פורום אוצר החכמה

סוף זמן ק"ש 8:21
כך אנו רגילים לציין את סוף זמן ק"ש, השעות והדקות בדיוק.
הדבר אכן אפשרי בעידן המודרני, בו מדידת הזמן מדוייקת ביותר ולכל אחד יש מכשיר מדידת זמן משוכלל ביותר - שעון.
בעבר הדבר כמובן לא היה כך, וכולנו זוכרים את הסוגיה בפסחים אם אדם טועה שעה אחת או שלש שעות.
ע"כ חשבתי לומר שחכמים שקבעו זמן ק"ש בשלש שעות, הייתה כוונתם לג' שעות באופן שאדם בזמנם יכל להעריך זאת, עם מרחב טעות לכאן ולכאן, אינני יודע אם טעות בשעה שלמה, אבל בודאי שרבע שעה זה זמן שבכלל לא נחשב לטעות בזמן חז"ל, ולכן ההקפדה היתירה שמקפידים היום על הדקה (או על השניות...) זה סתם סלסול שנהגו, אך אינו בדווקה מעיקר הדין.

אך ראיתי שבשו"ע הרב בפסקי הסידור בסוף ה' ק"ש ותפילה כותב:"ולפי שמורי השעות אין כולם הולכים באמת (=במדויק) והוא ספק של תורה, וגם אין ראוי לצמצם, לכן צריך ליזהר לגמור ק"ש בסוף שעה שביעית בקיץ" (כלומר לפני השעה 8 בבוקר).
חזינן מדבריו שאין לך אלא כל דור ודור בזמנו, שבדורות הראשונים היה להם לדקדק בזמן ק"ש לפי יכולתם שלא לטעות יותר מדי, אך היום שניתן לדקדק יותר, יש לדקדק ולחשוש אפי' על השעונים שאינם מדוייקים דיים.

מה דעת חכמי בית המדרש בנושא זה ?

ראשית, כמש"כ הגר"ז וזה פשוט, שבדאורייתא ודאי ספק להחמיר, וצריך להקפיד על קודם הזמן.
אבל לעצם הנידון שונה זמן שריפת חמץ שאיסורו בלאו, ולכך החמירו שמא יטעה. משא"כ בק"ש,
ובלאו הכי הרי לא מיירו חז"ל שאנשים ממתינים עד סוף הזמן עם 'סטופר' על היד, אלא שסמכו ע"ז שמתפללין השכם בבוקר,
וממילא עכ"פ לא יאחר זמן ק"ש משלוש שעות - ומי שלב מבין לו, ודאי ידע לכוין.

קו ירוק כתב:אבל לעצם הנידון שונה זמן שריפת חמץ שאיסורו בלאו, ולכך החמירו שמא יטעה. משא"כ בק"ש,

את הדוגמה מזמן שריפת חמץ, לא הבאתי בשביל לשאול למה לא הרחיקו והחמירו בזמן ק"ש כמו באכילת חמץ, אלא הבאתי את הדוגמה בשביל להמחיש עד כמה מדידת הזמן בעבר לא היתה מדוייקת, ואדם מן השורה, לא היתה לו שום אפשרות לדעת אם השעה היא 8 או 9 , ובודאי לא אם השעה היא 8:21 ...

אם אפשר לנסח את השאלה בצורה אחרת -
מצינו הרבה פעמים סברא שאי אפשר לצמצם, שהרי תורה לא למלאכי השרת ניתנו. ולכן יש לחקור האם סברת אי אפשר לצמצמם היא סימן שע"כ לא התכוון התורה במדוייק, ולכן אע"פ שאם יבואו שנים אשר יוכלו לדייק ע"י שעון (זייגער), מ"מ הרי אלפי שנים לא יכלו לצמצם, וא"כ ע"כ שהתורה לא התכוון במדוייק אלא 'בערך'.
או דלמא שמעיקר הדין מחויבים במדויק ובצמצום, אלא שיש דין נוסף שעד כמה שאין אתה יכול לצמצמם בפועל אין אתה מחויב לצמצם, כיון שתורה לאו בשמים היא, אבל אם אפשר לצמצם בפועל, תו ליכא להאי היתירא והדרא דינא.

נכון מאד.
ולהכי הבאתי את דברי הגר"ז שמהם נראה שהאמת היא כדרך השניה שכתבת.

אוהב&דעת כתב:נכון מאד.
ולהכי הבאתי את דברי הגר"ז שמהם נראה שהאמת היא כדרך השניה שכתבת.

לולא דבריו, מסתבר יותר כהצד הראשון, ואשמח אם יש מישהו שיכול להביא סמך לזה, אם מצינו לעוד מן האחרונים שדנו בזה.