פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

יאיר כתב:בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

האם כוונתך לאור ליום שישי, או לליל שבת?
עכ"פ כמדומני שלא כולם מסכימים לחלק בין הלילות.

יאיר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:בליל שישי אין בעיה לקרוא מקרא כלל ושיר השירים יוכיח.

האם כוונתך לאור ליום שישי, או לליל שבת?
עכ"פ כמדומני שלא כולם מסכימים לחלק בין הלילות.

מה הכוונה? שתמיד אסור?

אז איך קוראים שה"ש?

עזריאל ברגר כתב:יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

יאיר כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

למיטב ידיעתי קריאת שה"ש בליל שבת מופיע ברוב ככל הסידורים

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש יהודים שלא קוראים שיר השירים...

למיטב ידיעתי קריאת שה"ש בליל שבת מופיע ברוב ככל הסידורים

רוב. לא כל.
אנחנו (חב"ד) לא אומרים.
ושוב: אני רואה כאן ערבוב בין "ליל שישי" (הלילה שבין חמישי לשישי) לבין "ליל שבת" (הלילה שבין שישי לשבת).

צביב כתב:הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)

אבןטובה כתב:ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

סעדיה כתב:

אבןטובה כתב:ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

ה"ג "אם רגיל לקרות קורא", א"כ אפשר להוכיח רק למי שבל"ז היה הולך בטל, וכמדומני שע"ז אי"צ בהוכחה מהגמ'.

צביב כתב:רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה, (ערובין סה)
וכן נפסק להלכה, וכיון שביום משלש לימודי, גם אם אין חיוב לשלש בלילה, מ''מ מחוייב להשלים.
וקשה דפסק בכף החיים שלא ישלים חוק לישראל לאחר השקיעה אלא למחרת.
ומ''מ סובר שלילה לענין זה מתחיל בשקיעה,
הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)
בקלם אמרו שלא לומר תהלים בלילה, כי לא מכוונים כראוי, ולכן אין זה בגדר תפילה, אלא תורה שבכתב.

סעדיה כתב:

אבןטובה כתב:ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'

ה"ג "אם רגיל לקרות קורא", א"כ אפשר להוכיח רק למי שבל"ז היה הולך בטל, וכמדומני שע"ז אי"צ בהוכחה מהגמ'.

יאיר כתב:אגב, זה לא מופיע בסידורים שלכם?

אם אינך בטוח, בדוק בבקשה.

אבןטובה כתב:ליל יוה"כ שאני כמו ליל שויו"ט ואי"ר מיומא ספ"א

אפשר כתב:עכשו נפל בדעתי ראיה טובה מסוף פ"ק דיומא, בכ"ג שצריך להיות ער כל הלילה, אמרינן אם היה רגיל לקרות קורא, ובמה קורין לפניו כו', זכריה בן קבוטל כו'.

אפשר כתב:

צביב כתב:רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה, (ערובין סה)
וכן נפסק להלכה, וכיון שביום משלש לימודי, גם אם אין חיוב לשלש בלילה, מ''מ מחוייב להשלים.
וקשה דפסק בכף החיים שלא ישלים חוק לישראל לאחר השקיעה אלא למחרת.
ומ''מ סובר שלילה לענין זה מתחיל בשקיעה,
הגר''י קניבסקי נוהג להתחיל תיקון ליל שבועות לאחר חצות, ואמר מטעם זה, אבל אולי גם קל יותר ללמוד בעיון מקודם ( וצ''ע)
בקלם אמרו שלא לומר תהלים בלילה, כי לא מכוונים כראוי, ולכן אין זה בגדר תפילה, אלא תורה שבכתב.

רב אחא ב"י ודאי לא היה משלש, דחיוב שילוש רק בתחילת הלימוד כנפסק בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו וברמב"ם

אנושי כתב:השאלה היא
לפי שמנהגי מאז לפני כשנתיים לקרוא כל יום את יומו בפרשה [היינו ביום ראשון עד שני וכו'] כדי להספיק במנוחה את השניים מקרא תרגום ורש"י -כפי שכמדומה נהג הגר"א זי"ע
אם כן מה הדעה בכה"ג האם יש עלי לקיים הקביעות היומית בכ"ז או"ד כיון שאני לא יתבטל לבינתיים אין לי ללמוד בלילה [ואמנם כ"ז לא קיים לפי האומר שאין בעיה במקרא עם רש''י]
בתודה

משה נטע כתב:

אנושי כתב:השאלה היא
לפי שמנהגי מאז לפני כשנתיים לקרוא כל יום את יומו בפרשה [היינו ביום ראשון עד שני וכו'] כדי להספיק במנוחה את השניים מקרא תרגום ורש"י -כפי שכמדומה נהג הגר"א זי"ע
אם כן מה הדעה בכה"ג האם יש עלי לקיים הקביעות היומית בכ"ז או"ד כיון שאני לא יתבטל לבינתיים אין לי ללמוד בלילה [ואמנם כ"ז לא קיים לפי האומר שאין בעיה במקרא עם רש''י]
בתודה

העניין אינו גם במקרא עם תרגום שאין בעיה לקרא בלילה.

מה שנכון נכון כתב:אדרבה, בתרגום יש בעיה (ע"פ הסוד) מצד עצמו לקוראו בלילה. ראה שע"ת ר"ס רפה מהחיד"א.
רק בלומד עם פירושים אחרים נאמרה הקולא של"ח כקורא מקרא.

מה שנכון נכון כתב:ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

מה שנכון נכון כתב:ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

משה נטע כתב:

מה שנכון נכון כתב:ע"ש שחמיר טפי התרגום מהמקרא, דבליל שישי שרי מקרא ואסור תרגום.

אע"פ שבחוק לישראל מסודרים כ"ו פסוקים שמו"ת לליל שישי? הרי החיד"א עצמו כן אחז מהסדר של חוק לישראל.

אבןטובה כתב:ברכות ד: אדם בא בערב מן השדה וקורא מקרא וכו'