א לאפוקי.
מח"ב סימן קנו:

מחב.GIF (13.07 KiB) נצפה 7502 פעמים

וראה כאן אות ד.

[פרי יהושע]

ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

יפה, אבל כמדומה הלשון שם אם רגיל לקרוא וכו', ומיירי מבן אדם שזה מה שיודע ובהא לא איירי.

ואגב האם נהוג להקפיד גם על תהלים דרך תפילה שמעתי בזה קצת עדויות סותרות מה אומרים המקורות?