פורום אוצר החכמה

תמיד ידעתי את דברי הנפש החיים שלא מבואר שהקב"ה נענה לבקשת דוד שיהיו קריאת תהילים כדברי תורה והיום ראיתי שיש מקור שכן

כך הביאו גם בשם האשכול -

עיין בבא מציעא נט. ואל דמעתי אל תחרש ברש"י ותוס'
ובתוס' יבמות עט. ד"ה ארמוני כבר כ' דשמא ביקש ולא נענה

עי' בקובץ הבאר כ כא- כב

שמעתי בשם הגר"ח קנייבסקי שבתשעה באב לאנשים אסור לומר תהילים משום שהוי כלימוד תורה, ולנשים מותר לומר תהילים.

היה ע"ז אשכול כאן בעבר.

יזל מדליו כתב:שמעתי בשם הגר"ח קנייבסקי שבתשעה באב לאנשים אסור לומר תהילים משום שהוי כלימוד תורה, ולנשים מותר לומר תהילים.

בדברי ר'י בר יקר משמע דווקא אם הוגים בתהילים ואולם אם אמרם בדרך תפילה ותחנונים למה יהיה אסור?
ולכאורה אילולא דברי האשכול היה מקום לומר שנענתה תפילתו רק לגבי שכרם, אך לא שיחשב ממש לימוד תורה.
אך ממה שהביאו מהאשכול משמע שס'ל שהוא ממש כדברי תורה עצמם.
ומסברא וגם כך מדוקדק בלשון, שכל זה דווקא אם הוגים בו. לדוגמא: לעיין בפירושים על תהילים.
וזה יהיה מותר גם לאנשים.

ולאידך גיסא:

יעקב1 כתב:תמיד ידעתי את דברי הנפש החיים שלא מבואר שהקב"ה נענה לבקשת דוד שיהיו קריאת תהילים כדברי תורה והיום ראיתי שיש מקור שכן

לכידה.PNG

יש טעות בהגדרה. לימוד תהלים הוא לימוד תורה ככל לימוד המקרא ועל זה לא היה צריך דהמע"ה לבקש. הבקשה היתה שייחשב כעוסק בסוגיות חמורות שבתורה נגעים ואהלות ועל זה הדיון אם נתקבל.

אוצר החכמה כתב:יש טעות בהגדרה. לימוד תהלים הוא לימוד תורה ככל לימוד המקרא ועל זה לא היה צריך דהמע"ה לבקש. הבקשה היתה שייחשב כעוסק בסוגיות חמורות שבתורה נגעים ואהלות ועל זה הדיון אם נתקבל.

באומר תהלים בדרך תפלה ותחנונים (שע"ז המדובר כאן ולא על קריאת תהלים לשם לימוד) נחלקו הראשונים אם צריך לברך ברכת התורה.

נכון. אבל גם זה לא תלוי בשאלה אם תפילת דוד התקבלה.

למה לא? אם אין דינו כת"ת גם לא יקבל שכר כת"ת, ולזה אהניא תפלת דוד. ושכר ת"ת גדול משכר שאר המצוות כולל תפלה.
[לא שתפלת דוד שינתה את הגדר הלכתי של אמירת תחנונים שיחשבו כד"ת, אלא את השכר על אמירתם].

וא"ת מה שייך לקבל שכר שלא ע"פ המעשים אלא ע"פ תפלת דוד, הא בלא"ה תקשי.

כלל הדבר שאם לומד נחשב כלימוד לכולי עלמא אבל אם נחשב לעניין שכר כנגעים ואהלות תלוי בתפילת דוד .

אם עושה דרך תחנונים מחלוקת אם נחשב מבחינה הלכתית כלימוד. אם כן הווה כלימוד.
אם לא, לא הווה כלימוד. ולעניין השכר חזר לתפילת דוד.

והדיון על ת"ב שנקשר כאן לא שייך לתפילת דוד בכל מקרה.

עי' באשל אברהם סי' רל''ח שמותר לומר תהילים בלילה, שאינה כלימוד המקרא אלא כמשניות - נגעים ואהלות

נדמה לי שראיתי פעם ברכה מיוחדת על אמירת תהלים, או משהו כזה, מן הגניזה או מתקופת הגאונים וכיו"ב,
מי יוכל להחזיר אבידתי?

עיין תורת חיים תהלים - מוסד הרב קוק. בהקדמה שם האריך בזה

למדנו היום בדף היומי, סוטה מט.

אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר {תהילים ט-כא} שיתה ה' מורה להם

רואים [פה ובעוד מקומות] שתפילותיו של דוד התקבלו, כמו"כ בענין נושא האשכול

ישראליק כתב:למדנו היום בדף היומי, סוטה מט.

אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר {תהילים ט-כא} שיתה ה' מורה להם

רואים [פה ובעוד מקומות] שתפילותיו של דוד התקבלו, כמו"כ בענין נושא האשכול

אי מהכא, אין ראיה, דשמא תפילתו של הצדיק על כלל ישראל נתקבלה, ותפילתו ע"ע לא נתקבלה, ואין חבוש מתיר עצמו וכו'.

יעיין בירחון 'הבאר' [נמצא בטעות באוצר תחת השם אור תורה] חוברת כא-כב, עמוד קסח, מו"מ בענין