עמוד 1 מתוך 1

שמא יקדמנו אחר ברחמים

פורסם: ד' מרץ 22, 2017 11:50 pm
על ידי עושה חדשות
בגמ' במו"ק יח: משמע דתפילת אחר לזכות בזיווג שאינו שלו לא תועיל לו, אלא שעדיין יש לחוש שאחר יתפלל עליו שימות או שהיא תמות וכו'. (כך לפי פשט הגמ' לכאו', ואולי יש בזה ביאורים אחרים בראש', מקופיא ראיתי תורא"ש ור"י מלוניל).

ז"ל הגמ' - ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא אמר ליה לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה אמר ליה לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.

וא"כ יל"ע האם בזמנינו מותר לארס בחוה"מ ובתשעה באב, כאשר אין שום חשש שיש מישהו שמתפלל שהיא תמות לפניו וכיו"ב.

Re: שמא יקדמנו אחר ברחמים

פורסם: ד' מרץ 22, 2017 11:52 pm
על ידי אוצר החכמה
למיעוט זכרוני יש שם הסבר בריטב"א.

Re: שמא יקדמנו אחר ברחמים

פורסם: ה' מרץ 23, 2017 8:17 am
על ידי עזריאל ברגר
יש ביאור ארוך מהרבי מליובאוויטש על ענין הזיווגים, שלפעמים הם גזירה ולפעמים תלויים במעשיו ובתפילתו.
הביאור נדפס באגרות-קודש באחד החלקים הראשונים.
לא למדתי אותו לעיון, אבל אחרי שהוא מבאר את כל הדעות והצדדים וכו' - מסכם בערך כך:
ועפ"ז יובן מה שלכו"ע ובכל הזיווגים מותר לארס בחוה"מ ובת"ב, כיוון שתמיד יש חשש של "שמא יקדמנו אחר".

נ.ב. לומר שסתם יהודי אין תפילתו מועלת - זה לפענ"ד גובל בכפירה, וגם קיי"ל אל תהיינה ברכת וקללת הדיוטות קלות בעיניך, וגם בחו"מ מכריעים ענינים לפי האפשרות של כוח התפילה כדאמרינן בב"ק שאילו היית עושה כך הייתי מתפלל כך והיה מתקיים בי "ותגזור אומר ויקם לך", וההלכה הזאת תקפה גם לגבי רשע שבישראל!

Re: שמא יקדמנו אחר ברחמים

פורסם: ה' מרץ 23, 2017 12:07 pm
על ידי עוד יהודי
עזריאל ברגר כתב:י
נ.ב. לומר שסתם יהודי אין תפילתו מועלת - זה לפענ"ד גובל בכפירה, וגם קיי"ל אל תהיינה ברכת וקללת הדיוטות קלות בעיניך, וגם בחו"מ מכריעים ענינים לפי האפשרות של כוח התפילה כדאמרינן בב"ק שאילו היית עושה כך הייתי מתפלל כך והיה מתקיים בי "ותגזור אומר ויקם לך", וההלכה הזאת תקפה גם לגבי רשע שבישראל!

לא היתה כוונת עו"ח שתפילתו לא תועיל, אלא שלא מצוי שאדם יתפלל שפלוני ימות.
נ.ב. מה כוונתך שלומר כך זה כפירה, כפירה במה? באחד מהי"ג עיקרים? או מה. ודאי זה דבר חשוב מאוד לא לטעות בו אבל המינוח כפירה עם כל המשמעות שבזה לא נראה לי.