עמוד 1 מתוך 1

תנאי בהפקר

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 8:02 pm
על ידי דבק
אדם הזוכה בהפקר האם יכול להתנות על הזכייה?

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 8:56 am
על ידי תוכן
איזה תנאי?

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 9:26 am
על ידי דבק
כל תנאי שהוא (ע"מ שירדו גשמים וכו').

הנידון הוא משום שלכאו' כל תנאי הוא ע"י כח בעלים, דמצד המעשה קניין אין מעשה על צד, ומ"מ אע"פ שהיה קניין גמור מ"מ תנאי מילתא אחריתי ויכול לבטל חלות הקניין, ואי"ז שייך למעשה שהוא לא יכול להיות על צד ולא יועיל בו גם מילתא אחריתי [דאין מעשה על צד היינו משום שהמעשה הוא עובדה כפי שא"א לחפור בור על צד כפי שהאריך הגרש"ש, ולכן לא יועיל גם מילתא אחריתי להפוך את המעשה על צד, וע"כ התנאי הוא שאע"פ שהיה מעשה מ"מ לא חל הקניין].
והתנאי הוא ע"י כח הבעלים בממון, ויל"ד לעניין הפקר, דלכאו' אין כח בעלים שותף בעשייה שם אלא יש רק מעשה זכייה ובזה ל"ש לעשות תנאי.

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 9:28 am
על ידי בברכה המשולשת
לכאורה תלוי בחקירה בעניין הגדרת הפקר

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 9:32 am
על ידי דבק
הנידון הוא לא במי שמפקיר אלא במי שזוכה מהפקר
וככל הידוע לי החקירה על הפקר אינה משפיעה על צורת הזכייה

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 5:41 pm
על ידי בברכה המשולשת
דבק כתב:הנידון הוא לא במי שמפקיר אלא במי שזוכה מהפקר
וככל הידוע לי החקירה על הפקר אינה משפיעה על צורת הזכייה


למה, הרי אם המפקיר עדיין הבעלים עד שהשני זוכה אז יש כאן סוג של דעת אחרת מקנה

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 9:54 pm
על ידי ישנו
בברכה המשולשת כתב:
למה, הרי אם המפקיר עדיין הבעלים עד שהשני זוכה אז יש כאן סוג של דעת אחרת מקנה

'סוג' של דעת אחרת? אתה לא מתכוון שקטן יוכל לקנות מהפקר, ובוודאי אין הבעלים המקורי שותף לקניין של הזוכה, וגם אחר שמת הבעלים עדיין הדבר הפקר.
עכ"פ בוודאי משכחת לה הפקר בלא מפקיר כגון גר שמת.

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 10:06 pm
על ידי עושה חדשות
דבק/ישנו/אפשר
כמדומה שכולכם שייכים לביהמ"ד של הגרחי"ש.
האם לא הכריע בשאילה זו בפירוש - תנאי בזכייה מהפקר?

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ג' דצמבר 20, 2016 12:57 am
על ידי דבק
בברכה
קניין מהפקר בוודאי אינו נפעל בשום צורה ע"י המפקיר, ואפי' הפקירא דר"י יכול המפקיר לזכות מהפקר, ובוודאי אינו מקנה לעצמו [ומעין הראשונים כתובות צ"ח.].
עו"ח
שאלתי מפני שזכרתי שאמר בזה הגרחי"ש דברים ולא זכרתי מה הכריע בעניין. ואינו תח"י כעת לשאול :)

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ג' דצמבר 20, 2016 8:21 am
על ידי בברכה המשולשת
מצ"ב מש"כ בזה בס"ד בספרי
לשון המגיד משנה, בפתיחה לפירושו לספר קנין היא: "וענינם הוא העתקת דבר מרשות אחד לרשות אחר ויש הוא אפי' בלא דעת אחרת מקנה כזוכה מן ההפקר שההפקר גם כן כשזכה בו אדם נעתק מרשות כל אדם שהיו משותפים בו לזכות בו כל מוצאו והבא לרשות זה ונעשה שלו". מלשון זו דייק הגאון רבי משה שמואל שפירא כי הפקר הנו סוג מיוחד של שותפות של כל אחד מהיחידים המרכיבים את הציבור, שכל עניינה ומהותה הוא עצם קיומה של אפשרות לזכות בחפץ ולהעבירו לבעלות פרטית של הזוכה (דבריו הובאו במאמרו של בנו הרה"ג אהרון שפירא, בקובץ שירת הבאר (ישיבת באר יעקב תשסז), עמ' ע-עא. הגדרה דומה מופיעה גם אצל הגאון רבי שמואל רוזובסקי, שיעורי ר' שמואל, קידושין, עמ' קמה, על-פי מקורות אחרים, וכלשונו: "דגדר הפקר אינו הפקעת הבעלות ... דענין ההפקר הוא דכשמפקיר הרי הוא מתפיס בחפצא בתורת הפקר ומה הוא תורת ההפקר שהרי הן מופקרות לכל מי שיחפוץ... ולהכי צריך בתחלה להתפיס חלות דין הפקר בחפצא וזה מעשה ההפקר וחידשה התורה שבזה הוא גם מפקיע את הבעלות." ויעויין עוד בספר פרי משה-בעניני קנינים (הרה"ג משה מאיר סגל), סימן לז, עמ' קפט-קצא.
על כך, יעויין בדברי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך: "בגדר הפקר שלא אמרינן שע"י ההפקר נעשה כאילו הוא שייך לכל אדם והוי כדבר שהוא של ציבור אלא ההפקר הוא רק סילוק רשות והוא כדבר שאין לו בעלים כלל..." (מנחת שלמה, חלק ב, סימן פא.) על הספק במהותו של ההפקר יעויין עוד במקורות הבאים: בבלי, נדרים, ז ע"א; משנה תורה, הלכות נדרים, פרק ב, הלכה יד; הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ, שערי יושר, שער ה, פרק כג; הגאון רבי משה אביגדור עמיאל, בספרו המידות לחקר ההלכה, מדה יב, אותיות לו-נג; קובץ יסודות וחקירות הנ"ל, עמ' 133.

