תיקון חצות - עפ"י הלכה

[ליטוואק פון בודאפעסט]

חיפשתי באוצר עבור אשכול על הענין, ולא מצאתי.

הנה מעלת תיקון חצות מבוארת בכמה מקומות, ובמ"ב הביא דברים מעטים על הענין. אמנם בכל המקורות שראיתי על הענין, הרי הם מערבבים קבלה והלכה ביחד, ולי ולדכוותי, שאין לי ענין בענייני קבלה שאיני מבין ואיני יודע איך לעכל, הייתי רוצה לדעת מהו תיקון חצות עפ"י הלכה? האם הכל אינו אלא מזמורי תהלים (כמו שראיתי בסידור מעדות המזרח, שאינם אומרים אלא מזמורי תהלים) ולא הפיוטים שלאחריו? האם הוידוי הוא חלק מהתיקון? מי שקם כל יום בארבע לפנות בקר, האם יש לו לומר תיקון חצות? האם עדיף שלא? ומה עם שבת וחגים, שנראה לי שהיו אומרים תיקון רחל, ובמקומות אחרות כתוב שאין לומר? ראיתי בכמה מקומות שבכל חודש תשרי אין אומרים, ואיני יודע אם הכל הוא עפ"י הלכה או קבלה? ולשם סקרנות, מה היתה במנהג בשנת השמיטה בארם צובה? האם אמרו תיקון חצות? דיברתי עם אחד מיוצאי ארם צובה שאמר לי שלא היו יודעים הרבה על שמיטה, בגלל שלא היו עובדי קרקע, ואין קדושת שביעית בפירות סוריא אלא איסור עבודה, ולכן הייתי רוצה לדעת מה עם תיקון חצות?

אם יש למישהו איזה מידע, אנא מלא את סקרנותי

[יבנה]

מצד ההלכה אין שום ענין בחצות אלא בסופי ג' משמרות כמבואר בשו"ע סי' א' סעיף ב'. ובשו"ע הזכיר רק שיתפלל על החורבן ועל הגלות, והיינו איך וכמה שירצה ואין בדבר קפידא כלל.
כל הדברים שהזכרת לגבי תיקון חצות עניינם רק מצד הקבלה.

[וונדרבר]

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6469&pageid=P0006R

[מה שנכון נכון]

http://www.hebrewbooks.org/55699

[ליטוואק פון בודאפעסט]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6469&pageid=P0006R

ספר זה יסודו בקבלה ולא בהלכה, ואני מחפש מי שהבדיל בין שניהם.

[וונדרבר]

ספר תיקון חצות המבואר (מאת רבי בנימין זאב הלוי שישא)
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL

סדר קינות המבוארות לתשעה באב, עם תיקון חצות המבואר, (מאת רבי בנימין זאב הלוי שישא)
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL

[גם זה יעבור]

מה היתה במנהג בשנת השמיטה בארם צובה? האם אמרו תיקון חצות? דיברתי עם אחד מיוצאי ארם צובה שאמר לי שלא היו יודעים הרבה על שמיטה, בגלל שלא היו עובדי קרקע, ואין קדושת שביעית בפירות סוריא אלא איסור עבודה, ולכן הייתי רוצה לדעת מה עם תיקון חצות?

אם יש למישהו איזה מידע, אנא מלא את סקרנותי

מצאתי בתקליטור של DBS את התשובה הבאה
(ראה שם או במקום אחר את התשובה במלואה).

ספר צדק ושלום לרבי אליהו משען ז"ל - שאלה יח
עוד שאלה להרא"ם מהרב הנ"ל ז"ל בענין תיקון חצות:
חי) שאלה מענין תיקון חצות וברכת המפיל בשנת השמיטה לדידן בני דמשק איך נעשה, הנה לכאורה יש ללמוד ממה ששאלו להרש"ש ז"ל מאזמיר יע"א על כוונות התפלה בשנת השמיטה, והשיב דכל אחד יש לו להתנהג לפי מקומו ושעתו. ויען דאיסור עבודת הארץ בזה הזמן אפילו לבני ארץ ישראל איסורא מדרבנן וכל מצוות דרבנן הם ביסוד שהם יעקו"ר, ואלו הדברים הם בנויים בבחינת האח' כמ"ש רה"ק ארייא דבי עילאה, אם כן יש לכוין בכל מידי דאורייתא וכל זה לבני ארץ ישראל, אבל בני חו"ל דאין להם אסור עבודת הארץ בשנת השמיטה אפילו מדרבנן, אם כן יש להם לכוין בכל התפלות ולומר תיקון חצות וברכת המפיל הכל כסדר השנים, אין נגרע מעבודתכם דבר, הובאו דברים אלו בקצר אמיץ בספר דברי שלום דף כ"ב ע"ב שהוא פסק ממרן מוהריט"א ז"ל. אם כן אנן בדידן בני דמשק יע"א כמונו כמוהם, אכן י"ל דזה דווקא לבני חו"ל שאין להם שום אסור עבודת הארץ, אלא מותר גמור, אבל סוריא דגזרו עליהם אסור עבודה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות שמיטה פרק ד' הלכה כ"ז, הא מיהא, י"ל יתור על בני חו"ל, וכן מרן הקדוש בשולחנו הטהור סימן רס"ד סעיף ט'. והנה הרש"ש ז"ל כתב בדף ל"ז ע"ב שמצוות דרבנן ותקנות וחומרות וכו' כלם נקראים גזרות שהם פרצופי יעקו"ר וכו' עי"ש. אם כן כיון שמצוות דרבנן והגזרות שווים, אם כן אנשי סוריא כיון שגזרו עליהן אסור עבודת הארץ בשביעית דיננו כארץ ישראל, כמו אנשי ארץ ישראל ואין צריך לכוין. אכן ברכת המפיל יען שלא ראיתי מבואר בספרים לא לבני ארץ ישראל ולא לבני סוריא, ויש חשש ח"ו אסור ברכה לבטלה ועובר על בל תשא אם אינו מחוייב בה, יען שהוא זו"ן הפרטי, לכן אומר אני הנלע"ד בזה אם יסכים עמי שר המסכים ומיני ומניה יתקלס עילאה:

