פורום אוצר החכמה

כאחד שגר כעת באמריקה (ולכן גם, אני יכול לכתוב כעת - לאחר כניסת השבת בארץ ישראל) יוצא לי הרבה לשמוע את הביטוי "קיבלתי היתר מרב". "הרב נתן לי היתר". וכו' עם כל ההטיות של המשפט, בכל נושא וענין שהוא. מדוע פלוני נסע בשבת ל ...., הוא קיבל היתר מרב. הרב הזה נותן היתר על זה.
זה מאד צורם לי.
עכ"פ, ברצוני לפתח כרטיס מגנטי, שאפשר לטעון אותו בהיתרים, כמובן היתר גדול יבוא על חשבון של היתרים קטנים יותר. ולחסוך לרבנים שלא יצטרכו לתת היתרים. הכל יהיה ממוחשב וממוגנט, ולה' הישועה.

אני מחפש משקיע.

אוצרניק כתב:כאחד שגר כעת באמריקה

עצם משאלתך כבר מסגיר מקום מגורך.

גם בארץ מצוי לשמוע משפט זה, בקשר לאמצעי מניעה.
אברכים רציניים יכולים לומר שצריך היתר מרב לדבר זה. כאילו שזה 'חלות'.
תלמדו את הנושא. [אין הרבה מה ללמוד]. ותכריעו בעצמכם, כמו שאתם מכריעים בהלכות שבת וכו'.

אם זה רבו שהולך אחריו בכל עניין מה הבעיה בזה?ואם זה רב לפי העניין באופן שיש לו רב קבוע אין לזה משמעות, אך יש לדון באדם שאין לו רב מובהק ולא מקיים את העניין של עשה לך רב האם יש מצב שיכול לקבל על עצמו בכל נושא רב בפני עצמו.

איני מבין, וכמו שכבר כתב הרב חקרונוביץ.
הרי גם מרן ר' משה פיינשטיין זצ"ל התיר הרבה דברים לפי צורך השעה, ואם זה אפשרי מה הבעיה בכך? כמובן שהכל יהיה בגדרי התורה כמקובל וכנ"ל.
סתם אשכול ליצני כזה?

איני בקי .אך שמעתי שיש תוכן בשמיעת ההוראה מפי הרב דהיינו אם אדם שאל רב בדבר דאויריתא והיתיר לו אפי' שאחרים חולקים, כלפי השואל ישנה הוראה ואין לו דין ספק דאורייתא ..אם כנים הדברים ממש אפשר לכנות את זה קיבל היתר הרי הוא ממש קיבל משהו ודוק

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כד

ואף שהשואל יודע שאיכא מחלוקת בין החכמים בדין זה, אין הדין לאלו שאינם יכולין להכריע הדין כדין ספק, שצריך להחמיר באיסורי דאורייתא ולהקל בדרבנן, אלא שרשאי לילך לפני החכם המומחה להוראה שבעיר, ויעשה כמו שיורה לו, בין בדאורייתא בין בדרבנן כהוראתו, אף שידוע לו שאיכא מחלוקת בזה. שזהו עניין כח הוראה, ולא שהוא לימוד בעלמא שהחכם מודיע לו איך הוא סובר, כדביארתי בפסחים בסוגיא דאמר רבב"ח לבריה (פסחים נ"א ע"א. ועיין דברות משה יבמות סימן י"ב).

שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם סימן רמב סעיף לא

עז] <יח> ואפילו אם התיר הראשון וכבר חלה הוראתו, (כ) אין לשני לאסור מכח שקול הדעת. (כן משמע באשיר"י פרק קמא דע"א). עח] וכל זה באותה הוראה עצמה, ס אבל (כא) במעשה אחר, פשיטא שיכול להורות מה שנראה אליו. (מהרי"ק שורש קע"ב /קע"א/ וחדושי רשב"א וע"פ).

ועי' בש"ך שם ועוד שחולק וסובר לאסור משקול הדעת לאחר שהתיר וכן משמע בגר"א

כאן בארץ שומעים את הצורך בהיתר על דבר אבסורדי, והוא לצאת לעבוד.
בכל מקום שיש פרסום בעיתונות החרדית על לימוד מקצוע או מקומות להתפרנס, חייבים הלבלרים להוסיף מלפניו ולאחריו שזה "רק" לאלו שקיבלו היתר מרבותיהם ללכת לעבוד.

אני כבר זמן רב לא רואה דברים אלו במקומי ברוך השם.

אוצרניק כתב:כאחד שגר כעת באמריקה (ולכן גם, אני יכול לכתוב כעת - לאחר כניסת השבת בארץ ישראל) יוצא לי הרבה לשמוע את הביטוי "קיבלתי היתר מרב". "הרב נתן לי היתר". וכו' עם כל ההטיות של המשפט, בכל נושא וענין שהוא. מדוע פלוני נסע בשבת ל ...., הוא קיבל היתר מרב. הרב הזה נותן היתר על זה.
זה מאד צורם לי.
עכ"פ, ברצוני לפתח כרטיס מגנטי, שאפשר לטעון אותו בהיתרים, כמובן היתר גדול יבוא על חשבון של היתרים קטנים יותר. ולחסוך לרבנים שלא יצטרכו לתת היתרים. הכל יהיה ממוחשב וממוגנט, ולה' הישועה.

אני מחפש משקיע.

לא התכוונתי לומר שלא צריכים לשאול רב. להיפך ודאי שצריכים לשאול. אבל הרב לא "נותן היתר", הרב פוסק שמותר. כמובן שיש רבנים שנוטים להחמיר יותר, ויש שנוטים להחמיר פחות, ויש שנוטים יותר להקל. הכל כפי רוחב דעתם וכתיפם, וכמות היר"ש, וכו'. אבל מה זה הרב נתן לי היתר ? ואם אני אסתכסך עמו, הוא יקח לי את ההיתר בחזרה ?
הרב - לפי גודל ועומק ידיעתו בהלכה, בס"ה מגלה את מה שכתוב, במפורש או בתוך השורות. אבל אינו בעל הבית לספק היתרים.

עי' בריטב"א ע"ז ז. לגבי בשל תורה הלך אחר המחמיר דאם קיבל הוראה על חתיכה זו להיתר סומך עליו ולא נאמר בזה הלך אחר המחיר ודוקא על אותה חתיכה שקיבל עליו ההיתר אבל על חתיכה אחרת צריך להחמיר ע"ש

בעניין זה.

עפר לרגלם כתב:בעניין זה.

אוהו.

ר' עפר, ברוך בואך, אבל האם אתה חושב באמת שהפורום היה חסר בלי המאמרים הללו?

יש מאמר מנדב שנרב בנושא, כמובן שהוא מגזים כדרכו בקודש.
http://woland.ph.biu.ac.il/?download=611

ולעצם הדבר הרי אנשי הביטחון עשו את זה לצורך עצמם שזה הרבה יותר קל בשבילם אם הם נוסעים ברכב ולא בטוח שיש כאן איסור בכלל רק אם נחמיר במעליות שצורך יותר חשמל וכו' יתכן שיש שאלה.

קראקובער כתב:יש מאמר מנדב שנרב בנושא, כמובן שהוא מגזים כדרכו בקודש.
http://woland.ph.biu.ac.il/?download=611

זהו המאמר שהובא לעיל כקובץ.