הנה הרבה קראו השבוע פרשת המן שמו"ת, ויש לדון אם יצאו בזה ידי חובת שמו"ת של אותם פרשות, או שלא יוצאים שמו"ת אלא כסדרן.
המשנ"ב בסי' רפ"ה כותב שלא לקרא פסוק מאוחר לפני פסוק מוקדם, אבל אי"ז ראיה מוחלטת, כי יש לומר שפרשה שלימה שאני.
ובס"ד הבאתי ראיה מגמרא מפורשת, במגילה דף ל"א., שם הנידון כשיצא פ' שקלים בפ' כי תשא, איך קוראים פרשת שקלים באופן שהציבור יבין שזה פרשת שקלים ולא הקריאה הקבועה, [שהרי גם פרשת השבוע וגם פ' שקלים הוא אותו דבר].
מציעה הגמ' שיקראו מאחרי פ' שקלים עד הסוף ויחזרו ויקראו את פ' שקלים, וכך ע"י שינוי זה יהיה ניכר שיש משהו בפ' שקלים מלבד פ' השבוע.
דוחה הגמ' שעדיין לא יהי ניכר, כי יאמרו שבסה"כ קרא את פ' השבוע למפרע.
הנה מבואר שאפשר לקרוא למפרע, כי כל הבעיה היא רק מצד שעדיין לא ניכר פ' שקלים, אבל אין בעיה בעצם לקרוא קריה"ת למפרע.
מעתה ודאי ששמו"ת ג"כ יוצא למפרע, ששמו"ת, שהוא חיוב להשלים פרשיותיו עם הציבור לא עדיף מהקריה"ת עצמה.