איש_ספר כתב:יש למישהו מ"ב של דרשו לבדוק אם עמדו על הסתירה?
(טז) כגון. עיין מ"א. תוספות שבת קכ"ו ב' ד"ה ומדבריהן. ושבות אסור אף במצוה, עיין אות י"ב, יע"ש. והוא הדין להתלמד שרי, עיין רש"י [שם] קנ"ז א' [ד"ה] ומודדין [השני], להתלמד על דבר הוראה.
ועיין סימן שכ"ג במ"א י"ד מותר לשער ששים בשבת אם לא נודע מאתמול, תרומת הדשן נ"ד, ומלשון התרוה"ד משמע שרק "לשער" מותר אבל לא למדוד, וכש"כ הפמ"ג גם לקמן שכ"ג, שכן משמע מהתרוה"ד שלמדוד אסור, ומכח דבריו הכריע הפמ"ג שם לאסור
ומכאן היינו מהשו"ע כאן שמותר למדוד מדידה של מצווה
נראה דאף למדוד שרי בששים, כל לצורך הוראה לא הוה עובדין דחול, וממילא קשה למה התרוה"ד כותב רק לשער, וצ"ע על התרוה"ד, (או להיפך על המחבר), - אמנם כמובן אין כוונת הפמ"ג להורות להיתר דלא כהתרוה"ד דמאן ספין לחלוק עליו
ואי"ה שם יבואר עוד. היינו ששם (בסי' שכ"ג) אבאר דברי התרוה"ד, שמה שאסר מדידה לביטול בס' הוא רק משום מיחזי כמתקן ולא משום מדידה, דלעולם מדידת מצווה מותרת ומצד עובדין דחול דמדידה א"צ לשער, ויבואו שפיר דברי התרוה"ד לאסור מדידת ביטול, והסתירה לזה מסי' ש"ו.
(יד) מותר. עיין מ"א. תרומת הדשן [סימן] נ"ד, משמע דאף לשער רק בדעת ומראה עיניו, הא למדוד לא. אף על גב דמדידה דמצוה שרי [סימן שו סעיף ז], הכא נראה כמתקן בעושה מעשה בידים.
(לה) כגון למדוד וכו' - וה"ה דמותר למדוד חור שיש בכותל המפסיק אם יש בו פותח טפח להביא הטומאה מהחדר שהמת בו לחדר הסמוך לו ואף על גב שיכולין הכהנים לצאת ממנו מ"מ כיון שמודד שעורי תורה לא מחזי כעובדא דחול. וה"ה דמותר למדוד כדי לשער שיעור ששים לבטל איזה איסור דכיון דהוא להתלמד ע"ד הוראה לא הוי כעובדין דחול [פמ"ג]:
איש_ספר כתב:יש"כ לרב עומקו ששם עינו על הדברים, אכן במחילה הפתרון בלתי מתקבל על הדעת.
וכל קוראי הפמ"ג הבינו שבסי' שו כונתו להיתר ותמהו על הסתירא, כאמור, יד יוסף, תהל"ד מנחת שבת. וכל אלה לא ראו ד' המ"ב אלא קראו דברי הפמ"ג כפשטן, וכמו שקראם המ"ב.
איש_ספר כתב:שוב יש"כ.
הפתרון כנראה הוא כדברי הרב מתן שבת הי"ד, שבסי' שו מדובר על להתלמד ולא למעשה ובסי' שכג למעשה. ואכן בסי' שו גם המ"ב העתיק לשונות של להתלמד וכו'. דוק ותשכח. ועכצ"ל כן שבלא"ה אם נימא ששיעור ששים בכלי אסור, מאי שנא ממדדית ארבעים סאה במקווה שמותר אע"פ שהוא בכלי כמובן? ועכצ"ל שיש איזה חילוק, והוא החילוק שבין שו לסי' שכג...
כתב המ"א בסימן שכ"ג אות י"ד... ומותר לשער בס' אפילו נתערב מערב שבת ולא נודע עד שבת... ומ"ש דלשער בששים, כן כתב התרומת הדשן סימן נ"ד... ומיהו כי שרינן לשער בשבת, באומד הדעת, הא למדוד בשבת שיעור ששים וודאי אסור, ועוד דכשעושה מעשה מתקן הוא כדמוכח מתשובת התרומת הדשן.
מה שנכון נכון כתב:בתהל"ד הביא את דברי הפמ"ג ביו"ד סימן צט שפ"ד ס"ק יאכתב המ"א בסימן שכ"ג אות י"ד... ומותר לשער בס' אפילו נתערב מערב שבת ולא נודע עד שבת... ומ"ש דלשער בששים, כן כתב התרומת הדשן סימן נ"ד... ומיהו כי שרינן לשער בשבת, באומד הדעת, הא למדוד בשבת שיעור ששים וודאי אסור, ועוד דכשעושה מעשה מתקן הוא כדמוכח מתשובת התרומת הדשן.
ומשמע לכאורה שלא כפי שרוצה לפרש הרב לעומקו. [מצד הסתירה בין הפמ"ג שו ושכג לענ"ד דבריו מסתברים].
לעומקו של דבר כתב:שאלת תם, מה צורך מצווה בזה? עונג שבת?
איש_ספר כתב:ומי היה המחבר של הספר "מתן שבת" שציינתי אליו? קשור לר' מאיר אמסעל מהמאור?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים