כבר נגעו בזה קצת באשכול על הזריקות, ובעוד אשכולות, ובכל זאת אני מעדיף להתחיל מהתחלה. אכתוב את הקיצור בהודעה הראשונה, ואולי אח"כ אמשיך לפרט עוד את צדדי הנידון, (אם יהיה ביקוש...)
*קי"ל טריפה אינה חיה יותר מי"ב חודש. וזהו יסוד האיסור של טריפה, שכבר התחיל בה ענין המיתה - "טריפה תחילת נבילה". ולכן כאשר יש "ספק טריפה", ממתינים י"ב חודש, ואם היא חיה, ע"כ שאינה טריפה, כי אם באמת נטרפה, לא היתה משלימה שנתה.
*כבר כתבו רבותינו, ראשונים ואחרונים, שמצוי בזמנינו-זמנם טריפות ודאיות שמאריכות ימים יותר מיב"ח. (ובפרט כל הנקובות, שהם מתרפאות מאליהם או עכ"פ ע"י סם). ואעפ"כ לא השתנה הדין, וכל מה שמנו חכמים יש בהם איסור טריפה מוחלט.
*בביאור הדבר, שהטריפה אסורה למרות שהיא חיה לעינינו, נאמרו כמה נוס' אצל רבותינו, ורגילים לחתום בזה ע"פ דברי החזו"א על "אלפיים שנות תורה", לאמור - אע"פ שנשתנית המציאות, לא חל שינוי ב"הגדרה" וב"דין", והטריפה ממשיכה באיסורה.
*אבל ההנחה הפשוטה היא, שהבירור של "שנת חיים" או הבירור ע"י שהיא יולדת או מטילה ביצים, כבר בטל. כי אם יש לך לול שלם של נקובות הוושט, והם מאריכות ימים ושנים, יולדות ומטילות, ואעפ"כ באיסורייהו קיימי, ואילו בתרנגולת אחת נפל ספק האם ניקב הושט, אין שום טעם להתיר אותה, ולברר שהיא לא ניקבה ע"י אריכות ימיה או ע"י הטלותיה. כי הרי כל חברותיה ג"כ האריכו ימים, בבריאות ובהטלת ביצים, למרות שהם ניקבו בודאי.
*אם כך, כשנבוא לדון על התרנגולות העומדות לגדל ביצים, ניחזי אנן. הרי בזריקות המקובלות יש חשש גדול של טרפות, כי בלולים האלו הרי אין שום השגחה ופיקוח שההזרקה בכתף או בחזה או בשוק איננה נוקבת ומטריפה. אלא שנהוג לומר: היות ואין כאן אלא ספק, הטלת הביצה היא זאת שתכריע שהמטילה איננה טריפה. אבל לפי ההנחות דלעיל אין הדבר כך. כי הרי בזמנינו גם כשצומת הגידין קרוע לגמרי, נמשכת הטלת הביצים. ואין כאן שום בירור להכשיר.
*מה נאמר, אולי יש רוב, בדרך כלל הזריקה לא מטריפה. תמיהני אם שייך לומר דבר שכזה, הרי נעשה בתרנגולת מעשה המספק את כשרותה, (וקי"ל שהיא יוצאת מידי חזקה), וכעת נכשיר אותה כי בדרך כלל זה לא פוגע במקום שמטריף. ובפרט להטוענים כהגר"נ יברוב, הרי הדבר עומד בספק גדול.
*סוף דבר, לכאו', היה מן הראוי לפקח גם על התרנגולות המטילות, לסדר שהזריקות ייעשו בהם באופן שיש עכ"פ 'סתמא' שאינם נטרפות, כי על הטלת הביצים כבר א"א לסמוך בתור 'מברר', וכנ"ל.
שמא טעיתי, במציאות או בדין, תתקנו אותי.