פורום אוצר החכמה

בור ריק כתב:א"כ למה משתדלים כ"כ בחילונים לישא דוקא בת ישראל כשברור שלא ישמרו הל' נדה

גם זו לטובה כתב:שמעתי שהגר"י קמינצקי הורה שנכרית חמור יותר, אשמח לדעת האם נכונה שמועה זו.

בברכה המשולשת כתב:נכב"ב

שומע ומשמיע כתב:נראה לחדש שכשקבלו עלייהו מנהג נכב"ב קבלו את זה בצירוף עם זה שילנקק את המקור.
ובמקום דטריחא ליה יש להקל.

מעט דבש כתב:

שומע ומשמיע כתב:נראה לחדש שכשקבלו עלייהו מנהג נכב"ב קבלו את זה בצירוף עם זה שילנקק את המקור.
ובמקום דטריחא ליה יש להקל.

viewtopic.php?p=310034#p310034

בברכה המשולשת כתב:

מעט דבש כתב:

שומע ומשמיע כתב:נראה לחדש שכשקבלו עלייהו מנהג נכב"ב קבלו את זה בצירוף עם זה שילנקק את המקור.
ובמקום דטריחא ליה יש להקל.

viewtopic.php?p=310034#p310034

ייש"כ, אבל אני הקטן התכוונתי לזה:
viewtopic.php?f=7&t=27891&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%A5+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%99#p286039

עזריאל ברגר כתב:א. גם בנכרית יש כרת, אך לא מדאורייתא אלא מדברי הנביאים - יכרת ה' וגו' - כמובא ברמב"ם שם.
ב. דווקא בנכרית יש דין של "קנאים פוגעים בו" משא"כ בכל העריות כולן.
ג. לגבי חתונה - מי שמתחתן עם יהודיה, יש להם אפשרות בכל רגע להחליט שהם ישמרו טהרת המשפחה והכל יהיה בסדר, אבל מי שמתחתן עם גויה, גם אם ירצה לחזור בתשובה הדרך כמעט חסומה בפניו, כי לעזוב את אשתו - זה קשה, ולגייר אותה - זה מסובך (אם היא תרצה בכלל וכו'), כל זאת מלבד הענין שבן הנדה הוא יהודי הכשר לבוא בקהל, לעומת בן הנכרית שהוא גוי "מזרע ישראל", ולכן בהבטה לטווח רחוק - ברור שצריך לעשות כל מיני השתדלות להשפיע על יהודים שלא יתבוללו ח"ו.

בור ריק כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. גם בנכרית יש כרת, אך לא מדאורייתא אלא מדברי הנביאים - יכרת ה' וגו' - כמובא ברמב"ם שם.
ב. דווקא בנכרית יש דין של "קנאים פוגעים בו" משא"כ בכל העריות כולן.
ג. לגבי חתונה - מי שמתחתן עם יהודיה, יש להם אפשרות בכל רגע להחליט שהם ישמרו טהרת המשפחה והכל יהיה בסדר, אבל מי שמתחתן עם גויה, גם אם ירצה לחזור בתשובה הדרך כמעט חסומה בפניו, כי לעזוב את אשתו - זה קשה, ולגייר אותה - זה מסובך (אם היא תרצה בכלל וכו'), כל זאת מלבד הענין שבן הנדה הוא יהודי הכשר לבוא בקהל, לעומת בן הנכרית שהוא גוי "מזרע ישראל", ולכן בהבטה לטווח רחוק - ברור שצריך לעשות כל מיני השתדלות להשפיע על יהודים שלא יתבוללו ח"ו.

כ"ז ברור אבל השאלה היא אם יש בן אדם לפנינו העומד לישא עכו"ם ר"ל האם יש היתר לייעצו לישא בת ישראל באופן שברור לנו שיעבור איסור כרת דאורייתא כמו שאם א' עומד לאכול חזיר שאסור לייעצו לאכול חלב תחתיו

יושב סתר כתב:ראיתי בכ"מ בשם הגריש"א שנכרית חמור יותר, אין לי גישה לאוצר וזכור לי בוודאות יותר ממקור אחד בשמו

