פורום אוצר החכמה

שמעתי פעם, נזכרתי היום, הנה לפניכם.

סנהד' מו: תנו רבנן עץ שומע אני בין בתלוש בין במחובר תלמוד לומר כי קבור מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר קציצה וקבורה,

והק' חכ"א שליט"א, (ה"ה הג"ר ישעי' קוסובסקי), הרי אפשר לקבור את התלוי על העץ המחובר גם בלי קציצה, ע"י שישפכו עליו חול ואדמה עד שיהיה קבור כולו בעודו מחובר לעץ.

ותי' הגר"ד לנדוי דמ"מ החול הנ"ל הוא מחוסר קציצה, עי"ש תוד"ה תלישה.

והגר"מ שפירא תי', דענין הקבורה הוא בהורדת האדם מתחת לפני האדמה, ולא בהבאת האדמה עליו.

והגר"ג אדלשטיין תירץ, שאין הדרך לקבור כך, ולכן חשיב מחוסר קציצה.

באיזה תירוץ בחרתם?

תירוצו של הגרמ"ש הוא כדיוקו הנודע של מרן הגריש"א מרש"י בסנהדרין מ"ז שהקבורה היא להשפילו בתחתיות ארץ, ולכן יצא כנגד קבורה בקומות.

קצת נראה שתוס' היו שואלים וא"ת והא אפשר להביא העפר עליו וי"ל דאין דרך בכך.
והרמב"ן היה מת' דמ"מ העפר מחוסר קציצה.
מה אתם אומרים?

בחרתי בהגר"נ אדלשטיין

בעניותי לא זכיתי להבין מהיכי תיתי שענין הקבורה הוא להשפיל את הגופה עד לתחתיות ארץ, הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.
והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות?

גבול ים כתב:תירוצו של הגרמ"ש הוא כדיוקו הנודע של מרן הגריש"א מרש"י בסנהדרין מ"ז שהקבורה היא להשפילו בתחתיות ארץ, ולכן יצא כנגד קבורה בקומות.

האם לפי הגרי"ש תפסוק הלכה שקבורה בדרך של שימת עפר המכסה את הנפטר ללא שיור וללא היכר כלל לא ייחשב כקבורה כלל, והאם דמי לקבורה בקומות?

אני לא מבין את לשון השאלה וחלק מהתשובות.
לא תולין את התלוי כשהוא על העץ אלא מורידין אותו מהעץ וקוברין אותו. וקוברין עמו את העץ. כך שלשון השאלה מוזרה. והשאלה צריכה להיות שיקברו את התלוי ליד העץ ואת העץ לא יקצצו אלא יכסו בעפר. וממילא איני מבין חלק מהתשובות.


והתשובה לענ"ד הרבה יותר פשוטה. עץ שמכסים אותו בעפר בלי לעקרו מן האדמה ממשיך לגדול ולצאת מהעפר ואין זה קבורה כלל.

הרוצה להחכים כתב:בעניותי לא זכיתי להבין מהיכי תיתי שענין הקבורה הוא להשפיל את הגופה עד לתחתיות ארץ, הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.
והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות?

אתה רוצה להחכים, הלא כן ? מה יעשה אדם ויחכם ירבה בישיבה.
אתה שואל על הגמרא שם שמסתפקת האם הקבורה משום בזיונא או משום כפרה מהיכי תיתי שכך הוא הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.?וכשהגמ' שואלת מאי נ"מ אתה שואל [b]והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות[b]?

אין אדם נוקף אצבעו למטה עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מסלבודקא: ראו כמה גדול האדם שאפילו על דבר כה פעוט, מכריזים על כך למעלה.
אמר הסבא מנובהרדוק: ראו כמה שפל האדם, אפילו לנקוף אצבעו אינו יכול עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מקלם: ראו עד כמה כל דבר מחושבן ומדוקדק....

גבול ים כתב:

הרוצה להחכים כתב:בעניותי לא זכיתי להבין מהיכי תיתי שענין הקבורה הוא להשפיל את הגופה עד לתחתיות ארץ, הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.
והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות?

אתה רוצה להחכים, הלא כן ? מה יעשה אדם ויחכם ירבה בישיבה.
אתה שואל על הגמרא שם שמסתפקת האם הקבורה משום בזיונא או משום כפרה מהיכי תיתי שכך הוא הרי כל ענין הקבורה הוא לגמול חסד עם המת ולמנוע את בזיונו.?וכשהגמ' שואלת מאי נ"מ אתה שואל [b]והאם משום "ענינים" אלו אפשר לקבוע הלכות[b]?

אם נבלת בהתנשא, כי מיץ אף יוציא דם.
אכן, דפדפתי במהירות בדף מז (ולכן אמרתי בחפזי שמה"ת שפירוש דברי הגמרא "כפרה" הוא השפלת הגופה, ולא דברים ככתבם דהיינו קבורתה באדמה רוחשת תולעים) ולאור נזיפתך המחכימה מצאתי כי דברי רש"י הם בדף מו.

מוישי כתב:אין אדם נוקף אצבעו למטה עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מסלבודקא: ראו כמה גדול האדם שאפילו על דבר כה פעוט, מכריזים על כך למעלה.
אמר הסבא מנובהרדוק: ראו כמה שפל האדם, אפילו לנקוף אצבעו אינו יכול עד שיכריזו על כך למעלה.
אמר הסבא מקלם: ראו עד כמה כל דבר מחושבן ומדוקדק....

על זה הדרך:
אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה עוף הפורח מעליו מיד נשרף.
מתלהב החסיד: אח, ראה איזה קדושה... קדושת התורה.
דן בן הישיבה (המתנגד): יש לחקור האם יונתן היה חייב בנזקי התשלומין של העופות שנשרפו מחמתו...
ונאנח ההונגרי: אוי, מסכנה הציפור.

כיו"ב גבי יוסף וגמליהם נושאים וגו' שלא יריח ריח רע, וכי בשעה כזו דעתו נתונה לזה.
ג' תירוצים ע"ד קלם נובהרדוק וסלבודקה.
ויש את תי' הר"ח שמואלביץ.

אך אליבא דאמת קו' מעיקרא ליתא, כי החשש היה שיוזק מהריח הרע כמש"כ רש"י.

מה שנכון נכון כתב:כיו"ב גבי יוסף וגמליהם נושאים וגו' שלא יריח ריח רע, וכי בשעה כזו דעתו נתונה לזה.
ג' תירוצים ע"ד קלם נובהרדוק וסלבודקה.
ויש את תי' הר"ח שמואלביץ.

אך אליבא דאמת קו' מעיקרא ליתא, כי החשש היה שיוזק מהריח הרע כמש"כ רש"י.

למה לא יקיים מר בעצמו 'המתחיל במצוה אומרים לו גמור' ?!