פורום אוצר החכמה

מצפה לעזרתכם.

למה שלא ידליקו בשילה?

שילה ודאי הדליקו, הלא הוא היה מקדש, וכמש"כ סעדיה
נוב וגבעון גם ודאי הדליקו, לא מצינו חילוק אלא שלא היה שם הארון, אבל היה שאר כלי המשכן, והנה לחם הפנים מפורש שהיה כמו שמוכח ממעשה דדוד ואחימלך, שהיה בנוב. ומאי שנא שלחן ממנורה.

בקיצור, מצפים לעזרתך, מה נסתפקת?

בשילה זה מקרא מפורש שמואל א פ"ג פ"ג ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל ה' אשר שם ארון אלהים. אמנם יש ברד"ק שם דברים בזה, אבל לא מצד שילה אלא מצד הפשט עייש.
וגבעון הוא סדר עולם פי"ד.

צודקים. תודה רבה.

הרב אפשר, בזכותך למדתי היום פסוק אחד...
בגמ' קידושין דע"ב אי' "שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי שנאמר ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב".
אמנם להלן שם דע"ח אי' "דכתיב ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אלא נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו".
ופירש"י שם "ושמואל שוכב בהיכל ה' - חדא מילתא משמע ועל כרחך מפסקינן ליה ושמואל שוכב במקומו בבית משמר הלויים שהיו שומרים את הבית וכן תרגם יונתן בעזרת ליואי והיכל אנר קאי שהמנורה היתה בהיכל משכן שילה".
יל"ע לפי זה, מהי ההדגשה שהמנורה טרם כבתה, ומה זה נוגע לנבואת שמואל.
אולי י"ל עפמש"כ הראב"ע ריש פ' בהעלותך "ונסמכה זאת הפרשה להורות, כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה".

יש עוד מה להוסיף בזה?
(אולי יש קשר למבואר במקובלים על חנוכה, "חנה כו" אמו של שמואל, דהיינו נבואה מכח המנורה).

עושה חדשות כתב:הרב אפשר, בזכותך למדתי היום פסוק אחד...
בגמ' קידושין דע"ב אי' "שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי שנאמר ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב".
אמנם להלן שם דע"ח אי' "דכתיב ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אלא נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו".
ופירש"י שם "ושמואל שוכב בהיכל ה' - חדא מילתא משמע ועל כרחך מפסקינן ליה ושמואל שוכב במקומו בבית משמר הלויים שהיו שומרים את הבית וכן תרגם יונתן בעזרת ליואי והיכל אנר קאי שהמנורה היתה בהיכל משכן שילה".
יל"ע לפי זה, מהי ההדגשה שהמנורה טרם כבתה, ומה זה נוגע לנבואת שמואל.
אולי י"ל עפמש"כ הראב"ע ריש פ' בהעלותך "ונסמכה זאת הפרשה להורות, כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה".

יש עוד מה להוסיף בזה?
(אולי יש קשר למבואר במקובלים על חנוכה, "חנה כו" אמו של שמואל, דהיינו נבואה מכח המנורה).

הרד"ק שם מדבר ע"ז, ואני תמיד פירשתי לעצמי, ע"פ מה שאמרו בברכות נה ע"ב שחלום של שחרית מתקיים, ולכן כתוב שהיה טרם יכבה היינו קרוב לבוקר בזמן שיכול להיכבות, ונמצא שהיה חלום אמת. ושו"ר עכשיו ברלב"ג שרמז לזה במילותיו הקצרים.
אבל ילה"ק מבראשית רבה פפ"ט סי' ה שאמרו שם שחלום של שחרית מיד הוא בא, ונבואה זו לא בא באותה שעה אלא לזמן רב אח"כ.

בדרך אגב אשאל:

וַיִּקְרָא יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְּנִי כִּי קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי בְנִי שׁוּב שְׁכָב: וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת יְקֹוָק וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר יְקֹוָק: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִשִׁית וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְקֹוָק קֹרֵא לַנָּעַר: וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְקֹוָק כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: וַיָּבֹא יְקֹוָק וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ:

האם הנבואה נשמעת אצל הנביא באופן שהוא יכול לחשוב שקורא לו עלי? באמת הפס' מדגיש כי שמואל טרם ידע וכו', ואף קודם לכן מוזכר בפס' "וּדְבַר יְקֹוָק הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", אבל עדיין צ"ע לכאו'.

הדברים עתיקים, אבל ברור שהיה עניין שעלי ידע מהנבואה שקיבל שמואל.

כיון ועלי היה נביא שמואל ששמע וקלט את הקול הנבואי יכל לחשוב שהוא מגיע מעלי ולא שזכה בעצמו לנבואה.

כקשר לנר אלוקים טרם יכבה, לכא' שייך למה שהאור במנורה ע"י השראת השכינה והוא רומז לחכמה בימין כידוע. ועכשיו אני רואה שכבר רמזת לכך

בשילה- עי' מגילה יד. אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש ופרש"י במשכן שילה ע"ש...

עושה חדשות כתב:(אולי יש קשר למבואר במקובלים על חנוכה, "חנה כו" אמו של שמואל, דהיינו נבואה מכח המנורה).

ראה שמואל א ב, ד (תפילת חנה) בת"י שם - נראה שיש קשר להדלקת המנורה ע"י בני חשמונאי.

בקשר לשאלת האגב של הרב עושה חדשות, יעויין במדרש רבה שמות פרשה ג דאיתא התם - ׳וירא ה׳ כי סר לראות׳ כו׳ דבר אחר אין פתי אלא לשון פתוי כמה דתימא (שמות כב, טו) וכי יפתה איש אמר רבי יהושע הכהן בר נחמיה בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה טירון היה משה לנבואה אמר הקדוש ברוך הוא אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה מה עשה נגלה עליו בקולו של אביו אמר משה הנני מה אבא מבקש אמר הקדוש ברוך הוא איני אביך אלא אלוקי אביך בפתוי באתי אליך כדי שלא תתירא. ע״כ.

