פורום אוצר החכמה

שבוע הבא פרשת שמות, מתחילים ימי השובבי"ם. ומצינו בפרי מגדים באשל אברהם סוף סי' תרפ"ה האריך טובא בעניין התעניות והסליחות. ומדבריו נראה שהיה מנהג פשוט להתענות ולומר הסליחות. והנה מעניין מאד שבזמננו זה לא קיים כמעט בכלל.
אני זוכר בצעירותי שבביהכ"נ אהבת חסד בב"ב היה מניין לסליחות עם הג"ר שריה דבליצקי שליט"א. אבל לענ"ד זה היה המניין היחיד בכל ב"ב. בירושלים, ג"כ אולי מניין אחד או שתיים.
וגם אם לא מתענים מדוע שלא יאמרו הסליחות?
מי יודע מדוע זה הפסיק? מתי זה הפסיק?

איני חושב שזה דבר שהיה ובוטל, הוא היה קיים תמיד בגדר של תענית יחידים - וזה הטעם שאין נוהגים לקרא ויחל הציבור בימי התענית. אמנם כנראה בזמהו היו רבים יותר שנהגו בזה והיום ישנם פחות מכיוון חלישות הדורות וכן תענית אינו עיקר התשובה ולכל בימינו נוהגים יותר בתשובה על ידי שעות רציפות ודברים דומים.
לגבי הסליחות זה עניין אחר, בקהילות רבות אומרים סליחות גם כיום (כגון בצאנז וכדומה) על אף שאין מתענים כמו שנהגו בחוץ לארץ, כנראה שבארץ ישראל מנהג זה היה פחות נפוץ ולכן פחות נוהגים לאמרו, כמו לגבי סליחות בה"ב.

מענין מתי זה התחיל בכלל, אפילו על תענית יחידים..
יתכן שזה היה עם יסוד חברת שומרים לבוקר שאמרו סליחות בכל יום, ואולי מימי האר"י ??
זה נגמר כנראה בתקופה שנגמר כל ה'שומרים לבוקר'.

אולי פה יש על זה.
viewtopic.php?f=17&t=3308

בס"ד
בכל אופן מי שמעוניין להתענות (יודע דבר אומרים שלא מקבלים ע"כ גיהנם), ישנו מנין קבוע עם סליחות בימי חמישי בשובבי"ם וקריאת ויחל עם מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א בביכהנ"ס אהבת חסד ברחוב הרב דסלר בב"ב, כשעה וחצי לפני השקיעה את הזמן המדויק אינני יודע. בער"ח שבט כולל יוכ"ק. לאחרונה הרב נחלש וישנם פעמים שאיננו מגיע.
ובביהכנ"ס זכרון משה בירושלים כמדומני בשעה 1.30 שם יש ג"כ עם סליחות עפ"י כוונת הרש"ש (נוסח אשכנז). אם אינני טועה יש ג"כ בימי שני.

המניין של הגר"ש דבליצקי הוזכר לעיל.
זוכרני את המניין הזה מלפני כ-30 שנה. היו מתפללים שם צדיקי בני ברק דאז. ומצטרפים היו גם מבחורי ישיבת פוניבז'.

עדיין לא בֻטל!

מבקש לדעת כתב:בכל אופן מי שמעוניין להתענות (יודע דבר אומרים שלא מקבלים ע"כ גיהנם

כנראה שאיני יודע דבר, אולם דבר זה תלוי במחלוקת אמוראים בתענית יא ע"א-ב, ומסתמא לא קמיירית כי אם בהאי דמצי מצער נפשיה.

בזכרון מושה יש גם בימי שישי, בשעה אחת עשרה וחצי לערך, איני זוכר את השעה המדויקת.

איך אפשר בלי להזכיר את המניין המרכזי בישיבת שער השמים בהשתתפות מקובלים ואנשי מעשה, שהשיא הוא החיתום ביום ה' לסדר משפטים עם שופרות וכו', כמדומני שגם הגר"ד סגל נמצא ביום זה

בצאנז נוהגים להתענות ולומר סליחות.

מי שמכיר את הסליחות לימים אלו יודע שאילו סליחות שלוקטו ממקומות אחרים, ואינם סליחות מיוחדות לימים אלו.

פרי יהושע כתב:מי שמכיר את הסליחות לימים אלו יודע שאילו סליחות שלוקטו ממקומות אחרים, ואינם סליחות מיוחדות לימים אלו.

כל הסליחות חוזרות על עצמן, הסליחות של אלול הן ברובן גם בבה"ב ובתעניות ציבור נוספות.

משה נטע כתב:

פרי יהושע כתב:מי שמכיר את הסליחות לימים אלו יודע שאילו סליחות שלוקטו ממקומות אחרים, ואינם סליחות מיוחדות לימים אלו.

כל הסליחות חוזרות על עצמן, הסליחות של אלול הן ברובן גם בבה"ב ובתעניות ציבור נוספות.

לאו דווקא בכלל, הפזמונים בד"כ חוזרים אבל יש פיוטים מיוחדים לבה"ב ולתעניות וכן ליוה"כ קטן מעניין הימים האלו, משא"כ שובבי"ם.

באחוה שול בירושלים אמרו את הסליחות לפני שחרית ביום חמישי, ולא באמצע התפלה כפי המנהג מקדמת דנא.

נראה שכונת השואל היתה על המנהג הפשוט של שובבי"ם בשנת העיבור. המקובלים עושים את מעשיהם כפי הבנתם, אמנם המנהג של סליחות כפי שהוקבע, בטלה כליל. מה שעושים בקלויזענבורג הוא דבר מחודש, ולא עשו כן לא ברודניק ולא בקלויזענבורג. האדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל אהב להחזיר כמה מנהגים למקומם, אולי מפאת היותו יתום ולא קבוע בעיר אחת. עכ"פ שמעתי מתלמידיו שכן היה דרכו.

בבני ברק בביכ"נ איצקוביץ כל יום חמישי בצהרים בשעה 1.10 סליחות לשובבי"ם עם י' מתענים וקריאת ויחל.

איש גלילי כתב:בצאנז נוהגים להתענות ולומר סליחות.

הם מתענים רק בימי חמישי.
בקהילות טשערנאביל, ראחמיסטריווקא, סקווירא וכדו' צמים בימי שישי עד לכניסת השבת.
האם ידוע אם יש מקהילות החסידים אשר אומרים סליחות????

זו לא תשובה לשאלת הרב הא לחמא עניא
צעירותי בביהמ"ד דפרושים בגבעת שאול היה כל יום חמישי דשובבי"ם מנין לאמירת סליחות בכל יום ה' דשובבי"ם כמדומני לפני תפלת וותיקין. אני משער שהמנהג עדיין נמשך

שמעתי שגם בכסא רחמים אומרים סליחות בשובבים.

הרוצה להחכים כתב:

מבקש לדעת כתב:בכל אופן מי שמעוניין להתענות (יודע דבר אומרים שלא מקבלים ע"כ גיהנם

כנראה שאיני יודע דבר, אולם דבר זה תלוי במחלוקת אמוראים בתענית יא ע"א-ב, ומסתמא לא קמיירית כי אם בהאי דמצי מצער נפשיה.

יעוי' במשנ"ב סי' תקע"א סק"א וז"ל: ולא מיירי בעונות הידועים המבואר ברוקח ובכתבי האר"י כמה ימים צריך להתענות עליהם דבזה צריך להתענות אפילו לא מצי לצעורי נפשיה אלא מיירי כשמתענה משום תשובה על עונות שאדם דש בעקביו.