פורום אוצר החכמה

שאלו לרבי חיים קנייבסקי לפי הרמב"ם הנ"ל למה התקינו באושא לא יותר מחומש שמא יצטרך והרי אין אדם מעני מן הצדקה? ולא מובן הקושיא אולי מדובר רק מהצדקה שמחויבים לתת אבל לא יותר מזה ובפרט אחרי שהתקינו באושא.

אליבא דאדוננו הגר"א ע"פ הירושלמי תקנת אושא היא החזרת גדר הדאורייתא שנשתכח, וממילא אין שום הבטחה מעבר.
אולם אליבא דהחת"ס שדין תורה הוא לתת הכל מעבר לפרנסת אותו יום, לכאורה אכן יש הבטחה כזו גם מעבר לחומש (אא"כ נאמר שמכיוון שתיקנו רבנן אז נעקרה ההבטחה)
וידוע הדיון בדברי הרמב"ם בזה.

(ולעצם האשכול כמדומני שהג"ר אברהם אבידן עסק בזה בספרו אהבת צדקה)

אפשר לינק להחת"ס? תודה מראש.

מצ"ב מש"כ בזה בס"ד בטיוטת ספרי הבא, בעז"ה