פורום אוצר החכמה

מה המקור לסיפור על הרמב"ם בילדותו שלא היה לו חשק ללמוד, והלך לבית הכנסת להתפלל שיהיה לו חשק ללמוד?
והאם ידוע על מקום כלשהו ברמב"ם בו הוא מתייחס לעניין זה, כלומר האם שייך להתפלל שנזכה לאהוב את התורה, שהוא מהדברים שקשורים לבחירת האדם בין טוב לרע.

מעניין אותי בעיקר דעת הרמב"ם בעניין זה (ידוע לי מספיק על ספרי חסידות שדיברו על מעלה בתפילה מסוג זה, ולכאו' כן גם משמע מלשון ברכת התורה 'והערב נא' וכו'). כי מצאתי לשון זו בהקדמה לספר מעשה אפוד:
'וענין התפלה אל השגת התורה, אינו שיתפלל האדם ויבקש מאת האלהים שיניע רצונו אל העסק בתורה ויוסיף חשקו אליה, כי הענין הזה ממה שנתלה בבחירה האנושית, ומה שהוא בזה לא יצטרך אל התפלה'.

ומה היא ברכת "והערב נא"? אם לא תפילה על חשק ללימוד תורה?
(תפילת רבי יוחנן במס' ברכות).

ונראה שמה שכתב מעשה אפוד הנזכר כוונתו שלא מספיק להתפלל לעריבות התורה ושהשי"ת ימשוך אותו בחשק את התורה בלי ללמוד בתחילה איך שלא יהיה [אפילו בלי עריבות וחשק], כי המצווה בתורה היא ללמוד, וזה תלוי בבחירתו בפועל ולא בתפילות.
אבל ודאי אם כבר לומד, כל כמה שמתפלל יותר להשיג אהבה וחשק ועריבות בתורה זוכה לזה יותר.

ואכן על מי נאמר "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"?
על רבי יוחנן "באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה".

כל קי"ט בתהילים זה תפילות לזכות לאהבת וידיעת התורה