פורום אוצר החכמה

באשכול מידי דלא רמיזא עוררתי על תפילת מוסף ביום שלושים של חודש. חשבתי שלא רמיזא אבל שו"מ כמה מר"מ חשובים.
כיון שלא זכיתי להיות מיודעי בינה לעתים, חוששני שאכשל ואכתוב דברים שלא כדת. אשמח מאד לכל הערה ולכל תיקון.

יום שלשים של החודש בזמן שמקדשים על פי ראיה, קודם שקדשוהו וספק אם יקדשוהו כראש חודש1 , וכן יום שלושים של חודש אלול בזמן שהוא ספק יום טוב של ראש השנה, יש מן התנאים שנראה מדבריהם שהתפללו תפילת מוסף2 , ויש מי שהוסיף שהתפללו קודם שבע שעות3. ויש שפירשו בדעת אמוראים שלא התפללו4 .

1. ע"ע ראש חודש. ועי"ש שי"ס שאף בזמן שקדשו ע"פ ראיה, נהגו בחלק מן החדשים יום שלושים ראש חודש כודאי. וע"ע לוח השנה ציון 86, שי"ס שבזמן שלא באו עדים ביום שלושים היו מקדשים ע"פ חשבון.
2. עי' עירובין מ א ר' דוסא אומר העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אומר וכו' את יום ר"ח הזה אם היום אם מחר וכו', ועי' ר"ח שם (נד' מ א) שהיינו במוסף, ועי' ברייתא שם מא א, וכן היה ר' דוסא עושה בר"ח של כל השנה כולה, ומ' שהתפלל מוסף ביום שלושים מספק, (וצ"ע שלא הזכיר אופן הזכרת עניני הקרבנות, ואפשר שד' כסוברים שאינו מעכב עי' ציון 71). ועי' התעורררות תשובה ח"ג סי' שעא (מהדורה ישנה ח"ד או"ח סי' נב), לענין יום שלושים של חודש אלול, שהתפללו בו תפילת מוסף ושכ"מ בר"ה לב א.

3. המועדים בהלכה (רש"י זווין) ר"ה פ"א, שהתפללו קודם שבע שעות, שהם זמן המוסף לכתחילה, עי' ציון 276.
4. עי' ר' יסא בירו' סנהדרין פ"ה ה"ג: דמן יומא לא צלית מוספא מן דלא ידעי אימת ירחא, ועי' פ"מ שם שמ' שהיינו ביום שלושים שלא היה מתפלל אם לא ידע שהוא ר"ח בודאי, ועי' ציון ירושלים שם ותועפות ראם ע"ס יראה"ש סי' רנט ס"ק ג וערוה"ש סי' תיז ס"ח, שפי' בע"א. ועי' חי' המאירי ביצה ד ב ד"ה איתמר: קצת מפרשים, שביום שלושים של חודש אלול שהיה ספק ר"ה, היו מתפללים בערבית ובשחרית תפילת יו"ט של ר"ה, וסיים: ואין בידי הכרע, אבל מוסף לא הזכיר, ועי' הערת ר"א סופר בבית הבחירה ר"ה ל ב הערה 6, שמוסף לא התפללו עד קדשו ושכ"מ שם לב א, ועי' המועדים בהלכה ר"ה פ"א הערה 3 שדחה. ועי' שקל הקדש פ"ג ה"ו בה"ל סוד"ה היום ופ"ה ה"ז באור ההלכה ד"ה עושין, בד' הרמב"ם שם, שמצדד לחלק בין יום שלושים של אלול שנהגו בו כר"ה בודאי לענין כל דיניו, לבין יום שלושים של כל חודש שהתפללו בו תפילת חול, ואפשר שיום שלושים של אלול נהגו בו קדושה יותר מכל יום שלושים של ר"ח, לפי שרוב פעמים אין אלול מעובר, ע"ע אלול, וע"ע יו"ט שני ציון 22 ואילך, אם חשוב "רוב" להכריע ע"פ. וע"ע קרבן מוסף, מחלוקת ראשונים אם הקריבו ביום שלושים קרבן מוסף על תנאי, ואפשר שלסוברים שלא הקריבו, אף אם מתפללין שאר תפילות היום ומזכירים בהם מעין המאורע, תפילת מוסף אין מתפללים שסו"ס לא הקריבו ביום זה קרבן מוסף. ועי' עלי תמר תענית פ"ד ה"ג ד"ה קרייא וסנהדרין פ"ה ה"ג ד"ה מן.

אאל"ט ר' צבי כהן כתב מענין זה בספרו על קידוש החודש

יש"כ נמסר לי שיש שם הפניה חשובה לשו"ת התעוררות תשובה ח"ג סי' שעא. יש"כ. (הוספתי למעלה).

חשבתי בדרך השערה, שבירו' יש נידון על מי שאין לו ביום שהות אלא למוסף או מנחה מה יתפלל, ואולי מדובר במציאות ידועה, ביום שלושים של החודש מן הסתם לא התפללו מוסף תוך שבע שעות, שחיכו שמא יבואו עדים, ונמצא שהשתהו ככל הניתן, וכיון שכך לא רחוק הוא כלל שאלה מעין זו, שלא נותרה שהות אלא לתפילה אחת...

במעשה דתנורו של עכנאי, כותב רש"י מפורש שרבי אליעזר נפל על פניו ביום ל' בחודש מלא.

עזריאל ברגר כתב:במעשה דתנורו של עכנאי, כותב רש"י מפורש שרבי אליעזר נפל על פניו ביום ל' בחודש מלא.

ראה בדעת תורה סימן תכ"ז שחכ"א העיר לו מרש"י זו, וציין למהרש"א שפי' להיפך, ובאמת כן מפרשים בתוס' חכמי אנגליה, וראה עוד מה שציינתי viewtopic.php?p=354062#p354062, ומצאתי בפרדס יוסף פר' אמור שהביא כדברי רשי"ז, ולכאורה מקורו מהנ"ל כמו שציין בסוף להמודיע http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... l=document אוגסט 05 1910 דף 6, אלא שבפרד"י שם הראה מקום היע"ד.

העיר לי חכ"א שליט"א

שיש לחלק בין שני נידונים

נידון אחד, יום שלושים ויום שלושים ואחד, במקומות שלא הגיעו שלוחים ולא ידעו אם היום ר"ח אם מחר, האם התפללו בו מוסף. ולזה אפשר להביא מקור מר' דוסא.

נידון שני, במקומות הסמוכים לבית הועד, בכל יום שלושים שספק אם יקדשו היום את החודש, האם התפללו באותו יום תפילת מוסף מספק או לא. ולזה אין מקור מר' דוסא. (שכן לפי האמור שם, הוא היה אומר אם היום אם מחר, ולמחרתו אם היום אם אמש, הוי אומר שהוא היה במקום מרוחק שלעולם לא ידעו בו בזמנו).

אתם שומעים כאן חילוק?

איך יתכן ששאלה כ"כ פשוטה ויסודית, אין מקורות מפורשים: מה עשו בבבל (בבל לא קווקז!) בכל יום שלושים ויום שלושים ואחד של החודש, עם תפילת מוסף. התפללו או לא התפללו?

לא יאומן כי יסופר !

איש_ספר כתב:איך יתכן ששאלה כ"כ פשוטה ויסודית, אין מקורות מפורשים: מה עשו בבבל (בבל לא קווקז!) בכל יום שלושים ויום שלושים ואחד של החודש, עם תפילת מוסף. התפללו או לא התפללו?

לא יאומן כי יסופר !

ואת שאר הנהגות בבל אתה יודע? דומה לכך צרפת, למרות שמאוחרת בהרבה, שנוסחה לא שרד ובעקבות זאת נוסחה לוט בערפל.
אכן שאלה נוקבת, למה "אותנו" זה לא מטריד, ועלינו לחפש את הדברים במדעי היהדות, וכולי האי ואולי?

השוואה לא מובנת. בבל הרי היא צור חוצבנו , בור נוקרנו, ואינו איזה ענף של התפתחות מנהג.
וביותר: לא מדובר כאן על בירור מנהג או נוסח (סוג הדברים שמחפשים במנהג צרפת) אלא שאלה הלכתית יסודית: דין מוסף ביום שלושים לדעת רבותינו תנאים ואמוראים !

המשוואה נועדה להראות שהיסטוריה, חשובה ככל שתהיה, לא מעניינת אותנו.

הוא אשר באתי לומר, לא באתי לברר כיצד הגו כף רפויה במסופוטמיה. אלא לברר מהי ההלכה: בזמן שמקדשים את החודש ע"פ ראיה, דין תפילת מוסף בספק התקדש החודש, ואת זה ביקשתי ללמוד ממנהג בבל. ביקשתי ולא העליתי אלא מעט.

איש_ספר כתב:הוא אשר באתי לומר, לא באתי לברר כיצד הגו כף רפויה במסופוטמיה. אלא לברר מהי ההלכה: בזמן שמקדשים את החודש ע"פ ראיה, דין תפילת מוסף בספק התקדש החודש, ואת זה ביקשתי ללמוד ממנהג בבל. ביקשתי ולא העליתי אלא מעט.

היסטוריה שאנחנו מאמינים בה שתתחדש, דינה כהיסטוריה לעניין זה, כל עוד שאינה רלוונטית, בעוונות.
אך מה לנו מתקשקשים, אתה צודק.