פסוק מפורש שברכת כהנים מדאו׳ גם ביחיד [??!]

[בן עזאי]

ידוע המח׳ אי ברכת כהנים מדאורייתא הוי בכהן יחיד [הובא בסי׳ קכח בטור ובנו״כ],

ולכאו׳ יש פסוק מפורש על ברכת כהנים ביחיד:
״וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים״ (תחילת פרשת שמיני)
וברכה זו היא ברכת כהנים כמפורש בתו״כ על אתר (הובא ברמב״ן),
ומהפסוק הזה לומדים חלק מדיני ברכת כהנים כמו שמקומו אחר ברכת העבודה ועוד,
ולכאורה זה ראיה חזקה מפסוק מפורש להסוברים שברכת כהנים דאורייתא גם ביחיד,

האם הקדימני מישהו בראיה זו? ולחילופין למה הטור ונו״כ לא הביאו ראיה זו? יש לכם פירכא לראיה זו?

[סעדיה]

הגרמד.PDF

(155.57 KiB) הורד 245 פעמים

[פרי יהושע]

אחרי הכל משמע בפשיטות דהוי בר"כ וע"כ תוס' יאמרו דשאני אהרן הכהן ובאותה שעה אבל לדורות "אמור להם" ואכתי צ"ע.

[בן עזאי]

הגרמד.PDF

לפי הפשט שלו שבניו עשו ברכת כוהנים איתו ביחד ייצא ש״וישא... ויברכם״ הוא לאו דוקא לשון יחיד, ו״וירד מעשות וכו׳״ הוא דוקא לשון יחיד וזה דוחק.

[אסיר ציון]

ראיתי באחד האחרונים ואיני זכור כרגע מיהו, שאהרן הוציא יד"ח את אלעזר ואיתמר מדין שומע כעונה (וזה כחז"א ודלא כביה"ל)

[מאיר סובל]

בפשטות מסתבר לפי הגמ' בגיטין דף ה' ע"ב: אלא ר"ש בר אבא איניש אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו דר"ש.

[כח עליון]

עי' שנו"א ברכות ה,ג ואם אין שם כהן אלא הוא. דהיינו אם יש שם כהנים אחרים אפי' הבטחתו שנושא כו' אעפ"כ אינו רשאי.
משמע וכן פשטות המש' דכהן יחיד דאו'