"הקריבהו נא לפחתך"

[כדכד]

בואר שאין לקיים מצוות בדבר שמאוס לתיתו לבשר ודם. האם מישהו יודע אם יש מקור כתוב בספרים שדן בשאלה:[b] הרי הקב"ה רואה את הפנימיות וה' יראה ללבב לעומת אנשים שרואים רק חיצוניות ואם כן מדוע יש ליזהר מלהקריב דבר הנראה מאוס[/b]
אני צריך דווקא מקור כתוב לצורך עבודתי

[פרי יהושע]

עי' בספר "שם דרך" להגרש"ז ברוידא זצ"ל על הרמב"ן עה"ת בפ' בראשית על הנושא "ואביתה תהילה מהומי רגש".
ובקיצור אכתוב התוכן, שקין חשב אכן כמש"כ כיון והיה בקי בסוד הקרבן כמש"כ הרמב"ן, ולכן הביא דווקא מהגרועים שבפרותיו,אבל הקב"ה דווקא חפץ ברגש הפשוט של האדם, ולכן לא שעה אלא לקרבן הבל, עי' שם ותמצא נחת.

[כדכד]

תודה רבה. יש ראת הספר באוצר?

[דרומי]

כעין זה - לגבי קין - ראה גם בספר 'המאור שבתורה' בקשר לקרבנו של קין שבפרשת בראשית שם, עיי"ש

[כדכד]

עי' בספר "שם דרך" להגרש"ז ברוידא זצ"ל על הרמב"ן עה"ת בפ' בראשית על הנושא "ואביתה תהילה מהומי רגש".
ובקיצור אכתוב התוכן, שקין חשב אכן כמש"כ כיון והיה בקי בסוד הקרבן כמש"כ הרמב"ן, ולכן הביא דווקא מהגרועים שבפרותיו,אבל הקב"ה דווקא חפץ ברגש הפשוט של האדם, ולכן לא שעה אלא לקרבן הבל, עי' שם ותמצא נחת.

תודה רבה שוב
באוצרבגירסה שאצלנו לא מצאתי את "שם דרך" אולם כשחפשתי "ורצית שבח מהומי ברגש" מצאתי ממוסף של יתד נאמן לשבת בראשית תשנ"ט בו הובא המאמר הזה מהספר לרגל צאת הספר לאור. הובא גם בספר "שי למלך" ו"שי לתורה" מאת תלמידו הרב ש"י מלר בשמו

[פרי יהושע]

עי' בספר "שם דרך" להגרש"ז ברוידא זצ"ל על הרמב"ן עה"ת בפ' בראשית על הנושא "ואביתה תהילה מהומי רגש".
ובקיצור אכתוב התוכן, שקין חשב אכן כמש"כ כיון והיה בקי בסוד הקרבן כמש"כ הרמב"ן, ולכן הביא דווקא מהגרועים שבפרותיו,אבל הקב"ה דווקא חפץ ברגש הפשוט של האדם, ולכן לא שעה אלא לקרבן הבל, עי' שם ותמצא נחת.

תודה רבה שוב
באוצרבגירסה שאצלנו לא מצאתי את "שם דרך" אולם כשחפשתי "ורצית שבח מהומי ברגש" מצאתי ממוסף של יתד נאמן לשבת בראשית תשנ"ט בו הובא המאמר הזה מהספר לרגל צאת הספר לאור. הובא גם בספר "שי למלך" ו"שי לתורה" מאת תלמידו הרב ש"י מלר בשמו

יפה אני לא ראיתי זאת לא בספר ולא מהעיתון שהביאו תלמידו ממנו, אלא בעצמי שמעתי מאמר זה ממנו, האם זה מתאים לגמרי לנושא שלך?.

[אוצר החכמה]

אני חשבתי שהשואל שאל למה יש להעדיף את הטוב ע"פ הגרוע הרי הקב"ה מתייחס לפנימיות. אבל למה הדבר הזה גרם לקין לפי הסברך דווקא להעדיף את הגרוע? או שכוונתך שהביא גרוע כי לא היה לו נפ"מ וזה מה שהזדמן?

[דרומי]

כך באמת מפרש רש"י שם - שהוא הביא ממה שהזדמן לידו בלי לבחור

[כדכד]

אני חשבתי שהשואל שאל למה יש להעדיף את הטוב ע"פ הגרוע הרי הקב"ה מתייחס לפנימיות. אבל למה הדבר הזה גרם לקין לפי הסברך דווקא להעדיף את הגרוע? או שכוונתך שהביא גרוע כי לא היה לו נפ"מ וזה מה שהזדמן?

ה"הסברך" אינו מדוייק שהרי המסביר הוא הגרש"ז ברוידא זצ"ל ולא אליו הפנית את השאלה.
לגופו של ענין, אם אני זוכר נכון הרב מסביר שם במאמר שקין בחר דווקא מהגרוע בגלל תפיסתו שאין לה' ענין דווקא במשהו יפה.