...בעילת נכרית דרך זנות היא דוגמה בולטת ליחס חריג בין חומרתם הפורמלית של העבירה והעונש, לחומרת העונש בפועל. העבירה היא מדרבנן בלבד, כמ"ש הרמב"ם (איסורי ביאה פי"ב הל"ב): "הבא על הגויה דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים. גזירה שמא יבא להתחתן", ואילו העונש בפועל הוא כחמורות שבעריות, כמו שכתב (שם ו): "לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת". החומרה הבלתי פורמלית היא בממד הרוחני-לאומי. כך כתב הרמב"ם (שם ו-ח): "הנה למדת שהבועל גויה כאילו נתחתן לע"ז. שנאמר 'ובעל בת אל נכר' ונקרא מחלל קדש. עון זה אע"פ שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך. אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו, שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אע"פ שהוא ממזר והבן מן הגויה אינו בנו, שנאמר 'כי יסיר את בנך מאחרי' מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להדבק בגוים שהבדילנו הקב"ה מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו".
דוגמה נוספת היא איסור השחתת זרע. לא ברור אם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן ומהי חומרתו הפורמלית, אך היחס אליו הוא כחמור שבעבירות. כבר בגמרא (נדה יג ע"א-ב) החמירו בו כרוצח ונואף גם יחד. השו"ע (אבהע"ז סימן כג סעיף א, ומקורו בזוהר) כתב: "ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה", עד כדי שהפוסקים נצרכו לכתוב שמוטב להיכשל בעוון זה מלהיכשל באשת איש (נו"כ שם בשם ספר חסידים)[אמנם בעניין זה נראה שהיחס המחמיר מאפיין ביתר שאת את המקובלים]. מעניין הקשר בין שתי הדוגמאות הללו, ששתיהן בעצם הן פגיעה בקדושת הזרע והברית.

ביליצר כתב:

יושב סתר כתב:ראיתי בכ"מ בשם הגריש"א שנכרית חמור יותר, אין לי גישה לאוצר וזכור לי בוודאות יותר ממקור אחד בשמו

.

יש הרי גם את הגמרא בעירובין שאברהם יושב בפתחו של גהינום ומציל חוץ מהבא על הנכרית מפני שערלתו משוך,

יעקב1 כתב:הרבה "ענינים" חמורים יותר יש בנכרית על פני נדה אבל ס"ס איסור נדה חמור יותר ולכאו' בבוא שאלה לרב מה להעדיף למומר (או תינוק שנשבה) נכרית או נדה יש להעדיף נכרית. חדא כי האיסור קל יותר ושנית לא נכשל כי אם יהודי אחד ובנושא יהודיה שניים נכשלים ומרבים איסורים יותר.
ואם מצד שמא יעשה תשובה. לכאו' לא מעדיפים עבירה חמורה עכשיו כי שמא יעשה תשובה ואז יהיה יותר קל לצאת ממנה משא"כ העבירה הקלה כשירצה לעשות תשובה יהיה קשה הרבה יותר ויתכן ולא יפרוש כי יש לשקול עכשיו מה שלפנינו ולא מה שאולי יקרה בעתיד. ועי' נדרים (?) שתשובה הינה בגדר נולד היינו שאינה מצויה

עזריאל ברגר כתב:

בור ריק כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. גם בנכרית יש כרת, אך לא מדאורייתא אלא מדברי הנביאים - יכרת ה' וגו' - כמובא ברמב"ם שם.
ב. דווקא בנכרית יש דין של "קנאים פוגעים בו" משא"כ בכל העריות כולן.
ג. לגבי חתונה - מי שמתחתן עם יהודיה, יש להם אפשרות בכל רגע להחליט שהם ישמרו טהרת המשפחה והכל יהיה בסדר, אבל מי שמתחתן עם גויה, גם אם ירצה לחזור בתשובה הדרך כמעט חסומה בפניו, כי לעזוב את אשתו - זה קשה, ולגייר אותה - זה מסובך (אם היא תרצה בכלל וכו'), כל זאת מלבד הענין שבן הנדה הוא יהודי הכשר לבוא בקהל, לעומת בן הנכרית שהוא גוי "מזרע ישראל", ולכן בהבטה לטווח רחוק - ברור שצריך לעשות כל מיני השתדלות להשפיע על יהודים שלא יתבוללו ח"ו.