[תם מה הוא אומר]

עיקר תיקו"ח אין לו שיעור, עי' תשו' רי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים, וע"ע סידור היעב"ץ, ובשו"ע הגר"ז, וצריך בדיקה בתחילת שו"ת משנה שכיר, ונדמה לי שגם האדמו"ר ממונראטש כך הורה בס' דרכי חיים ושלום.
העיקר שיהיה מצטער על החורבן.
החו"י בס' מקו"ח מצדד דמהני בהרהור. ע"ש. ונדמה לי שיש עוד אחרונים שכ"כ. אבל באמת בס' חרדים מבואר שיש מ"ע מד"ס להתאבל דוקא בפה, ומיבא לזה מקור מזוה"ק.

---
אם אתה מחפש קולות למה לא לומר - ע' מו"ק להיעב"ץ שכ' דאין אומרים תיקו"ח אלא בא"י. והחיד"א כבר תמה ע"ד (בהעלמת שמו), ע' מחב"ר ובס' שה"ג. וע"ע להגריח"ס בס' מנוח"ש ח"ו.

וי"א שאם אינו מצטער לא יאמר, ע' מנהג ישראל תורה סי' א (מסתמא). ובחסד לאלפים כ' שיאמר בקול צער, וכך מבוא' בכיו"ב בשו"ת ר"פ בשם נה"ח. ויש לבדוק בשו"ת שיח יצחק וויס שדיבר בזה (כמעט בטוח).
אבל אל תסמוך ע"ז. כבר דחו הקולות הנ"ל.
מה שלא ראו גדול"י שהקפידו, כי הצניעו את זה ויש ע"ז כמה עדויות.

וכל המתאבל וכו'

כתבתי בקצרה בלי לחפש בדיוק המקורות, מקוה שיהיה לך תועלת

[מגדל]

אם רצונך דווקא בפשט, הרי שחייב אדם להיות דואג ומצר על חורבן בית המקדש. נהגו להתפלל על כך בלילה, ובשני ובחמישי.
בגמ' מבואר שעת החלפת המשמרות בשמיים, הוא עת רצון לתפילה, ולכן פסקו הפשטנים שראוי לכווין את התחינות לשעות אלו.

לגבי מה שהבאת מסידורי עדות המזרח מזמורי תהילים וכ'ו.
דברים אלו מקורם בכתבי האר"י למיטב ידיעתי. חולק התיקון לשני חלקים, תיקון רחל ותיקון לאה, כנגד ב' בחינות שונות בשכינה ואכמ"ל.
כמו כל דבר שנתבאר בקבלה, נוספו לו טעמים שונים ומשונים, מלבד עצם הצער על חורבן בית המקדש, ומשכך, בקרב מקבלי הוראות האר"י, נתקבלה אמירת תיקון חצות, כמעט כמעין תפילה ממש.
[ועד כדי כך נעשה טעם כעיקר, שלדברי המקובלים, מחמת המצב בעולמות העליונים בשנת השמיטה, אין לומר את "חלק האבל" שבתיקון חצות (תיקון רחל) כל שנת השמיטה כולה.
מקורות מעניינים בעניין הם השאלה הראשונה בשו"ת רב פעלים חלק או"ח חלק א', לרבינו יוסף חיים מבגדד, שנשאל מפי אדם פשוט יודע ספר, האם חובה עליו לעשות תיקון חצות, והרי הוא אדיש לחלוטין לדבר ואין זה לוקח בקושי חמש דקות של אמירת טקסטים מצידו. עי"ש מה שהשיב לו. [בלא"ה מראה מקום מעניין לפשטנים שבנינו, בה הוא מבאר מושגים יסודיים בקבלה, כעין שכינה, ולמה כוונתנו כשאנו אומרים לשם יחוד קודשא בריך הוא וכ'ו.]
וכן עי' בספר מאמר מרדכי ח"א לר' מרדכי אליהו ז"ל [ולא המאמ"ר], שהביא ואסף מדברי קודמיו גבי גודל החיוב באמירת תיקון חצות.

זהו הידוע לי, ועתה שמתי לב שביחס לשאלתך, בדבריי רב הטפל על העיקר.