פורום אוצר החכמה

האם אסורה משום אנוסת אביו לר"י?

מאי שנא מאשת כהן שנאנסה?

שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.

אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.

דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה

האם מה שאנסה האב אינו נחשב ל'דאי'?

גנזך כתב:

אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.

דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה

הת"ח ההוא רמז לדברי רב אשי בגמרא שם(!).
ועכ"פ אין משם ראיה אם היא היתה מותרת לבעלה הראשון, אלא רק שהיא אסורה לאחיו.

אבל אולי מזה שנאסרה על אחיו יש להביא ראיה שנאסרה אף עליו, דאל"ה אין איסור "כנף אביו" חל על איסור אשת אח ואשת איש!

אא"כ נאמר שהאיסור תלוי ועומד והוא חל רק עם מותו של האח וצ"ע.


נ.ב.

ונתנו ידידים כתב:האם מה שאנסה האב אינו נחשב ל'דאי'?

רב אשי אומר שלא.

רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה

בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה

אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.

עזריאל ברגר כתב:

בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה

אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.

הראיה היא ממה שאמרה הגמ' שלא כתבו ציור של בן שנשא אנוסת אביו משום שהוא דבר איסור.
ואם נאמר שבאופן הנ"ל גם כן אסורה, הרי משכחת לה שנשאה בהיתר ואח"כ אנסה אביו, ונמצא שנשוי לאנוסת אביו האסורה לו, וממה שלא ציירו כן, מוכח לכאו' שבאופן הנ"ל לא יחול איסור אנוסת אביו כלל.

גנזך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה

אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.

הראיה היא ממה שאמרה הגמ' שלא כתבו ציור של בן שנשא אנוסת אביו משום שהוא דבר איסור.
ואם נאמר שבאופן הנ"ל גם כן אסורה, הרי משכחת לה שנשאה בהיתר ואח"כ אנסה אביו, ונמצא שנשוי לאנוסת אביו האסורה לו, וממה שלא ציירו כן, מוכח לכאו' שבאופן הנ"ל לא יחול איסור אנוסת אביו כלל.

הגמרא שם מחפשת היכי תימצי ליבם שאימו תיפול לפניו לייבום, ותפטור צרתה והגמרא לא מחפשת היכי תימצי שאנוסת אביו נפלה לפניו לייבום.
(והסיבה אגב היא כי באנוסת אביו תופסים קידושין כדמוכח שם בסוגיא ולכן ממילא לא תפטור צרתה)

גנזך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה

אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.

הראיה היא ממה שאמרה הגמ' שלא כתבו ציור של בן שנשא אנוסת אביו משום שהוא דבר איסור.
ואם נאמר שבאופן הנ"ל גם כן אסורה, הרי משכחת לה שנשאה בהיתר ואח"כ אנסה אביו, ונמצא שנשוי לאנוסת אביו האסורה לו, וממה שלא ציירו כן, מוכח לכאו' שבאופן הנ"ל לא יחול איסור אנוסת אביו כלל.

אתה כותב "וממה שלא ציירו כן" וכו', אבל רב אשי כן צייר ציור זה בדיוק!

עזריאל ברגר כתב:אתה כותב "וממה שלא ציירו כן" וכו', אבל רב אשי כן צייר ציור זה בדיוק!

צודק. טעיתי ואין מהגמ' ראיה שהגמ' מחפשת ציור לאמו ולא לאנוסת אביו

גנזך כתב:

אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.

דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה

לכאורה לא גרע ממה שכתבו תוס' שם שקידש ולא בא
"ואפילו יהא מותר לקדשה חשיב דאי מטעם שאסור לבוא עליה"

חייא כתב:

גנזך כתב:

אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.

דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה

לכאורה לא גרע ממה שכתבו תוס' שם שקידש ולא בא
"ואפילו יהא מותר לקדשה חשיב דאי מטעם שאסור לבוא עליה"

אתה מתווכח עם רב אשי?

אין שום רמז בגמרא שם אם מותרת לו גם להבא, וקידושיו הקודמים ודאי לא פוקעים, ואין לזה קשר למש"כ התו' שאסור לו לקדש לאחר שכבר נעשית אנוסת אביו.

בשם מרן הגרח"ק שליט"א ראיתי שכתבו "מה אשם הבן שאביו אנס אשתו",
ושמא כוונתו כעין דברי אוצה"ח הנ"ל, וצ"ע.

והאחרונים נקטו דאנוסת אביו נאסרת גם אחרי שנישאת לבן, (ואולי גם פקעי קידושין),
עי' חי' רבי מאיר שמחה יבמות סא,א ובאבני נזר אבהע"ז סי' רכא.

אמנם המהריל"ד בתורת האהל יבמות ד"ט כ' דכה"ג אינה נאסרת כי אי"ז כנף הראוי לאביו,
וע"ע שו"ת בית יצחק אבהע"ז סי' קלד בשולי המכתב.