איש_ספר כתב:אנסה להסביר את השאלה אולי מישהו יחמול.
לגבי טבילת כלים טמאים אמרו בגמ' (ביצה יז ב - יח א) כמה טעמים לאסור, בין היתר: מתקן, שמא ישהא ועוד. הרמב"ם בהל' שבת כתב טעם של מתקן ובהל' יו"ט טעם של שמא ישהא. כתבו להקת אחרונים, ועל צבאם המהרש"א, שלד' הרמב"ם בשבת אסור משום מתקן באבל ביו"ט משום מתקן לבד לא היו אוסרים ולכן הוצרכו לטעמים נוספים.
הרי שאמרו שביו"ט אין לאסור משום נראה כמתקן, אבל סו"ס אסרו מטעם אחר. ואני שואל האם מצינו, את יישומה של הסברא הזו? האם אי פעם הקלו בדין תיקון משום שביו"ט אין לאסור נראה כתיקון?
לענ"ד לא הבנתי כל צרכו, דגם מש"כ דביו"ט משום מתקן לבד לא היו אוסרים וכו', לכאורה ברור שהיינו באיזה שהוא תוספת סברא להקל שיו"ט שונה משבת, וכמו שכתב הנשמת אדם [כלל מד סי"ז] בהא דצ"ל כיון דיש למצוא צדדים להשתמש בו כך כגון שיתננה לנכרי וא''כ אינו תיקון גמור וכו' דאל"כ תיקשי דהא כל מה שאסור בשבת משום תיקון מנא אסור גם ביו"ט.
וכעי"ז גבי להפריש חלה ביו"ט, דאע"ג דאין מגביהין תרומות וכו' ביו"ט משום דנראה כמתקן, מ"מ בלש ביו"ט לא גזרו כדאיתא במ"ב סי' תק"ו ס"ק י"ז עי"ש