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ג' דצמבר 20, 2016 2:46 pm
על ידי דבק
אין קשר בין דברי הגרש"ר לדברי רמש"ש ולא עלתה על דעתו כזאת.
וכוונתו פשוטה, שאין הפקר כעניין סילוק, שמתבטלת בעלותו ממילא, והפקר הוא הרי עשייה חיובית שמועיל עליה תנאי והפקר לזמן וכו' וכו'.
והטעם שבאמת א"א להסתלק משום שמצב הממון הוא שנמצא תחת יד הבעלים וכדי שייצא ממנו צריך פעולה חיובית שתפקיע הבעלות.
ובקניינים דעלמא הפעולה החיובית היא העמדת אחר בממון.
ובהפקר הרי אינו מעמיד אחר ואיזה פעולה חיובית יש בדבר?
וע"ז כת' הגרש"ר ש'קובע בחפצא שם הפקר', דהיינו שאי"ז עשייה של הקנאת ממון בעלמא, אלא דומה יותר לנדר שמייחד החפץ לתשמיש כל העולם וממילא בטלה בעלותו. ואחרי שחל ההפקר אין כאן בעלות של אף אדם וח"ו אי"ז רשות משותפת של כל בני אדם, אלא שחפץ זה עומד בעצמותו לשימוש כל אדם, שמתחילה היה ברשות הבעלים, והבעלים העמיד החפץ לתשמיש העולם. וההפקר הוא קביעה בחפץ 'להחיל בגופו שם הפקר' בניגוד לבעלות שאינה נתפסת בחפץ, ואין החפץ במהותו עומד לשמש את הבעלים אלא נמצא תחת ידו. מקווה שהדברים מובנים.

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ג' דצמבר 20, 2016 5:43 pm
על ידי בברכה המשולשת
ייש"כ. בעז"ה אעיין שוב בדברים.
(אגב, למה כת"ר כתב על דברי הגרמש"ש "ח"ו"?)

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ש' דצמבר 24, 2016 7:06 pm
על ידי דבק
בברכה המשולשת כתב:(אגב, למה כת"ר כתב על דברי הגרמש"ש "ח"ו"?)

לא כתבתי ח"ו על דברי הגרמש"ש אלא על ייחוס דברים אלו לגרש"ר.
כמי שחי ונושם את תורתו של הגרש"ר יום יום אני יכול לשער את תגובתו החריפה דברים כאלו.
כמובן שהגמש"ש גברא רבה מספיק ואי"צ להסכמה של מישהו על דבריו, אבל בוודאי הגרש"ר לא סבר כמוהו בנושאים אלו.

Re: תנאי בהפקר

פורסם: א' דצמבר 25, 2016 9:05 am
על ידי בברכה המשולשת
דבק כתב:
בברכה המשולשת כתב:(אגב, למה כת"ר כתב על דברי הגרמש"ש "ח"ו"?)

לא כתבתי ח"ו על דברי הגרמש"ש אלא על ייחוס דברים אלו לגרש"ר.
כמי שחי ונושם את תורתו של הגרש"ר יום יום אני יכול לשער את תגובתו החריפה דברים כאלו.
כמובן שהגמש"ש גברא רבה מספיק ואי"צ להסכמה של מישהו על דבריו, אבל בוודאי הגרש"ר לא סבר כמוהו בנושאים אלו.


בעז"ה במהדורה הבאה אתקן את הדברים (ב"ה זה רק בהערה אגב אורחא וזה לא משנה דבר בעצם המהלך שכתבתי בפנים בס"ד)

Re: תנאי בהפקר

פורסם: ב' ינואר 16, 2017 9:35 pm
על ידי איש טלז
ראה בהגרש"ר קידושין סימן ח' שמבואר בירושלמי שמהני לזכות במציאה ולעשות בזכיה תנאי ועיין בזה

Re: תנאי בהפקר

פורסם: א' אפריל 08, 2018 4:25 pm
על ידי נושא ונותן
דהיינו, דנראה דלמעיינים פשוט וברור דלסיים את הקנין מהפקר כקנין פירות או גוף לפירות פשיטא דאין שייך מהפקר, דכיוון דהמעש"ק הוא מוחלט איך יהא מוגבל למשיכת חלק מהחפץ. [וזכורני שיש חזו"א בעניין זה ? וכל הנידון הוא בעשיית תנאי דאינו הגבלה בעצם המעש"ק.

ולכאו' הספק בזה מיתלא תלי בסברא, האם יש במעש"ק מהפקר טפי מעצם המשיכה [בצירוף הדעת לחלות הקנין על ידה] ויש בה גם עסק של הקונה בתורת קביעת הבעלים בקנין ולכן יכול להתנות ג"כ, א"ד אין במעש"ק מהפקר אלא עצם משיכת החפץ, ורק בקנין ממוכר שיש גם הקנאה מלבד עצם המשיכה שייך שיקבע תנאי. ואם זהו הנידון הרי לכאו' מוכח הדבר מהא דמעש"ק דקטן לא מהני מהפקר, אע"פ שלא חסר בו מצד המעש"ק [וכדהוכיח בקובה"ע סי' כ"ט] וע"כ דיש כאן עסק נוסף עם הגברא. [הצעת דברים בלבד, וידון בזה כ"א לפי סברתו וסגנונו].

ואם זהו הנידון, אין ספק שנאמרו בזה דברים ברורים מהגרחי"ש שליט"א.