פורום אוצר החכמה

בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

שאלה נחמדה. ויש רק להעיר שאותה חקירה יש לחקור גם לגבי כל הכהנים הגדולים שבאו אחרי אהרן, לפחות עד הזמן שבו הפסיקו לשאול באורים ותומים

דרומי כתב:ויש רק להעיר שאותה חקירה יש לחקור גם לגבי כל הכהנים הגדולים שבאו אחרי אהרן

על שאר הכהנים גדולים לא נאמר בפסוק שהיה להם זקן ארוך.

שווה פרוטה כתב:בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

הוא מותיב והוא מפרק. מדוע נשאר בצ"ע???

[מסוג הקושיות, שאם יש להם תירוץ טוב, ניחא. ואם לאו...].

ללא עיון כדה"צ נראה שמשמעות הכתוב 'יורד על פי מידותיו' היא יורד על פי מדיו דהיינו בגדיו, כלומר מגיע עד פתח [פה] הכתונת או המעיל [הפתח שדרכו הכניס את צווארו וראשו] ולאו דווקא שהיה זקנו ארוך כל כך ואפשר שהיא גופא בא הכתוב להשמיענו שהגיע עד פי מידותיו ולא מעבר לכך כדי שלא יסתיר את החושן. ויש להוסיף דבגמרא איתא [תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יב עמוד א]ת"ר: הכשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא, תנא: כשהוא מספר, עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ] ובר"ח הגרסא כ'שהיה מגלח' ואולי כשהיה זקנו מתארך ומגיע לחושן היה מקצר אותו כדי שלא יסתיר את החושן.

שווה פרוטה כתב:בפסוק בתהילים נאמר 'כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו'.
ובפשוטו משמע שהיה לו לאהרן הכהן זקן ארוך.

אלא דיש לעיין דהרי החושן היה על ליבו של אהרן, וא"כ בשעה שהיה נשאל בחושן, היה הזקן מסתיר את אותיות החושן, וע"כ שזקנו היה קצר ביותר שלא להסתיר את החושן.
ואולי היה מסיט את זקנו לצד בשעה שהיה נשאל, וצ"ע.

האמנם כך נשאלת אתמול בסעודת פורים?

מכון חכמי ספרד כתב:האמנם כך נשאלת אתמול בסעודת פורים?

האמת, שהתעוררתי לשאלה זו מתחפושתו של בני שיחי'.

ויש להוסיף, שהחושן של אהרן לא היה מונח על הבטן כתחפושות וציורים דהיום, אלא כנגד הלב, היינו [כמעט] ממש מקביל לסיום הסנטר.

אפשר שכוונת הכתוב מדותיו היינו בגדיו, כמ"ד ולבש הכהן מדו בד.
בכל אופן הדבר מזכיר את השאלה המפורסמת היכן מניחים את הזקן בשינה. תחת השמיכה או מעליה.

גביר כתב:ללא עיון כדה"צ נראה שמשמעות הכתוב 'יורד על פי מידותיו' היא יורד על פי מדיו דהיינו בגדיו, כלומר מגיע עד פתח [פה] הכתונת או המעיל [הפתח שדרכו הכניס את צווארו וראשו] ולאו דווקא שהיה זקנו ארוך כל כך ואפשר שהיא גופא בא הכתוב להשמיענו שהגיע עד פי מידותיו ולא מעבר לכך כדי שלא יסתיר את החושן. ויש להוסיף דבגמרא איתא [תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יב עמוד א]ת"ר: הכשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא, תנא: כשהוא מספר, עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ] ובר"ח הגרסא כ'שהיה מגלח' ואולי כשהיה זקנו מתארך ומגיע לחושן היה מקצר אותו כדי שלא יסתיר את החושן.

רש"י בהוריות פירש כשהוא מספר. כשהיה מדבר עם אחרים: אולם בתוס' הרא"ש שם פי' וכשהוא מספר את זקנו.וציינו שם עה"ג שכן פי' גם רש"י בכריתות. ועיי"ש בכריתות דף ה: ברש"י ד"ה מספר. מדבר, ל"א מסתפר דשקיל במזייה.

ועי' כאן:
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8781

בזוהר (אמור סוף פח:) פירש שהיורד על פי מידותיו היה השמן ולא הזקן