כ"ז ברור אבל השאלה היא אם יש בן אדם לפנינו העומד לישא עכו"ם ר"ל האם יש היתר לייעצו לישא בת ישראל באופן שברור לנו שיעבור איסור כרת דאורייתא כמו שאם א' עומד לאכול חזיר שאסור לייעצו לאכול חלב תחתיו

אם הוא יילך לשאת נכרית - הרי יהיה לו דין "קנאין פוגעין בו" (שאין לך פרהסיא יותר גדולה מנישואין) משא"כ בנדה, משמע שמדאורייתא יש חיוב לאפרושי מאיסורא דנכרית יותר מנדה ומכל העריות!

עזריאל ברגר כתב:מעשה הביאה דזמרי לא היה בפרהסיא אלא בתוך הקובה - האוהל.

כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין . ודבר זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי

דמשק כתב:

עזריאל ברגר כתב:מעשה הביאה דזמרי לא היה בפרהסיא אלא בתוך הקובה - האוהל.

רמב"ם פי"ב מאיסו"ב ה"ד

כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין . ודבר זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי

דמשק כתב:לא הבנתי. הרמב"ם אומר אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל
ואתה אומר 'מכאן' ראיה שאין הכוונה לבפועל?

אליעזר ג כתב:בנישואי נוכרית יש מהלך של יציאה מכלל ישראל שבצורתו המלאה נאמר עליו שאין לו חלק לעולם הבא .וכמובן שילדיו נוכרים.

בהזדמנות זאת ברצוני להעלות שאלה שעלתה לי בדרך לימודי שיכולה להוסיף הסבר לגבי ביאת גויה : יצא לי בשלב זה רק מלימוד הגמרא ללא ראשונים עדיין, שהוצאת שכבת זרע מצווה ומותרת לצורך פרו ורבו ולדבק בין בני הזוג. יוצא שבזוג יהודי קבוע אין זרע לבטלה הגם שהיא נדה כי נידותה אינה ממהותה ותופשים בה קדושין .ומאידך בגויה שהדיבוק אם קיים הוא רע ולא תופשים בה קדושין יהיה בנוסף גם זרע לבטלה שדינו מיתה בידי שמיים ובקביעות אם אביק ביה טפי יכול להגיע גם לאין לו חלק לעולם הבא. כפי שאמרתי בלימוד העכשווי עוד לא למדתי את הראשונים והפוסקים אבל מלימודים קודמים איני זוכר מישהו שמדבר על זה . אשמח אם חברי הפורום הנכבדים יוכלו לספק מקורות בעניין.

צביב כתב:

אליעזר ג כתב:בנישואי נוכרית יש מהלך של יציאה מכלל ישראל שבצורתו המלאה נאמר עליו שאין לו חלק לעולם הבא .וכמובן שילדיו נוכרים.

בהזדמנות זאת ברצוני להעלות שאלה שעלתה לי בדרך לימודי שיכולה להוסיף הסבר לגבי ביאת גויה : יצא לי בשלב זה רק מלימוד הגמרא ללא ראשונים עדיין, שהוצאת שכבת זרע מצווה ומותרת לצורך פרו ורבו ולדבק בין בני הזוג. יוצא שבזוג יהודי קבוע אין זרע לבטלה הגם שהיא נדה כי נידותה אינה ממהותה ותופשים בה קדושין .ומאידך בגויה שהדיבוק אם קיים הוא רע ולא תופשים בה קדושין יהיה בנוסף גם זרע לבטלה שדינו מיתה בידי שמיים ובקביעות אם אביק ביה טפי יכול להגיע גם לאין לו חלק לעולם הבא. כפי שאמרתי בלימוד העכשווי עוד לא למדתי את הראשונים והפוסקים אבל מלימודים קודמים איני זוכר מישהו שמדבר על זה . אשמח אם חברי הפורום הנכבדים יוכלו לספק מקורות בעניין.

