פורום אוצר החכמה

בגמ' נדרים לב. גדולה מילה ששקולה כנגד כה"ת שנא' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית.
וכ' המהרש"א בח"א וז"ל ר"ל שכל מצות התורה תלוין במילה, וכיון שעדיין לא נימול אינו בכלל מצות התורה ואדרבה "אסור ללמוד תורה ולשמור שבת" כדאמרי' פרק ד' מיתות ודו"ק. עכ"ל

לכאורה מה שציין לפ' ד' מיתות היא הגמ' בסנהדרין נח : ונט. ב' מאמרים רצופים על עכו"ם ששבת ועכו"ם שעוסק בתורה חייבין מיתה, אבל לכאורה הרי מדובר שם בעכו"ם ולא בישראל שלא נימול, ומנ"ל להמהרש"א שגם ישראל שעבר ולא מל שאסור לשבות וללמוד תורה?

שאלה טובה. ואולי בדוחק, שמא גרס שם ערל?...

בחפשי מצאתי שדברי המהרש"א (על לימוד התורה) מתאימים לדברי הזוהר הק' פר' אחרי וז"ל: וכל מאן דלא אתרשים ברשימא קדישא בבישריה אסיר לאודעא ליה מלה דאורייתא. ר"ש פתח זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב וכל עבד איש וגו'. וכתיב תושב ושכיר לא יאכל בו. ומאי פסחא דאיהו בשרא למיכלא. על דאתרמיז במלה קדישא אסיר לכל הני למיכל ביה ולמיהב להו למיכל עד דאתגזרו. אורייתא דהיא קדש קדשים (דקדשיא) שמא עלאה דקב"ה עאכ"ו ועיי"ש בהמשך דבריהם

האם המהרש"א מביא את דברי הזוהר בשאר דיכתין?

מיללער כתב:בגמ' נדרים לב. גדולה מילה ששקולה כנגד כה"ת שנא' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית.
וכ' המהרש"א בח"א וז"ל ר"ל שכל מצות התורה תלוין במילה, וכיון שעדיין לא נימול אינו בכלל מצות התורה ואדרבה "אסור ללמוד תורה ולשמור שבת" כדאמרי' פרק ד' מיתות ודו"ק. עכ"ל

לכאורה מה שציין לפ' ד' מיתות היא הגמ' בסנהדרין נח : ונט. ב' מאמרים רצופים על עכו"ם ששבת ועכו"ם שעוסק בתורה חייבין מיתה, אבל לכאורה הרי מדובר שם בעכו"ם ולא בישראל שלא נימול, ומנ"ל להמהרש"א שגם ישראל שעבר ולא מל שאסור לשבות וללמוד תורה?

יש לציין בזה דברי העלולות אפרים שהמילה פותח הלב וקודם לכן אינו ראוי ללמוד
ועי' מהרש"א שבת לא דאפילו עכו"ם אם רוצה לגייר כבר מותר בלימוד התורה אע"פ שעדיין לא מל ואולי כוונת מהרש"א ע"ד מה דמבואר שם בנדרים דכל ישראל מקרי מולים

בור ריק כתב:יש לציין בזה דברי העוללות אפרים שהמילה פותח הלב וקודם לכן אינו ראוי ללמוד

עיי' שו"ת רעק"א חלק א' סי' מ"ב (ד"ה וכיון) שהביא דברי העוללות אפרים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=57

וונדרבר כתב:

בור ריק כתב:יש לציין בזה דברי העוללות אפרים שהמילה פותח הלב וקודם לכן אינו ראוי ללמוד

עיי' שו"ת רעק"א חלק א' סי' מ"ב (ד"ה וכיון) שהביא דברי העוללות אפרים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=57

תודה רבה להציון הנפלא

-

ידידי העיר לי שלפי דברי המהרש"א מדויק היטב מה שאנו אומרים בתפלה, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, דלכאורה מה מוסיף זה על גוי הארץ ועובדי פסולים, ולפי דבריו קאי על ישראל שלא נימול.

ויש להעיר על דברי המהרש"א מדברי הגמ' יבמות מח: וינפש בן אמתיך בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר. ופירש"י שהזהיר הכ' לרבו על עבדו שינוח ביום המחרת אע"פ שלא נימול עדיין. ואולי זהו כמו דברי המהרש"א בשבת על גר שמקבל ע"ע להתגייר מותר ללמוד תורה בגויותו וה"נ כיון שמקל על עצמו לימול מותר הוא לשבות.

