פורום אוצר החכמה

ראובן מצא מעות, מדינא הרי אלו שלו, אלא שהוא הכיר שהם נפלו משמעון, ולפנים משורת הדין השיב לו.
יש שטענו שראובן צריך להפריש מעשר מה'מציאה' הזו, כמו שאר הרווחים הבאים לידו, ויש שחלקו.

ראובן זורק חץ ומכוין לפגוע בשמעון, (להרוג או להזיק), היה סיכוי קלוש שהוא יצליח לפגוע, אבל בסוף זה מה שקרה.
יש הסוברים שראובן פטור, כי היה מותר לו לזרוק מחמת הסבירות שלא יפגע, ויש המחייבים כי הוא התכוין לזה.

על ב' הנידונים שמעתי פעם שהיה ע"ז ויכוח בין הגר"ח קנייבסקי להגרב"ד פוברסקי.
אבל חסרים לי פרטים, האם הובאו בזה ראיות או סברות נוספות.

החכמים והבקיאים דכאן אולי יעזרו לי.

ראה שביבי אש עה"ת פרשת לך לך עמוד כג'
דרך שיחה מט נ'
משפט האבידה רנט' שער הציון סק רכה'

דבר זה מפורש בס' ישמח משה פ' לך עה"פ ויתן לו מעשר מכל
וכן בס' דברי יחזקאל להרה"ק משינאווא זי"ע פ' לך

פנים יפות על הכתוב ויתן לו מעשר מכל

נכון שכחתי מהפני"פ
ובטעמא דקרא

גנזך כתב:פנים יפות על הכתוב ויתן לו מעשר מכל

הפנים יפות דן להיפך, במי שהיה צריך שיאבד לו ולא נאבד לו דנחשב אצלו מציאה דצריך להפריש. כאן הנידון אם ראובן שהחזיר את האבידה צריך להפריש כיון שמדינא הוא שלו.

אבןטובה כתב:דבר זה מפורש בס' ישמח משה פ' לך עה"פ ויתן לו מעשר מכל
וכן בס' דברי יחזקאל להרה"ק משינאווא זי"ע פ' לך

אין בידי לחפש, אבל מסתבר שגם הם דנים באופן שכתבתי לעיל, וממילא גם הם אינם שייכים לנידון.

לעומקו של דבר כתב:עו"ח, יש קשר בין הנידונים? מה זה היה למר לערב שניהם באשכול אחד.

באמת בלי טעם. אלא שלמדתי כעת כתובות דט"ו, ובע"א נזכרתי בשאלה השניה, (וכמדומני בשטמ"ק שם מפו' לפטור), ובע"ב (לגבי משיב אבידה לנכרי, וד' רש"י שהבאתי כאן), נזכרתי בשאלה הראשונה. סליחה.

באווירת החג הקרב

עושה חדשות כתב:

לעומקו של דבר כתב:עו"ח, יש קשר בין הנידונים? מה זה היה למר לערב שניהם באשכול אחד.

באמת בלי טעם. אלא שלמדתי כעת כתובות דט"ו, ובע"א נזכרתי בשאלה השניה, (וכמדומני בשטמ"ק שם מפו' לפטור), ובע"ב (לגבי משיב אבידה לנכרי, וד' רש"י שהבאתי כאן), נזכרתי בשאלה הראשונה. סליחה.

מחול לך מחול לך מחול לך.
אבל יש קשר הדוק בין שתי השאלות כאשר יתבאר
והיינו כי יש לחקור אי שם המעשה אזיל בתר כוונת העושה או בתר דיני התורה במעשה זה, והנה אי נימא דאזלינן בתר כוונת העושה אז בהשאלה הראשונה אין חייב במעשר כספים דהלא הנותן לא הייתה כוונתו לשום מתנה אלא לשום השבה ואין זה רווח אלא מניעת נזק ובשאלה השניה יתחייב הזורק שכיוון לרציחה אבל אי אזלינן בתר דיני התורה בהשאלה הראשונה יתחייב במעשר כספים דכיוון שלא היה מחוייב להשיב אין זה השבה אלא מתנה ובהשאלה השניה יפטר כיוון שהיה מותר לו לזרוק. והכל כפו"פ.
וישישו בני מיעיך הרב עו"ח, מה אסוסיאציות שלהם כך סברות שלהם עאכו"כ.

לכאורה השאלה בעניין המעשר תלויה בנידון אם ייאוש הווי היתר זכייה בלבד או חלות של הפקר. נכון?

תודה על כל העזרה בנוגע לנידון הראשון, (איש טלז - משפט האבידה ס"ק קכה).
ומה בנוגע לנידון השני?