לא הבנתי.
1 היכן הגמרא.
2 מהו מותרת לצורך פרו ורבו,
הרי בתחילה נברא אדה''ר דו פרצופין, וגם עכשיו, בין בני הזוג אין הוצאה כלל.
3 יש הגה''ה בספר ליקוטי אמרים- תניא בוף פרק ז.
4 הסיבות לאיסור עם גויה הן נשגזא, ולכאורה לא משום ז''ל.
5 הסיבות הנ''ל כמדומה הן
א. טומאת הנפש.
ב. זלזול בקדושת האדם ( אולי זה מענין ז''ל וצ''ע)
ג. דיבוק בעובדי ע''ז ( ובזה בזוהר נראה בעצם המעשה)
ד. זלזול בקדושת ישראל.
ה. איסור אשת איש

אליעזר ג כתב:באיסור שלא כדרכה בקביעות באשתו למה זה כן נקרא זרע לבטלה? וכן מה ההסבר אם יש לו נשים רבות ? ומה ההסבר בפילגשים?
3. אשתדל לעיין.
4. זו אינה ראיה, כי אלו הסיבות שנאמרו בגויה בפרט ולא סיבה כללית הנמצאת ממילא גם בגויה. כי לפי הבנתי זה קיים בכל ערווה קבועה לאפוקי נדה,, בתוספת לאיסורה וגם באשת איש.

צביב כתב:

אליעזר ג כתב:באיסור שלא כדרכה בקביעות באשתו למה זה כן נקרא זרע לבטלה? וכן מה ההסבר אם יש לו נשים רבות ? ומה ההסבר בפילגשים?
3. אשתדל לעיין.
4. זו אינה ראיה, כי אלו הסיבות שנאמרו בגויה בפרט ולא סיבה כללית הנמצאת ממילא גם בגויה. כי לפי הבנתי זה קיים בכל ערווה קבועה לאפוקי נדה,, בתוספת לאיסורה וגם באשת איש.

שלא כדרכה, אינו חיבור נכון, ( מצד הגוף והרגש והלידה) ולכן לבטלה.

נשין רבות אינו בככל ט' מידות כי הזמן השייך לכל אחת מהן שייך רק לה,
וכן אצל שלמה המלך כמ''ש בתחילת פרק השוכר את הפועלים,
כל אשה הכינה לו כל סעודתו, כי הרגישה קשר שלם,
וחצי איש יכול לשאת אשה כמ''ש בקידושין.

וגם בפילגשים,
יש אחדות לפי ההשקעה,
( כמו שיש אכילת עראי ואכילת קבע,
ובשעה שאוכל אכילת עראי, פעולת העיכול נעשית כרגיל,
אע''פ שלצורך אכילת קבע צריך בית, שלחן, מפה, קערה, סכין ומזלג,
מנת פתיחה ומנה אחרונה,
בשעת הדחק לוקח את עצם האכילה לעצמה, ) ( איני יודע להסביר יותר בחלק זה)

אליעזר ג כתב:
1. זו לא גמרא אחת אלא סדרת גמרות ומדרשים
2. לא ראיתי בשום מקום שכלל לא נקרא הוצאת זרע בין בני זוג, אלא שלא נקרא לבטלה ולכן התוספת לבטלה, היכן שהוא כן לבטלה. אדרבא חלק גדול מהראשונים אומרים שזרע לבטלה נאסר מדין ביטול מצוות פרו ורבו ,אבל אכן לא רק לצורך פרו ורבו אלא גם לדבק באשתו כפי שכתבתי לעיל. בכלל דבריך כגדר הלכתי הינם חידוש גדול הדורש מקור.

מיהו מעובדא דאמרי' לעיל מסתברא דישראל הבא על הנכרית מיקרי ג"ע משום דקנאין פוגעין בו וה"ל כחייבי מיתות דשייך בהו מיתה וכרת כדאיתא לקמן במכילתין אבל הנבעלת מן הנכרי אין פוגעין בה קנאין ובפ' אין מעמידין אמרי' דבזנות בית דינו של שם גזרו ולא משכח ליה קרא אחרינא לאיסורא וכל אותו מעשה דרך זנות היה שהרי מקבץ הכל ובועל וא"ת שהיה לאסתר דרך חתנות אין חתנות באונס ואף החתנות עצמו ושאר עבירות הוא ולאו ג"ע הוא כדפרישית.
והטעם שבן שפחה ונכרית כמוה והוא מוליד בן לע"ז אבל נכרי הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין בא"א כדאיתא בפ' החולץ ולפיכך אין קנאין פוגעין בה הלכך אע"פ שהאשה להנאת עצמה מותרת איש אסור אפי' להנאת נכרית ואפי' בצנעא וא"צ לומר להנאת רשעה בת ישראל האסורה עליו איסור ערוה וכן היא להנאת רשע האסור לה ערוה שלא התירו להנאת עצמן אלא שאר עבירות בפרהסיא.