עושה חדשות כתב:בדרך אגב אשאל:

וַיִּקְרָא יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְּנִי כִּי קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי בְנִי שׁוּב שְׁכָב: וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת יְקֹוָק וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר יְקֹוָק: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִשִׁית וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְקֹוָק קֹרֵא לַנָּעַר: וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְקֹוָק כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: וַיָּבֹא יְקֹוָק וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ:

האם הנבואה נשמעת אצל הנביא באופן שהוא יכול לחשוב שקורא לו עלי? באמת הפס' מדגיש כי שמואל טרם ידע וכו', ואף קודם לכן מוזכר בפס' "וּדְבַר יְקֹוָק הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", אבל עדיין צ"ע לכאו'.

בפ' ויגש 'ויאמר א' לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב', וכ' רד"ק: כפל לו הקריאה לפי שעמד כמה שנים שלא שרתה עליו רוח נבואה קראו פעמיים כדי שיתבונן כי רוח נבואה היא שקורא לו.
שוב ראיתי מש"כ הרב מאיר נפתלי מהמדרש.

עושה חדשות כתב:בדרך אגב אשאל:

וַיִּקְרָא יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְּנִי כִּי קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיֹּאמֶר לֹא קָרָאתִי בְנִי שׁוּב שְׁכָב: וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת יְקֹוָק וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר יְקֹוָק: וַיֹּסֶף יְקֹוָק קְרֹא שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִשִׁית וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְקֹוָק קֹרֵא לַנָּעַר: וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְקֹוָק כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: וַיָּבֹא יְקֹוָק וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ:

האם הנבואה נשמעת אצל הנביא באופן שהוא יכול לחשוב שקורא לו עלי? באמת הפס' מדגיש כי שמואל טרם ידע וכו', ואף קודם לכן מוזכר בפס' "וּדְבַר יְקֹוָק הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", אבל עדיין צ"ע לכאו'.

בנוסף למה שכתבו לפני, זכור לי ששמעתי להוכיח מכאן שהנביא שומע את הנבואה בקולו של רבו (כי עלי היה רבו של שמואל. גם לגבי משה אולי זה מתאים, כי הרי לא הכיר יהודים חוץ מהוריו, אז אולי אביו נחשב גם רבו). מישהו מכיר משהו כזה?

מו"נ ב,מד
...ופעמים שישמע הדבר ההוא אשר ישמעהו במראה הנבואה בדבר הרגיל הנודע עד שלא ירחיק ממנו דבר, יתבאר לך זה מענין שמואל הנביא, כי כאשר קראו הש"י בענין הנבואה חשב שעלי הכהן קראו פעם אחר פעם ג' פעמים, אח"כ באר הכתוב עלת זה, ואמר כי אשר חייב לו זה והיותו חושב אותו עלי, הוא באשר לא היה יודע אז שדבר השם לנביא יהיה בזאת הצורה, ולא נגלה לו עדיין זה הסוד, והוא אמרו ושמואל טרם ידע את השם וטרם יגלה אליו דבר ה', רוצה בו שהוא לא היה יודע ולא נגלה לו שכן הוא דבר ה', או יהיה אמרו טרם ידע את ה' רוצה בו שלא קדמה לו נבואה, כי אשר יתנבא כבר נאמר בו במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, ויהיה פירוש הפסוק לפי ענינו כן ושמואל לא התנבא קודם לזה ולזה לא ידע כי כן תהיה צורת הנבואה, ודעהו.

דרך השם ג,ד,ג
והנה אפשר שיגיע גילוי ממנו, יתברך שמו, אל אדם והוא לא יכיר בו כמו שיכיר הנביא, אלא יחשבהו כי אם מן המורגשות, עד שיגבר עליו השפע הנבואי, ואז יכיר הענין כמו שהוא באמת. ומן המין הזה קריאת ה' לשמואל (שמאול א ג ד), שלא התנבא מתחילה ולא שפע עליו השפע, אלא שנגלה עליו קול כקול מורגש, ולא השיג בזה יותר, אבל אחר כך שפע עליו השפע והכיר והשיג הנבואה בדרכיה. וכן מראת הסנה למשה - בתחילה לא נגלה לו אלא כמורגשות, וראה הסנה בוער באש, והקדוש ברוך הוא קראו בקולו של אביו, אך אחר כך שפע עליו השפע והשיג הנבואה לאמיתה.

.

אני מחפש מאמר/ספר מפורט על גלגל נוב גבעון שילה, שמסדר לפי כל השיטות הראשונים והאחרונים מה היה שם וכו'. עדיף גם באגדה.

ייש''כ!

פולסברג כתב:אני מחפש מאמר/ספר מפורט על גלגל נוב גבעון שילה, שמסדר לפי כל השיטות הראשונים והאחרונים מה היה שם וכו'. עדיף גם באגדה.

ייש''כ!

'תורת הבמה' יענה על חלק מציפיותך.

אִיךְ-מֶיְין כתב:

פולסברג כתב:אני מחפש מאמר/ספר מפורט על גלגל נוב גבעון שילה, שמסדר לפי כל השיטות הראשונים והאחרונים מה היה שם וכו'. עדיף גם באגדה.

ייש''כ!

'תורת הבמה' יענה על חלק מציפיותך.

אכן כן. כל הברכות יחולו על ראשך ועל ראש מחבר הספר הנפלא [ואם אדם אחד הם - יתברך בכפליים...]