פורום אוצר החכמה

בזמן המשנה שרק הפותח והחותם בירכו, וכל שאר הקרואים עלו וקראו בלא ברכה לפניה ואחריה, במה יוודע איפוא שיש כאן שבעה קרואים? (אם לא שנזדקק לחידושם המפליג של הפנ"י והחת"ס שאמירת ברכו לכל אחד מהקרואים נהגה גם בזמן המשנה).
ועכצ"ל שהא מיהת שיש כאן שבעה קוראים שונים, בזה מתקיים דין של שבעה קרואים.

ולפי"ז איך נדון בזה"ז, שהעולים אינם קוראים, והעולה היה גרדי משער האשפות וכל ברכתו - שלפניה ושלאחריה - נתבלעה בלשונו, האם ביטלו הקהל דין של שבעה קרואים?

בציור הזה נודע גם נודע שיש שבעה, שהרי העולה שלפניו בירך גם ברכה שלאחריה, והעולה שלאחריו בירך ברכה שלפניה, והבעל קורא קרא עוד פרשה שלמה באמצע, בהכרח שהיה עוד קרוא.

השאלה היא אם היו שני גרדיים כאלו, אחד משער האשפות והשני משער הפרחים, האם נודע שיש שבעה קרואים. ואולי יש להחמיר לא להעלותם ברציפות בזה אח"ז.

תוספתא מגילה פ"ג הי"ב
בית הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב עומד וקורא ויושב אפי' שבעה פעמים

הו"א, אכן הדיון התעורר בכהן (?) שעלה עליה נוספת "במקום לוי", ובעליה השניה כבר לא יכל להחזיק בדעתו והברכות שלפניה ואחריה נסתרסו בלשונו.

יבנה, יש"כ גדול.

המבואר שם, שהישיבה והעמידה הם שמייחדים כל קרוא, וראיתי שנחלקו ראשונים אם בזה"ז שמברכים לפניה ואחריה בכל עליה, האם גם צריך ישיבה ועמידה, או שהברכות הם שמייחדות כל עליה בפנ"ע. והשו"ע סוס"י קמג כנראה הכריע שא"צ.

לפי"ז אם המברך לא בירך, והבעל קורא לא עשה שום מעשה מיוחד, (ישיבה ועמידה) לכאורה אין כאן שבעה קרואים.

וישל"ע אם מועיל ישיבה ועמידה של העולה שאינו מברך ואינו קורא.

איש_ספר כתב:בזמן המשנה שרק הפותח והחותם בירכו, וכל שאר הקרואים עלו וקראו בלא ברכה לפניה ואחריה, במה יוודע איפוא שיש כאן שבעה קרואים? (אם לא שנזדקק לחידושם המפליג של הפנ"י והחת"ס שאמירת ברכו לכל אחד מהקרואים נהגה גם בזמן המשנה).
ועכצ"ל שהא מיהת שיש כאן שבעה קוראים שונים, בזה מתקיים דין של שבעה קרואים.

ולפי"ז איך נדון בזה"ז, שהעולים אינם קוראים, והעולה היה גרדי משער האשפות וכל ברכתו - שלפניה ושלאחריה - נתבלעה בלשונו, האם ביטלו הקהל דין של שבעה קרואים?

ר"י לויפר פתח לאחרונה בסדרה על קריה"ת. ראה מצ"ב.

איש_ספר כתב:הו"א, אכן הדיון התעורר בכהן (?) שעלה עליה נוספת "במקום לוי", ובעליה השניה כבר לא יכל להחזיק בדעתו והברכות שלפניה ואחריה נסתרסו בלשונו.

יבנה, יש"כ גדול.

המבואר שם, שהישיבה והעמידה הם שמייחדים כל קרוא, וראיתי שנחלקו ראשונים אם בזה"ז שמברכים לפניה ואחריה בכל עליה, האם גם צריך ישיבה ועמידה, או שהברכות הם שמייחדות כל עליה בפנ"ע. והשו"ע סוס"י קמג כנראה הכריע שא"צ.

לפי"ז אם המברך לא בירך, והבעל קורא לא עשה שום מעשה מיוחד, (ישיבה ועמידה) לכאורה אין כאן שבעה קרואים.

וישל"ע אם מועיל ישיבה ועמידה של העולה שאינו מברך ואינו קורא.

אם רק בעליה השניה נסתרס דיבורו, עדיין איכא היכרא מבוהרת בין עליית כהן לעליית ישראל כנ"ל. עכ"פ לא פחות מישיבה.

יש"כ

שוב הרהרתי, דהנה כשכהן עולה "במקום לוי", כתבו ראשונים (תוס' ר"ה לג) שהטעם שמברך פעם שניה משום כבוד ציבור.
ותימה, שאם לא יברך אין כאן שבעה קרואים.

איש_ספר כתב:יש"כ

שוב הרהרתי, דהנה כשכהן עולה "במקום לוי", כתבו ראשונים (תוס' ר"ה לג) שהטעם שמברך פעם שניה משום כבוד ציבור.
ותימה, שאם לא יברך אין כאן שבעה קרואים.

עדיין אפשר בעמידה וישיבה כנ"ל

אע"פ שאינו קורא?

זו לא שמענו בתוספתא

איש_ספר כתב:אע"פ שאינו קורא?

זו לא שמענו בתוספתא

כתבתי כן מקופיא כיון שראיתי שמבאין דיש סוברים דגם האידנא צריך לישב בין קריאה לקריאה. [מצורף קובץ]