אגודת מגן למרפא מציון - הפרט מול הכלל
פורסם: ד' פברואר 22, 2017 12:55 am
הרב אלימלך פישר יו"ר האגודה הנ"ל טורח בכל הזדמנות לתת הכוונה ויעוץ רפואי לכל הנצרך.
בכך הוא גורם ב' דברים הפכיים,
א] שהפונה אליו מקבל טיפול רפואי טוב יותר ע"י שהוא מגיע לרופא המומחה ביותר ולא לזוטרים ממנו, ובכך נחסכים ממנו יסורים ואפילו צד של מוות וכו', ומתרבים סיכוייו לרפו"ש בס"ד,
ב] שהרפואה בכללותה לא מתפתחת מספיק בגלל זה, כי כל המקרים הולכים למומחה הגדול, והקטנים יותר לא מתקדמים מספיק, והמומחה ידיו עמוסות וכבר קשה להגיע אליו, ובסוף גם יומו יבוא וכו', ובתי החולים במרכז משתכללים והפריפריה נפסדת, והמקרים המורכבים יותר נשלחים לארץ אחרת, והארץ הזו נשארת חסירה, וכו'.
והנה כל זמן שהאגודה הנ"ל פועלת בתוך ציבור מסויים שהוא מיעוטא, אין הדבר גורם הפסד, כי עדיין רוב הציבור מהווה טריגר להתפתחות הרפואה. השאלה תהיה כשהאגודה תהיה רלוונטית ופעילה אצל כלל האזרחים, כמובן.
ואמנם האדם החולה בעצמו או בני משפחתו ודאי לא מוטל עליהם השיקול לגשת לטיפול בבי"ח/רופא זוטר יותר כדי לפתח את הניסיון הרפואי לטובת הכלל, אבל השאלה היא כלפי הארגון שבא להועיל לכלל, ובסוף הוא מועיל לפונים המסויימים בעלי המקרים המורכבים, ומפסיד את הכלל במניעת התפתחות הרפואה.
ודומה הדבר קצת לדינא דאין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם, ואילו השבוי מותר לו לפדות עצמו מכספו בכל הון שבעולם.
אולי אני טועה בהגדרת המציאות, (אף שבודאי יש בזה משהו מן האמת), ואולי בתפיסת הדין (המקרה שבא לפנינו לעומת התפתחות כללית), ואולי בתפיסת ענין ההשגחה האם נכון לחשוב שמעשה המחוייב ע"פ דין לעזור לאדם מסויים הוא ייהפך להיות סיבת ההפסד של מישהו אחר.
בטח תקדמו אותי.
בכך הוא גורם ב' דברים הפכיים,
א] שהפונה אליו מקבל טיפול רפואי טוב יותר ע"י שהוא מגיע לרופא המומחה ביותר ולא לזוטרים ממנו, ובכך נחסכים ממנו יסורים ואפילו צד של מוות וכו', ומתרבים סיכוייו לרפו"ש בס"ד,
ב] שהרפואה בכללותה לא מתפתחת מספיק בגלל זה, כי כל המקרים הולכים למומחה הגדול, והקטנים יותר לא מתקדמים מספיק, והמומחה ידיו עמוסות וכבר קשה להגיע אליו, ובסוף גם יומו יבוא וכו', ובתי החולים במרכז משתכללים והפריפריה נפסדת, והמקרים המורכבים יותר נשלחים לארץ אחרת, והארץ הזו נשארת חסירה, וכו'.
והנה כל זמן שהאגודה הנ"ל פועלת בתוך ציבור מסויים שהוא מיעוטא, אין הדבר גורם הפסד, כי עדיין רוב הציבור מהווה טריגר להתפתחות הרפואה. השאלה תהיה כשהאגודה תהיה רלוונטית ופעילה אצל כלל האזרחים, כמובן.
ואמנם האדם החולה בעצמו או בני משפחתו ודאי לא מוטל עליהם השיקול לגשת לטיפול בבי"ח/רופא זוטר יותר כדי לפתח את הניסיון הרפואי לטובת הכלל, אבל השאלה היא כלפי הארגון שבא להועיל לכלל, ובסוף הוא מועיל לפונים המסויימים בעלי המקרים המורכבים, ומפסיד את הכלל במניעת התפתחות הרפואה.
ודומה הדבר קצת לדינא דאין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם, ואילו השבוי מותר לו לפדות עצמו מכספו בכל הון שבעולם.
אולי אני טועה בהגדרת המציאות, (אף שבודאי יש בזה משהו מן האמת), ואולי בתפיסת הדין (המקרה שבא לפנינו לעומת התפתחות כללית), ואולי בתפיסת ענין ההשגחה האם נכון לחשוב שמעשה המחוייב ע"פ דין לעזור לאדם מסויים הוא ייהפך להיות סיבת ההפסד של מישהו אחר.
בטח תקדמו אותי.