פורום אוצר החכמה

יש לדון בשנים שהזיקו וכל אחד מעשהו לבדו מספיק בשביל ההיזק מה דינם
לדוגמא בגד שאינו שוה כלום אם יש בו חור ושנים זרקו בו חיצים וכ"א עשה חור בבגד
ושמעתי בשם הגר"א דויטש לדמותו לכל שאינו בזה אח"ז אפילו בב"א אינו
מה יש להוסיף

למה לא נדמה תחילה לסוגי' בב"ק י' ב' על ה' שישבו על ספסל אחד שלי הפשטות כולן חייבין עי' שם בתוס'. אלא שיש לחלק שם הכוח השבירה מצורף לכולן, משא"כ כאן שע"י החץ יכול כל אחד, [וגם שזה אינו כוח שלהם אלא של החץ ורק נעשה ע"י המעשה שלהם] ויל"ע.

כמובן... זה היה השאלה
החזו"א כותב שאף לתוס' שאין דין של מנא תבירא בחץ
עכ"פ אם השובר והזורק חץ שברו ביחד יהיה מנא תבירא ומן הסתם אין המציאות שעושה מעשה שבירה ביחד עם החץ
ואולי אכתי כיוןן שהתוצאה היא שהכלי נשבר א"כ זה עצמו מגדיר את המעשה לאחד
ןיל"ד דאולי אפשר להגדיר את הפסד ממון נמי לתוצאה אחת (להגדיר את המעשה)

ברלינר כתב:יש לדון בשנים שהזיקו וכל אחד מעשהו לבדו מספיק בשביל ההיזק מה דינם
לדוגמא בגד שאינו שוה כלום אם יש בו חור ושנים זרקו בו חיצים וכ"א עשה חור בבגד
ושמעתי בשם הגר"א דויטש לדמותו לכל שאינו בזה אח"ז אפילו בב"א אינו
מה יש להוסיף

רא"ד מתכוון ברצינות לפטור את שניהם בגלל כל שאינו?

ולמה לא לדמות להיכא דכולי היזקא עבד דפליגי ר"נ ורבנן ב"ק נ"ג.

עפר לרגלם כתב:

ברלינר כתב:יש לדון בשנים שהזיקו וכל אחד מעשהו לבדו מספיק בשביל ההיזק מה דינם
לדוגמא בגד שאינו שוה כלום אם יש בו חור ושנים זרקו בו חיצים וכ"א עשה חור בבגד
ושמעתי בשם הגר"א דויטש לדמותו לכל שאינו בזה אח"ז אפילו בב"א אינו
מה יש להוסיף

רא"ד מתכוון ברצינות לפטור את שניהם בגלל כל שאינו?

ולמה לא לדמות להיכא דכולי היזקא עבד דפליגי ר"נ ורבנן ב"ק נ"ג.

אינני יודע למה הגר"א דויטש ניתכוון אך נראה לי שיותר בא להסביר את כל שאינו
עכ"פ פה הוא נקט שפטורים כיון שאין שום משמעות למעשה של כל אחד כיון שגם לוליו היה הכלי שבור

וחלוק מהסוגיא הנ"ל ששם סו"ס שניהם עשו את המעשה ביחד
משא"כ הכא

חשבתי לדמותו (כדוגמא בעלמא)
לשני עדים שכפרו בב"א ומתחיבים בקרבן
אע"פ דלולי כפירת כ"א אין עדות כיון שהוא ע"א