ועיי"ש בתוס' ישנים שכ' כן מפורש על גר תושב "כיון דדעתו להתגייר מצי לשבות"

הכי תאמרו שמי שמתו אחיו מחמ"מ ר"ל אסור לשבות וללמוד תורה?!?

איש בער כתב:הכי תאמרו שמי שמתו אחיו מחמ"מ ר"ל אסור לשבות וללמוד תורה?!?

יש לחלק בין מי שלא נימול באונס לבין מומר לערלות, אבל מדברי הזוה"ק משמע שלכה"פ לגבי לימוד התורה אין נפק"מ בזה.

מיללער כתב:[

ידידי העיר לי שלפי דברי המהרש"א מדויק היטב מה שאנו אומרים בתפלה, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, דלכאורה מה מוסיף זה על גוי הארץ ועובדי פסולים, ולפי דבריו קאי על ישראל שלא נימול.

ו

אך בגמ' בנדרים מבואר שישראלים גם אם לא נימולו אינם קרויים ערלים?

ואברך בברכת מזל"ט, ותרווה מהרך הנולד רק נחת דקדושה, בבריאות והצלחה. ותזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו.

אכן שמעתי פעם מישהו מתפלל בחזרת הש"ץ שאומר "וגם במנוחתו לא ישכנו רשעים ערלים", ואולי שבא לאפוקי מאמ"מ ר"ל, (שוב ראיתי מש"כ פה וצ"ע).

ואולי אין הכוונה למילה ממש, רק לישראל שנקרא מולים - עפ"י הגמ' נדרים לא: הנודר מערלים מותר בערלי ישראל, והיינו שישראל במהותו אינו נקרא ערל, (וכעי"ז בספר ברית אפרים עמ' שלה בשם הגרש"ז אוערבאך זצ"ל).

שוב מצאתי בשמות רבה פר' משפטים (עהכ' ואלה משפטים אות יב) ויכוח בין עקילת הגר לאנדריינוס הקיסר, לפני שהתגייר עקילס אמר לו אנדריינוס שילמוד התורה מקודם ואח"כ ימול "אמר לו עקילס, אפי' חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל" ומשמע כדברי המהרש"א, שאסור לימוד תורה לעכו"ם נובע מזה שאינם נימולים

מיללער כתב:האם המהרש"א מביא את דברי הזוהר בשאר דיכתין?

עירובין נג. תענית כט: כתובות קיא. ב"ב פח:

יש להביא דברי המהרש"א ביבמות דף ק: שהקשה האיך נשא אברהם את הגר שהיתה מצרית ראשונה, ותירץ 'וצ"ל דכיון שנשאה קודם שנימול ואז לא קיים עדיין כל התורה "דהא לא קיים מילה" שוב לא גירשה אחר שנימול כו', ובפשטות כוונתו להביא ראי' שלא קיים א"א התורה עד שנימול מהא דרואין שלא קיים מילה, אבל לפי הנ"ל יש לפרש ע"ד החידוד דמשום שלא קיים מילה לא היה אפשר לו לקיים התורה...

ובאמת ראה בפירוש הברטנורא עה"ת סוף פר' לך לך, וז"ל,

וקשה לפי"ז למה המתין כ"כ למול את עצמו, י"ל משום דהא דאמרינן שקיים כל המצות היינו לאחר שנמול אבל קודם לכן לא היה לו דעת לקיים מצות ולא נפתחו עיני שכלו וכדפרש"י לעיל שלא היה בו כח לסבול גלוי השכינה ולעמוד.

מיללער כתב:שוב מצאתי בשמות רבה פר' משפטים (עהכ' ואלה משפטים אות יב) ויכוח בין עקילת הגר לאנדריינוס הקיסר, לפני שהתגייר עקילס אמר לו אנדריינוס שילמוד התורה מקודם ואח"כ ימול "אמר לו עקילס, אפי' חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל" ומשמע כדברי המהרש"א, שאסור לימוד תורה לעכו"ם נובע מזה שאינם נימולים

ראה בבנין דוד פר' נח שמביא מהקדמונים שהקשו האיך נח למד תורה, ותירצו דמה שאסור לב"נ ללמוד תורה הוא משום שהוא ערל משא"כ נח שנולד מהול, וראה בהמצורף תשובה מאחיו של אב"ד קראסנע ז"ל.

דברי הגרי"ח סופר מעדות ביעקב ח"א סימן מ"ג והדר יעקב ח"ד סימן כ"ד בענין זה