ברכת מאורי האש על "נר הבדלה"

[הרוצה להחכים]

המנהג הנכון כיום ברוב בתי החרדים לדבר ה', שבכל מוצ"ש מדליקים נר מיוחד להבדלה הנאמרת על הכוס (ויש המהדרים ע"פ האר"י-משעוה), מברכים עליו את ברכת מאורי האש ומכבים אותו עם יין ההבדלה.
נר זה אינו עשוי להאיר, שהרי ברוב הבתים משתמשים כיום באור החשמל (יש הנוהגים לכבות את האור לפני הברכה, ולמרות זאת לא משתמשים לאור האבוקה כלל כי אם לצורך הברכה) אם כן למה לא יהא דין נר זה כדין נרות של מתים שנעשו לכבוד ולא להאיר, או אור הכבשן וכדומה שאין מברכים עליהם מפני שלא נעשו להאיר?

[הוה אמינא]

נר שמשתמשים לאורו בפועל ולשם כך מדליקים אותו אינו נר לכבוד ולא נר של מתים אלא נר להאיר. ופשוט.

[לעומקו של דבר]

שאלה מעניינת. דומה לשאלה על הציציות שלנו.
ונכב"ב,
כאן דנו על אופן שהציצית מפריעה כגון שמחממת viewtopic.php?t=8916#p79703
וכאן הביאו הדיון על סתם ציצית שלנו שאין בה תועלת והנאת לבישה בדר"כ, viewtopic.php?t=10056

וכאן קדמני פלוריש בדימוי זה בין ציצית להבדלה, עיי"ש בכל האשכול במה שהביאו מפני מבין וציינו לקוב"ש, וכן מהרב זווין על הבדלה. viewtopic.php?t=31055#p327101

[לעומקו של דבר]

אגב, אם יש מה בפקפוק, יהיה בזה עוד סיבה למה לא לכבות את האור, ולכוון במאורי האש גם על החשמל, (כמנהג הגרח"ע). אולי דווקא נורת להט.
(כ"ז לפלפול, כי מי יבוא להנדז במנהג כל ישראל לברך על נר הבדלה).

[חוקר ודורש]

לא הבנתי מה הדיון,הסיבה העיקרית שמברכים על הנר במצ"ש זה משום שנברא האש במוצ"ש וזה בגדר מצות השבח והודאה על עצם בריאת האש ולפיכך אין פה עניין של כבוד.

[אוצר החכמה]

השאלה היא מאחר שכתוב בגמרא שנר שנעשה לכבוד בלבד אין מברכין עליו.

אבל צודק הווה אמינא בכל מה שכתב. אם מדליקין נר כדי להסתכל לאורו זה נר שנעשה להאיר ולא לכבוד. ואין לזה שום דמיון לעניין הציציות שהטענה שם היא שבקיץ אין הבגד מועיל לו אלא אדרבה מפריע לו ובחורף לפעמים אינו מועיל ואינו מזיק. אבל כאן נעשה להאיר, זה שיכלו להשתמש באור אחר אינו נוגע לעניין.

[הרוצה להחכים]

אבל צודק הווה אמינא בכל מה שכתב. אם מדליקין נר כדי להסתכל לאורו זה נר שנעשה להאיר ולא לכבוד

כנראה שאנו חולקים בהגדרת המושג "להאיר". האם פירושו כפשוטו שהדליקו את האור כדי לגרש את החושך, או שמטרת ההדלקה היא בשביל ראיית אור.
לכאורה היו משתמשים באור הכבשן ובאור תנור וכיריים גם בשביל הארת הבית, ופשוט שהשתמשו לאורו, ובכל זאת כתבה הגמרא שאין מברכים על אורם מפני שלא הודלקו רק בשביל המטרה המוצהרת של "להאיר", כלומר, לגרש את החושך.

[לעומקו של דבר]

השאלה היא מאחר שכתוב בגמרא שנר שנעשה לכבוד בלבד אין מברכין עליו.

אבל צודק הווה אמינא בכל מה שכתב. אם מדליקין נר כדי להסתכל לאורו זה נר שנעשה להאיר ולא לכבוד. ואין לזה שום דמיון לעניין הציציות שהטענה שם היא שבקיץ אין הבגד מועיל לו אלא אדרבה מפריע לו ובחורף לפעמים אינו מועיל ואינו מזיק. אבל כאן נעשה להאיר, זה שיכלו להשתמש באור אחר אינו נוגע לעניין.

נר של כבוד - לאדם חשוב או לחופה- נעשה כדי שיראו אותו, ואעפ"כ א"א לברך עליו.

[לעומקו של דבר]

ולמעשה שאל זאת כבר הערוה"ש רח""צ י"ד

יד גחלים הבוערות כל כך, שא(י)לו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק - מברכין עליהם כשיוכל ליהנות לאורם כמו מן הנר. ודווקא כשעשויים להאיר, דאין מברכין על אור שהודלק לכוונה אחרת שלא להאיר.
ולכן אין מברכין על אור של כבשן בתחלת שריפת הלבנים, שאז עשוי לשם הלבנים ולא להאיר, אבל אחר שנשרפו - עשוי להאיר ומברכין עליו, וכן כל כיוצא בזה, דכיון דהברכה הוא על האור שמאיר לנו לצרכינו - בעינן שיהיה אור כזה.
ואין לשאול לפי זה איך אנו מברכים על נר של הבדלה שעושים, שתיכף אחר הבדלה מכבין אותה, והא אינה עשויה להאיר אלא לשם מצות הבדלה. דאינו כן, דאדרבא כיון שאנו עושין אותה למצות הבדלה - בעל כורחו כוונתינו להאיר, דאם לא כן אין יוצאין בזה, ובאמת כוונתינו להאיר לשעתה, והיינו לשעת ההבדלה. מיהו לשעת ההבדלה - כוונתינו להאיר, וזו היא מצותה.

