פורום אוצר החכמה

בתור נער ביש"ק חששתי שמא אני גוי (לא שהיה לי פקפוק מסויים), חשש רחוק אמנם, אבל מה מונע מלעשות גיור לחומרא כדי להיות יהודי לכל השיטות? כמובן שגם הדיינים יצטרכו לפני כן לעשות גיור לחומרא
וכמו המעשה הידוע עם הבריסקער שחשש שהוא עמלק והתאבד מספק ע"י שליח לדבר עבירה בגרמא על תנאי וכו' וכו', אבל כמובן עיקר השאלה היא מה הדין אם הזיק תוך כדי מיתתו ולגבי יורשיו וכו'

הרואה כתב:בתור נער ביש"ק חששתי שמא אני גוי (לא שהיה לי פקפוק מסויים), חשש רחוק אמנם, אבל מה מונע מלעשות גיור לחומרא כדי להיות יהודי לכל השיטות? כמובן שגם הדיינים יצטרכו לפני כן לעשות גיור לחומרא

התורה ניתנה לבני אדם, לא לבריסקערים. אפ לא כן -אין לדבר סוף.

איתן כתב:

הרואה כתב:בתור נער ביש"ק חששתי שמא אני גוי (לא שהיה לי פקפוק מסויים), חשש רחוק אמנם, אבל מה מונע מלעשות גיור לחומרא כדי להיות יהודי לכל השיטות? כמובן שגם הדיינים יצטרכו לפני כן לעשות גיור לחומרא

התורה ניתנה לבני אדם, לא לבריסקערים. אפ לא כן -אין לדבר סוף.

התורה ניתנה לוודאי ישראלים, ולא לספק ישראלים ספק בריסקערים.
אין לדבר סוף, אך זה ודאי מגדיל את הסיכוי.

כל השאלה לא מובנת איזה בריסקר יתגייר מספק?! חזקה שהם בתור גויים ימצאו נערווין גם בז' מצוות בני נח אבל להיכנס לתרי"ג מצוות וחששות מהיכ"ת...

משפחה שנטמעה נטמעה

א. יל"ע טובא אם שייך על כגון זה (חשש גויות) דין משפחה שנטמעה (בפשטות רק על חשש ממזרות).
ב. בלא"ה, לדעתו שהוא בחשש, הוא לא טמוע, רק אחרים כלפיו שאינם יודעים יכולים לסמוך על דין משפחה שנטמעה.
ג. ובלא"ה, לשיטתו הוא נטמע בין חששות ולא בודאי כשרים. מאי חזית שעל עצמו יחוש ועל אחרים יסמוך?! ולא אומרים משפחה שנטמעה, אלא אם נטמעה בין כשרים.

האם כל אשכול זה ספיחי פורים?

הוה אמינא כתב:א. יל"ע טובא אם שייך על כגון זה (חשש גויות) דין משפחה שנטמעה (בפשטות רק על חשש ממזרות).

מעניין, הרמב"ם אומר "דוחה את שאינם מיוחסים - לישראל", האם זה דוקא מיוחסים כהנים?
על עבד ברור שאומרים כן, ומה חילוק? עכ"פ לדעת האומרים שעבד הוא גוי החייב במקצת מצוות.
האם הענין נידון איפה שהוא? האם כדאי לפתוח אשכול על זה?

הוה אמינא כתב:ב. בלא"ה, לדעתו שהוא בחשש, הוא לא טמוע, רק אחרים כלפיו שאינם יודעים יכולים לסמוך על דין משפחה שנטמעה.

יש לחקור בגדר "חשש" אם הוא בגדר חיוב או שלילה. היינו, ידיעה שדבר מסויים הוא בחשש, או חשש שדבר מסויים הוא בידיעה...

הוה אמינא כתב:ג. ובלא"ה, לשיטתו הוא נטמע בין חששות ולא בודאי כשרים. מאי חזית שעל עצמו יחוש ועל אחרים יסמוך?! ולא אומרים משפחה שנטמעה, אלא אם נטמעה בין כשרים.

ומה עם כל אלו הכשרים שנטמעו בינינו החששות?

--
האם אין דין "מי לא טבלה לנידותה" שייך לכאן?

אצל מי הדיינים יעברו גיור לחומרא? אין לדבר סוף. גם אינו מוכרע האם גר יכול להיות בב"ד של גרות.
ובאמת הכל ספיחי פורים.

שף ויתיב כתב:

הוה אמינא כתב:א. יל"ע טובא אם שייך על כגון זה (חשש גויות) דין משפחה שנטמעה (בפשטות רק על חשש ממזרות).

מעניין, הרמב"ם אומר "דוחה את שאינם מיוחסים - לישראל", האם זה דוקא מיוחסים כהנים?
על עבד ברור שאומרים כן, ומה חילוק? עכ"פ לדעת האומרים שעבד הוא גוי החייב במקצת מצוות.
האם הענין נידון איפה שהוא? האם כדאי לפתוח אשכול על זה?

הוה אמינא כתב:ב. בלא"ה, לדעתו שהוא בחשש, הוא לא טמוע, רק אחרים כלפיו שאינם יודעים יכולים לסמוך על דין משפחה שנטמעה.

יש לחקור בגדר "חשש" אם הוא בגדר חיוב או שלילה. היינו, ידיעה שדבר מסויים הוא בחשש, או חשש שדבר מסויים הוא בידיעה...

הוה אמינא כתב:ג. ובלא"ה, לשיטתו הוא נטמע בין חששות ולא בודאי כשרים. מאי חזית שעל עצמו יחוש ועל אחרים יסמוך?! ולא אומרים משפחה שנטמעה, אלא אם נטמעה בין כשרים.

ומה עם כל אלו הכשרים שנטמעו בינינו החששות?

--
האם אין דין "מי לא טבלה לנידותה" שייך לכאן?

א. האם גוי הוא רק אינו מיוחס? הוא בכלל לא אחד מ"עשרה יוחסין".
ועבד כנעני כן.
איך שלא נגדיר אותו, אבל הוא כבר השתנה למעליותא מגוי שבכלל לא בפרשה.

ב. אותה חקירה אפשר גם לחקור לאידך גיסא מה הפשט ב"נטמעה", עכ"פ אין הכרח לאחד מהצדדים, ונשאר בצ"ע למעשה.

ג. כידוע, לפני שעלו לאר"י האשכנזים היו כולם יהודים מבוררים ומיוחסים, ורק האשכנזים מוטלים בספק, והתערבו בינינו. וכיום אין לך משפחה אשכנזית מובהקת שלא תתגאה שיש לה איזה סבא רבה או סבתא רברבא ספרדי, ובכל זאת קוראים לעצמם אשכנזי טהור. הא לך מה נקרא כשרים שנטמעו בינינו. אפשר לסמוך על זה?? מדין חוזר וניעור??

הוה אמינא כתב:א. האם גוי הוא רק אינו מיוחס? הוא בכלל לא אחד מ"עשרה יוחסין".
ועבד כנעני כן.
איך שלא נגדיר אותו, אבל הוא כבר השתנה למעליותא מגוי שבכלל לא בפרשה.

עבדים אינם חלק מעשרה יוחסין.

אתה צודק ואני טעיתי. החלפתי בחרורי.