עושה חדשות כתב:ראובן זורק חץ ומכוין לפגוע בשמעון, (להרוג או להזיק), היה סיכוי קלוש שהוא יצליח לפגוע, אבל בסוף זה מה שקרה. יש הסוברים שראובן פטור, כי היה מותר לו לזרוק מחמת הסבירות שלא יפגע, ויש המחייבים כי הוא התכוין לזה.

אם בכה"ג מותר ופטור, אפשר להתקין "כשר-סוויץ" חדש, המבוסס על הרבה קליעות למטרה שלא מצליחות, וללחוץ על הכפתור הזה הרבה פעמים עד שפעם אחת תפגע, והכל מותר מדין רוב, אפי' שרצונו וכוונתו לפגוע.

עושה חדשות כתב:תודה על כל העזרה בנוגע לנידון הראשון, (איש טלז - משפט האבידה ס"ק קכה).
ומה בנוגע לנידון השני?

עושה חדשות כתב:ראובן זורק חץ ומכוין לפגוע בשמעון, (להרוג או להזיק), היה סיכוי קלוש שהוא יצליח לפגוע, אבל בסוף זה מה שקרה. יש הסוברים שראובן פטור, כי היה מותר לו לזרוק מחמת הסבירות שלא יפגע, ויש המחייבים כי הוא התכוין לזה.

אם בכה"ג מותר ופטור, אפשר להתקין "כשר-סוויץ" חדש, המבוסס על הרבה קליעות למטרה שלא מצליחות, וללחוץ על הכפתור הזה הרבה פעמים עד שפעם אחת תפגע, והכל מותר מדין רוב, אפי' שרצונו וכוונתו לפגוע.

עי' חי' הגר"ח מכות כ"ב: (עמ' תל"ט בהוצאה החדשה).

עושה חדשות כתב:תודה על כל העזרה בנוגע לנידון הראשון, (איש טלז - משפט האבידה ס"ק קכה).
ומה בנוגע לנידון השני?

עושה חדשות כתב:ראובן זורק חץ ומכוין לפגוע בשמעון, (להרוג או להזיק), היה סיכוי קלוש שהוא יצליח לפגוע, אבל בסוף זה מה שקרה. יש הסוברים שראובן פטור, כי היה מותר לו לזרוק מחמת הסבירות שלא יפגע, ויש המחייבים כי הוא התכוין לזה.

אם בכה"ג מותר ופטור, אפשר להתקין "כשר-סוויץ" חדש, המבוסס על הרבה קליעות למטרה שלא מצליחות, וללחוץ על הכפתור הזה הרבה פעמים עד שפעם אחת תפגע, והכל מותר מדין רוב, אפי' שרצונו וכוונתו לפגוע.

זה לא שאפשר, אלא שעשו כבר. והסיבה שאסרו, זה שהעשייה שלו מתייחסת להכל כאחד.

שומע ומשמיע כתב:זה לא שאפשר, אלא שעשו כבר. והסיבה שאסרו, זה שהעשייה שלו מתייחסת להכל כאחד.

זה לא מה שעשו. כי אני 'מתכנן' שיצטרכו באמת ללחוץ הרבה פעמים.

עושה חדשות כתב:ראובן מצא מעות, מדינא הרי אלו שלו, אלא שהוא הכיר שהם נפלו משמעון, ולפנים משורת הדין השיב לו. יש שטענו שראובן צריך להפריש מעשר מה'מציאה' הזו, כמו שאר הרווחים הבאים לידו, ויש שחלקו.

והאם המקבל צריך להפריש, יל"ע בב"ק קטז. - בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה שלו מאליו מהו א"ל משמיא רחימו עליה, ודו"ק.

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:תודה על כל העזרה בנוגע לנידון הראשון, (איש טלז - משפט האבידה ס"ק קכה).
ומה בנוגע לנידון השני?

עושה חדשות כתב:ראובן זורק חץ ומכוין לפגוע בשמעון, (להרוג או להזיק), היה סיכוי קלוש שהוא יצליח לפגוע, אבל בסוף זה מה שקרה. יש הסוברים שראובן פטור, כי היה מותר לו לזרוק מחמת הסבירות שלא יפגע, ויש המחייבים כי הוא התכוין לזה.

אם בכה"ג מותר ופטור, אפשר להתקין "כשר-סוויץ" חדש, המבוסס על הרבה קליעות למטרה שלא מצליחות, וללחוץ על הכפתור הזה הרבה פעמים עד שפעם אחת תפגע, והכל מותר מדין רוב, אפי' שרצונו וכוונתו לפגוע.

עי' חי' הגר"ח מכות כ"ב: (עמ' תל"ט בהוצאה החדשה).

יל"ע בסנהדרין עז: במזיד נהרגין איצטריך ליה מהו דתימא התראת ספק היא מי יימר דהדרה קמ"ל, וביד רמה שם.