וזה כעין שאומרים בציצית וכנ"ל

[לעומקו של דבר]

ודבר פלא נמצא בהגר"ז רצ"ו ה'

גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו (לפיכך אם מבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותו)

ומה יש מעליותא בנר שהודלק לכבוד המצווה, ואדרבא. כן העיר הגרשז"א נמצא בשש"כ.

[לעומקו של דבר]

אגב לחידוד השאלה יש להוסיף, שעיי"ש בפוסקים שנר שנעשה בשביל מת כלומר לוויה, אף שוודאי צריכים נר כשהולכים במבואות האפלים, אפ"ה אם המת חשוב באופן שגם אם הייתה הלוויה בבוקר היו מדליקים נר לכבודו, נר זה פסול אע"ג שנעשה גם להאיר.
(אמנם יש סתירה בין זה לבין נר של ביה"כ שם משמע להקל בלכבוד ולהאיר, ובמ"ב דרשו הביאו מס' אחד תשובות בזה)

[הרוצה להחכים]

תודה על הבאת דברי הערוה"ש שדן בשאלה.

אגב לחידוד השאלה יש להוסיף, שעיי"ש בפוסקים שנר שנעשה בשביל מת כלומר לוויה, אף שוודאי צריכים נר כשהולכים במבואות האפלים, אפ"ה אם המת חשוב באופן שגם אם הייתה הלוויה בבוקר היו מדליקים נר לכבודו, נר זה פסול אע"ג שנעשה גם להאיר.

כנראה שגם רב יהודה ורב היו פוסקים, וכשצטטת מהפוסקים התכוונת בעצם לדברי הגמרא.

[לעומקו של דבר]

תודה על הבאת דברי הערוה"ש שדן בשאלה.

אגב לחידוד השאלה יש להוסיף, שעיי"ש בפוסקים שנר שנעשה בשביל מת כלומר לוויה, אף שוודאי צריכים נר כשהולכים במבואות האפלים, אפ"ה אם המת חשוב באופן שגם אם הייתה הלוויה בבוקר היו מדליקים נר לכבודו, נר זה פסול אע"ג שנעשה גם להאיר.

כנראה שגם רב יהודה ורב היו פוסקים, וכשצטטת מהפוסקים התכוונת בעצם לדברי הגמרא.

אשריך שנתכבדת בקלון חברך.
זכרתי שהמקור בגמ' אבל לא זכרתי הפרט הזה, אבל אחר שטרחתי לברר מקחך ולחפש ולהביא מספרים, ועשיתי עבורך - שואל השאלה - את העבודה, כבר היה טריחא לי מילתא לבדוק את הפרט הזה אם נמצא בדיוק בגמרא, ולכן דייקתי לכתוב "עיי"ש בפוסקים" היינו שמובא שם הדין (ובלא"ה כן דרך בכ"מ שמצטטים הלכה מהשו"ע, גם כשמקורה בגמ', דסו"ס עבורנו לעניין הלכה העיקר הוא מה שמופיע בשו"ע).
ואילו מה שעומד לך בראש זה להתכבד באופן כזה, שאינו אלא להתבזות.

[הרוצה להחכים]

וכשם שנחפזתי להתכבד בקלונך ברבים כך אפייסך ברבים ולא באישי ואבקש את סליחתך ומחילתך.
אכן, פחז כמים - אל תותר.
ושוב, תודתי על המ"מ.

[מה שנכון נכון]

ודבר פלא נמצא בהגר"ז רצ"ו ה'

גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו (לפיכך אם מבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותו)

ומה יש מעליותא בנר שהודלק לכבוד המצווה, ואדרבא. כן העיר הגרשז"א נמצא בשש"כ.

ראה שו"ע רצח ס"ב ומ"ב ס"ק ו.

[לעומקו של דבר]

ראה שו"ע רצח ס"ב ומ"ב ס"ק ו.

יש"כ. אין נסתר נגד עיניך.
וכנראה הכוונה שכאשר יש אבוקה אז מעצמה היא ניכרת שהיא למצווה - אבל האם כתוב זה באיזה מקום (שאם האבוקה משמשת להאיר צריך נר אחר?)
באמת דבר חידוש הוא. אבל כן מוסבר בגר"א. וכנראה גם בעוד אחרונים. (אמנם הגר"א עצמו מכריע שלא כהמחבר)

ולודה"ק הו"א שהפשט בארחו"ח ובמחבר שהביאו היא פשוטה, לצרף נר אחר לנר של המאור ויהיו יחד מעין אבוקה.
האם מישהו כתב כדברי?

יז. הר"ם נ"ע היה נוהג כשאינו אוכל על שלחנו היה מבדיל מעומד ונוטל ההדס בימינו ומברך עליו ונוטל אבוקה בידו אע"פי שיש לו נר א' ומברך עליו כדאמרינן אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר וכתוב בתוספות דאי אין לו אבוקה צריך להדליק נר א' לצורך הבדלה לבד מהנר המיוחד להאיר בבית וכן המנהג. ומדברי סופרים להבדיל על היין ולברך וסדר הברכות יבנ"ה כאשר כתבנו:

מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר (ז) לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית.

ויש. משום היכר ועיין שבת כ"א ב' ועמ"א וע"ל בשם הגמ"ר והוא הנכון: