פורום אוצר החכמה

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

עתניאל בן קנז כתב:ציטוט ממאמר.
(עכ"פ לעניננו, גם שעוה דולקת יפה, ולעתים יותר משמן זית וכפי שידועים דברי הפוסקים בהלכ' חנוכה, דהעדפת שמן זית על שעוה, הוא בגלל דומיא דנס, עיי"ש, ואעפ"כ מצאנו מקורות שהעדיפו נרות שבת משמן זית על שעוה).

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

לעומקו של דבר כתב:

עתניאל בן קנז כתב:ציטוט ממאמר.
(עכ"פ לעניננו, גם שעוה דולקת יפה, ולעתים יותר משמן זית וכפי שידועים דברי הפוסקים בהלכ' חנוכה, דהעדפת שמן זית על שעוה, הוא בגלל דומיא דנס, עיי"ש, ואעפ"כ מצאנו מקורות שהעדיפו נרות שבת משמן זית על שעוה).

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

יפה כתבת בראשית דבריך, ולכן יש להסתפק אם כל הציטוטים רלוונטיים לעניין, כל עוד לא מוזכר בהם להדיא "ואפילו יש בידו נר הדולק יפה יותר ממנו, יקח שמן זית". אולי האור צדיקים.

בעל קורא כתב:וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

מעט דבש כתב:

בעל קורא כתב:וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

סעודת רבי חידקא.GIF

הנאמן כתב:מעשה רב קיב "הוא ז"ל היה מרבה מאוד בנרות שמן זית" (ואולי בזמנו השמן זית היה היותר יפה??)

בעל קורא כתב:

מעט דבש כתב:

בעל קורא כתב:וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

סעודת רבי חידקא.GIF

במגילה (כ"ג ע"א) נחלקו אמוראים אם מפטיר עולה למנין הקרואים או שהוא עולה נוסף חוץ ממנין הקרואים.
וכתבו תוס' שם (ד"ה חד אמר), וז"ל: פסק ר''ת דקיימא לן כמ''ד עולה, ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט''ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה, אבל בשבתות ובימים טובים וביוה''כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין, דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא, דאי הוי הלכה כמ''ד אין עולה עבדינן שפיר, ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ''מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף.

לעומקו של דבר כתב:בפשטות יש כאן תוספת הידור לחומרא על פסקו של ר"ת.
אבל אם האמוראים וכ"ש התנאים פסקו כחד שיטה, אין להדר כשיטה הדחויה.
(אמנם בגמ' עצמה לפעמים מוצאים שפסקו כשיטה א' ואעפ"כ כתבו שבגמ' שעדיף לצאת ידי שניהם, ופשוט כל זה).

לעומקו של דבר כתב:

הנאמן כתב:מעשה רב קיב "הוא ז"ל היה מרבה מאוד בנרות שמן זית" (ואולי בזמנו השמן זית היה היותר יפה??)

פשיטא. האם מצאת אזכור בפוסקים בזמנו לנידון של נר יפה יותר משמן זית?

בעל קורא כתב:

לעומקו של דבר כתב:בפשטות יש כאן תוספת הידור לחומרא על פסקו של ר"ת.
אבל אם האמוראים וכ"ש התנאים פסקו כחד שיטה, אין להדר כשיטה הדחויה.
(אמנם בגמ' עצמה לפעמים מוצאים שפסקו כשיטה א' ואעפ"כ כתבו שבגמ' שעדיף לצאת ידי שניהם, ופשוט כל זה).

כפי המבואר ברא"ש ובעוד ראשונים, כל דברי התוס' זו הכרעת ר"ת, שאע"פ שפסק שהלכה כמ"ד שמפטיר עולה למנין, בכ"ז כתב שכאשר אפשר להוסיף מוסיפים כדי לצאת גם את דעת המ"ד השני.
ודברי המרדכי שהובאו לעיל שיש בזה מינות, שם לכאורה קאי על דין המותר בתלמוד ללא מחלוקת (וגם בזה לא נראה שכוונתו שיש בזה ממש משום מינות, ומלשונו "בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושין כן ואדרבה שרא לי מרי היה נ"ל בעיני כמו מינות" נראה רק שכוונתו שזהו מעשה לא נכון, כי "הייתי מתלוצץ" נשמע מאד סלחן אם יש בזה ממש משום מינות).