פורום אוצר החכמה

עובדא דאתא לידן באחד שמחוייב לפרוע ב' חובות ויש עליו מצות פריעת חוב מהן שלך צד כדאיתא כתובות פו. אבל א' מהם הוא עני והשני הוא עשיר
ושואל עכשיו הבית דין שלנו אם יש לו להקדים העני על העשיר או שניהם שוים בו ומי שרוצה יכול לפרוע תחילה או שזה תלוי למי שלוה קודם???

לכאו׳ ברור שיקדים העני שנצרך לזה יותר אבל לא מצד מצות פריעת ב״ח אלא מצד מצות חסד. מה הצד האחר?

צד ב' היא שמי שלוה קודם קדם שיעבודו ויש להקדימו גם י"ל למי שרוצה יתן קודם

בן עזאי כתב:לכאו׳ ברור שיקדים העני שנצרך לזה יותר אבל לא מצד מצות פריעת ב״ח אלא מצד מצות חסד. מה הצד האחר?

איזה חסד יש בפריעת חוב?!

נ.ב. אני מבין שהשאלה נשאלה כאשר יש בידו לפרוע את שניהם, והשאלה היא רק קדימה בזמן.

להבנתי שמדובר שיכול לפרוע עכשיו רק חוב אחד, ע"ז יש שו"ע מפורש סדר הקדימה לפי השיעבוד או לפי זמן הפרעון. ודל לא תהדר בריבו.

ומה תעשה עם הגמרא בבא מציעא קיא: להקדים עני לעשיר פרש"י נשכרו שני פועלין אחד עני ואחד עשיר ואין בידו ליתן אלא לאחד מהן העני קודם ע"כ.
הוה אמינא מה תעשה???

אפשר דשם איירי שלא הייתה קדימות בזמן השעבוד או הפירעון

אולי
אבל לא נאמר שם חילוק זה
גם אולי יש חילוק בין פועל ללוה

למה שיהיה חילוק בין פועל ולווה?.

לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
עי' דברי מלכיאל ח"ה סי' רעח דבפועל שאני דאליו הוא נושא את נפשו אבל בחוב נא' ודל לא תהדר בריבו יע"ש ותרוה צמאונך עוד בכמה חילוקים בדין קדימה
ועי' פורת יוסף להג"ר יוסף ריזיין מטלז ז"ל סי' פב ובשו"ת מהרש"ג (לדו"ז גאון ישראל והדרו זצ"ל עתה בלילה הוא יא"צ שלו זי"ע ועכ"י) ח"ב סי' כו ומנחת סולת מצוה רכח ד"ה והנה באמת

לכבוד הרב אבן טובה,
האם כעת עדיין קשה לך מה אעשה. כי כעת ראיתי השאלה ויש לי תשובה ע"פ סימן ק"ד בחושן משפט. אבל נראה לי שכבר התיישב לך.

אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
עי' דברי מלכיאל ח"ה סי' רעח דבפועל שאני דאליו הוא נושא את נפשו אבל בחוב נא' ודל לא תהדר בריבו יע"ש ותרוה צמאונך עוד בכמה חילוקים בדין קדימה
ועי' פורת יוסף להג"ר יוסף ריזיין מטלז ז"ל סי' פב ובשו"ת מהרש"ג (לדו"ז גאון ישראל והדרו זצ"ל עתה בלילה הוא יא"צ שלו זי"ע ועכ"י) ח"ב סי' כו ומנחת סולת מצוה רכח ד"ה והנה באמת

לכבוד החו"ב אבן טובה שליט"א [מפרכסים זא"ז]
לא הבנתי דבריו של הדברי מלכיאל שהבאתם, אטו פועל מפני דכתיב ביה "אליו הוא נושא נפשו", לא הוה בכלל "ודל לא תהדר", נעלה מבינתי, אדרבא השכלני, כי אין הספר תח"י כעת.