[אבןטובה]

הקריבהו נא לפחתך הוא לכתחילה אבל בדיעבד לא מעכב

[כדכד]

הקריבהו נא לפחתך הוא לכתחילה אבל בדיעבד לא מעכב

א. עיין שו"ת כתב סופר או"ח סימן פח שכותב שזה כן מעכב.
ב. גם הברכי יוסף בסי' ערב (או"ח) לגבי קדוש על יין מגולה לא פשיטא ליה להכשיר בדיעבד.
ג. הפסקי תשובות שם מביא מקורות שונים בנושא (רוב אלה שהבאתי הם משם)ומכריע מעיקר הדין להקל אך להעדיף לשמוע קדוש מאחר.
ד. יש מקום לומר שתלוי ברמת פחיתות הדבר, שאם אינו יפה אך איכשהו ניתן להחשיבו יוצאים בו ואם הוא מאוס לחלוטין אין יוצאים בו (כך רציתי לדייק ממקורות שונים בענין אבל לא העליתי דבר ברור בזה).
ה. לא הבנתי את ההקשר של הדיון אם זה מעכב בדיעבד או לא לשאלה ששאלתי בפתיחת האשכול ו/או לתשובות ולתגובות עליה

[החתן סופר]

הקריבהו נא לפחתך הוא לכתחילה אבל בדיעבד לא מעכב

א. עיין שו"ת כתב סופר או"ח סימן פח שכותב שזה כן מעכב.
ב. גם הברכי יוסף בסי' ערב (או"ח) לגבי קדוש על יין מגולה לא פשיטא ליה להכשיר בדיעבד.
ג. הפסקי תשובות שם מביא מקורות שונים בנושא (רוב אלה שהבאתי הם משם)ומכריע מעיקר הדין להקל אך להעדיף לשמוע קדוש מאחר.
ד. יש מקום לומר שתלוי ברמת פחיתות הדבר, שאם אינו יפה אך איכשהו ניתן להחשיבו יוצאים בו ואם הוא מאוס לחלוטין אין יוצאים בו (כך רציתי לדייק ממקורות שונים בענין אבל לא העליתי דבר ברור בזה).
ה. לא הבנתי את ההקשר של הדיון אם זה מעכב בדיעבד או לא לשאלה ששאלתי בפתיחת האשכול ו/או לתשובות ולתגובות עליה

יותר מזה מצאנו שהרז"ה (סוכה יד: מדפי הרי"ף) למד פסול לולב היבש שהוא בכלל הקריבהו ומוכח שהוא תפס שגם בדיעבד מעכב וכך הערתי לי בדברי הביה"ל (ריש סי' ערב) שכתב:"הרי חזינן דנקטינן טעם זה (הקריבהו) לפעמים אף בדבר שהוא לעיכובא אף בדיעבד וצ"ע ". אבל באמת כמו שכתבת שהכל לפי העניין, ומסתמא באנצ"ת דיברו בזה

[אבןטובה]

מלבד הכ"ס או"ח סי' פח עוד בזה ביד יצחק ח"א סי' רנח שאלת שלמה ח"ב סי' לה גבעת הלבונה סי' נג אות ה אמרי כהן פ' ויקרא אות מב נשמת כל חי חאו"ח סי' יד
ומש"כ בביה"ל סי' רעב דהוא רק לכתחילה כ' בס' מגדנות אליהו ח"א סי' קכ לחלק אם הוא אינו מהודר הוא רק לכתחילה אבל במאוס פסול בדיעבד
וכ' דהמשנה ברורה חזר בו כמ"ש בס' בירור הלכה ופסל אף בדיעבד ע"ש
וחילוק המגדנות אליהו כבר כ ' בשו"ת חבלים בנעימים ח"ה סי' מו אות יב ובשו"ת חזון נחום סי' קלו ועיין שו"ת דגל ראובן לרבי ראובן כ"ץ ז"ל ח"א סי' כז
ובח"ב סי' טו אות א העיר אותו א' מביאור הלכה והשיב עליו

ועיין במשנה ברורה שער הציון סי' רצח סק"ד

[החתן סופר]

בואר שאין לקיים מצוות בדבר שמאוס לתיתו לבשר ודם. האם מישהו יודע אם יש מקור כתוב בספרים שדן בשאלה:[b] הרי הקב"ה רואה את הפנימיות וה' יראה ללבב לעומת אנשים שרואים רק חיצוניות ואם כן מדוע יש ליזהר מלהקריב דבר הנראה מאוס[/b]
אני צריך דווקא מקור כתוב לצורך עבודתי

יעויין בספר כמו השחר אות ה' סק"ג

[מה שנכון נכון]

מלבד הכ"ס או"ח סי' פח עוד בזה ביד יצחק ח"א סי' רנח שאלת שלמה ח"ב סי' לה גבעת הלבונה סי' נג אות ה אמרי כהן פ' ויקרא אות מב נשמת כל חי חאו"ח סי' יד
ומש"כ בביה"ל סי' רעב דהוא רק לכתחילה כ' בס' מגדנות אליהו ח"א סי' קכ לחלק אם הוא אינו מהודר הוא רק לכתחילה אבל במאוס פסול בדיעבד
וכ' דהמשנה ברורה חזר בו כמ"ש בס' בירור הלכה ופסל אף בדיעבד ע"ש
וחילוק המגדנות אליהו כבר כ ' בשו"ת חבלים בנעימים ח"ה סי' מו אות יב ובשו"ת חזון נחום סי' קלו ועיין שו"ת דגל ראובן לרבי ראובן כ"ץ ז"ל ח"א סי' כז
ובח"ב סי' טו אות א העיר אותו א' מביאור הלכה והשיב עליו

ועיין במשנה ברורה שער הציון סי' רצח סק"ד

דבר תורה שמות אבראהאם.GIF (31.25 KiB) נצפה 4039 פעמים

דבר תורה שמות אבראהאם 2.GIF (16.9 KiB) נצפה 4039 פעמים

[בערל]

לא הבנתי את השאלה, אם צריך לנהוג בכבוד לפני ה' מק"ו, מה קשור שה' רואה הפנימיות, מדוע שזה יתיר להתנהג בפחיתות כבוד? אולי תשאל גם על זה קלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות, מדוע צריך הרי ה' יראה ללבב.
השי"ת רואה את הפנימיות אבל הוא רואה גם את החיצוניות וע"כ צריך שיהיה נאה ומכובד.