פורום אוצר החכמה

איך יכול להיות שנראה אדם כותב בשבת ונגיד לו להמשיך לכתוב כי יעצור יעבור איסור.

אם כתב שני אותיות ז נגיד לו להמשיך לחברם ל ח

יש לדון בזה שאם כוונתו הייתה לכתוב שני זיינים חייב הרי כבר התחייב ועתה שאנו אומרים לכתוב עובר על כתיבת אות אחת שהוא חצי שיעור.


כוונת החדה היא בלי לשנות את מה שכבר נכתב.

כל דבר של פיקו"נ שדורש כתיבה למשל בית חולים שלא יקבלו את אשתו ללידה עד שלא יחתום על משהו וכדו' - הרי אם יפסיק באמצע בלא סיבה נמצא שחילל שבת לשווא אבל אם ימשיך קיים וחי בהם

א"נ כל דבר שכתיבתו דוחה שבת (לא יודע דוגמאות אבל אולי עדות החודש שדוחה שבת ומוסר העדות בכתב אם יש כזה דבר ואיני בקי בזה) ופוסק באמצע נמצא שחילל שבת

ליעקב

רעיון יפה

מעניין באמת לדינא אם בהתחלה התכוון לפיקוח נפש ואח"כ הפסיק האם התחייב.

הרעיון היה באחד שבא לכתוב דניאל שמבואר בגמרא שאם כתב דן חייב שהרי מלאכתו מתקיימת ויש שם כזה במקום אחר ואותו אחד אינו עוצר במילות דן אלא ממשיך וכותב דניא שזה אינה מילה והיות שהכל המעשה אחד ולא השלים מלאכתו שהיא לכתוב דניאל פטור.

אבי 1000 כתב:ליעקב

רעיון יפה

מעניין באמת לדינא אם בהתחלה התכוון לפיקוח נפש ואח"כ הפסיק האם התחייב.

הרעיון היה באחד שבא לכתוב דניאל שמבואר בגמרא שאם כתב דן חייב שהרי מלאכתו מתקיימת ויש שם כזה במקום אחר ואותו אחד אינו עוצר במילות דן אלא ממשיך וכותב דניא שזה אינה מילה והיות שהכל המעשה אחד ולא השלים מלאכתו שהיא לכתוב דניאל פטור.

האם מצאת מקור ברור לפטור אותו?
כי מסברא הוא חייב על כתיבת שתי האותיות הראשונות, ולא יועיל שימשיך לכתוב.

אין מקןר מפורש

אבל כמו שפשוט שמי שכותב ה אינו חייב גם כאילו כתב ר ואח"כ שינה והפך לה' אלא הכל זה אות וכתיבה אחת שעדיין לא השלים מעשיו הוא הדין והוא הטעם במי שכתב דן אך לא גמר מלאכתו וממשיך לכתוב דניא לא שייך לחייבו על מעשה זה שעדיין לא נשלם מעשהו.

למה לא תגיד באופן פשוט, שהוא כתב אות, ואם ירים ידו יהיה צורת אות, ולכן אומרים לו תמשיך לכתוב עד שלא יהיה לה צורת אות, אלא קשקוש, ופטור. [יל"ע אם אומרים, או צריך לעשות לבד, עי' שבת ג ע"ב בהדביק פת בתנור.

אבי 1000 כתב:מעניין באמת לדינא אם בהתחלה התכוון לפיקוח נפש ואח"כ הפסיק האם התחייב.

ודאי שאינו חייב, (אם לא היתה כאן הערמה), ומסברא נראה גם שמותר להפסיק באמצע, וצ"ע.