להוה אמינא
אנחנו רוצים כאן בבית דין שלנו לשמוע הראי' שלך מסי' קד
ולכבוד העילוי
כשיבא לידך דברי מלכיאל להג' מלומזא תעיין בפנים ואותיות מחכימות

יש להביא גם ראיה מדברי ג"ע הבא"ח בעניין מי שיש סיפק בידו כעת לשלם שכר פועל או לתת צדקה

הב"ד שלכם ודאי יודעים טוב ממני את סימן ק"ד, איך סדר הפרעון של כמה בעלי חובות, אם הגביה מקרקעות ואם ממטלטלין ואם ממעות, ואת דברי הפוסקים שרק בקרקעות יש קדימה לפי השיעבוד, וגם במטלטלין ששיעבד בשטר חוב, אבל בפרעון סתם דהיינו ממטלטלין ומעות שלא שיעבד, או שקנה והרוויח אח"כ ולא כתב דאקני, מחלקים את הפרעון שווה בין כל המלווים.
וודאי גם יודעים טוב ממני את מחלוקת הפוסקים הראשונים האם החלוקה שווה היא לפי גובה החוב או שווה ממש בלי קשר לגובה החוב.
כך או כך - זה זכות ממון של המלווה לקבל מהלווה, ואיך יתכן לתת לאחד יותר ממה שמגיע לו על פי הדין על חשבון המלוה השני שמגיע לו על פי דין ומוציאין ממנו. ולא אישתמיט שום פוסק שם להעדיף מלווה עני על מלווה עשיר ולחלק דעד כאן לא אמרו אלא כששווים המלווים, או כולם עניים או כולם עשירים, אבל כשאינם שווים מחלקים באופן שונה. הלא דבר הוא.
ורק לגבי אם נפרע כבר, בדיעבד אין מוציאין ממנו, אם תפס המלווה בעצמו יותר מכפי חלקו. אבל אם תפסו בשבילו שליח או בי"ד, מוציאים מהם ומחלקים לפי חלקיהם. הרי שבי"ד אינם יכולים להגבות יותר מכפי חלקו של כל מלווה ומלווה.

ופשוט שכל זה רק בהלוואה שחל ע"ז שיעבוד ודיני גביה, אבל שאר החובות, אם פועל ואם מחמת מכירה או נזק או תשלומי גזל וכו', לגבם לא נאמרו סדרי הגביה של סימן ק"ד ואין להביא ראיה משם לכאן.

מה אתה אומר?
וכי משתמיט שום פוסק לומר בפועל להקדים לשלם לפועל עני קודם לפועל עשיר.
ומ"מ יש כזה גמ' ורש"י ב"מ קיא:
ומאי שנא?

וב"ד שלנו אינם כ"כ מומחים לידע כל פרטי הדינים הנאמר בחו"מ ונא להביא הראיות מסי' קד
וגם אם מצות פרעון חוב הוא בכלל לפרוע החוב בזמנו?????

הגמ' ב"מ הנ"ל גופא דחויה מהלכה, שהרי נפסק כהמשנה שם שהיא אליבא דתנא דבי רבי ישמעאל, ואתמר עלה מתני' לא כתנא קמא וכו'.

ומה שציינת מהגמ' ורש"י זה פירושא קא מפרש אליבא דתנא קמא.

מהיכי תיתי באמת לפסוק כך???


אילו היה ההלכה כן גם אני הייתי מודה, כי אז זה לא היה נגד הזכויות של העשיר, כי אז זה היה חלק מצורת החיוב מעיקרא.
ולכן למעשה בשאלה בפרעון חוב שזה נגד זכויות הממון של העשיר א"א להקדים העני.

אכן ציינתי למעלה מהני ארבעה מטיבי לכת המהרש"ג מבחירי גאוני הונגריה דברי מלכיאל מבחירי גאוני רוסיה פורת יוסף להג' מטעלז מבחירי גאוני ליטא ומנחת סולת מבחירי גאוני גאליציה שפסקו כן להחלכה כגמ' זו
ומה אתה רוצה?

אז א"כ הלכה כמותם, וכיון שזו הלכה ממילא אין נחשב שהעני לוקח זכות שהיתה של העשיר.
גם אין שו"ע על זה שמגיע להם בשווה.
והכל מובן ולא קשה.

אבל על הלוואה שיש שו"ע מהיכי תיתי שניתן לשנות ממה שמגיע לעשיר כעני?

וצריך לומר מאי שנא?
אבל הדברי מלכיאל מחלק בסברא וכנ"ל