פורום אוצר החכמה

עם התפתחות המדע ישנם חברות כיום [זה כבר קיים טכנולוגית והחברות עוסקות בהתאמת המערכת לסקטור התעשייתי והפרטי] שמפתחות אפשרות לייצר חתיכת בשר מד.נ.א של בהמה והוא מוכפל ע"י חלבונים ותזונה עד שנוצר כאן גוש בשר לפי בחירה השווה בטעמו וממשו לגוש בשר חי שהרי הוא ממש אותו ד.נ.א של החי.

הפיתוח נעשה מטעמים ירוקים וצער בעלי חיים וכן מטעמים כלכליים והנושא שמועלה כאן לבית מדרש הוא הנושא ההלכתי.

1 ד.נ א של חזיר או כל בהמה אסורה באכילה שהוכפל במכונה עד שנוצר כאן גוש בשר האם ניתן יהיה לאוכלו [וכמובן להוציא את החלקיק הראשוני שהוא ודאי אסור] שהרי אין כאן חזיר חי או יש לאסור מטעמים של היוצא מן הטמא טמא. האם גידולי גידולים יהיו מותרים
האם יש סברא לומר שזהו חזיר גמור גם בלי להצטרך לדין היוצא מן הטמא אלא הרי זה כשומן בהיותו חי? מן הסברא אינו כן אך אשמח לשמוע דברי הרבנים כאן.
2 האם נוכל לקחת ד.נ.א של בהמה כשרה שנשחטה והכפילו ככל שנחפוץ ולייצר ממנו איזה מאכלים שנרצה ונוכל לסגור אל מערכות הכשרות שהרי הכל יהיה עשוי מהכפלה ואין כאן בהמה חיה.
3 בהינתן שנאסור ב1 האם זה רק בחזיר שהוא עצמו נאסר או גם בנבילה?

שוב זה לא תיאורטי זה קיים במציאות ועוד כמה שנים זה יהיה מוצר בסיסי מי שרוצה יכול לבדוק בעצמו ואוכל לשלוח לינקים.

אבי 1000 כתב: [וכמובן להוציא את החלקיק הראשוני שהוא ודאי אסור]

אין דבר כזה החלקיק הראשוני - התא הראשוני מתחלק שוב ושוב וכל תא אפשר להחשיב כ"תא ראשוני" במידה שווה.

צופר הנעמתי כתב:

אבי 1000 כתב: [וכמובן להוציא את החלקיק הראשוני שהוא ודאי אסור]

אין דבר כזה החלקיק הראשוני - התא הראשוני מתחלק שוב ושוב וכל תא אפשר להחשיב כ"תא ראשוני" במידה שווה.

התא הראשוני היה חלק מן הבהמה ועליו אני מתכוון שיותר נראה לאוסרו בלא להיכנס לדין ביטול ומעמיד.

יצירת התאים הנוספים הם ע"י שאר החומרים ולא היו מעולם כתא אסור ולא כן התא הראשוני שקיים בצורתו

כפי שהוסבר בד"כ כשתא מתחלק שני התאים מתחלקים בצורה סימטרית ולכן אין חדש וישן.(מלבד דין היוצא מן הטמא)
אמנם היום ניתן כבר ליצר גם את התא הראשוני ע"י סינתזה של דנ"א וכו' בלי להשתמש בתאים מדבר האסור, ואולי זה הביאור שחזיר עתיד להחזירה להיתר ובכ"ז צל"ע אם נתיר היות ובצורתו השלמה הוא מין טמא.

לפענ"ד בלא ראיות כלל, דינו זהה לגמרי, הלא הוא פשוט תא שהתחלק וגדל, וזה לכא' יותר מיוצא, [שאינו רק כאיסור ח"ש למש"כ המ"מ במאכ"א].

בתבונה כתב:כפי שהוסבר בד"כ כשתא מתחלק שני התאים מתחלקים בצורה סימטרית ולכן אין חדש וישן.(מלבד דין היוצא מן הטמא)
אמנם היום ניתן כבר ליצר גם את התא הראשוני ע"י סינתזה של דנ"א וכו' בלי להשתמש בתאים מדבר האסור, ואולי זה הביאור שחזיר עתיד להחזירה להיתר ובכ"ז צל"ע אם נתיר היות ובצורתו השלמה הוא מין טמא.

אין לי ויכוח על זה כל תא מתחלק לשנים עד שנוצר גוש בשר.

הטענה שלי היא שהתא הראשוני לפני שהתחלק היה עשוי מחומרים אסורים שהרי היה בבהמה וגדל כחזיר או כבשר מן החי.
לפני תהליך ההתחלקות התא גודל בנפח ובמשקל ונוצר בתוכן עוד ד נ א שוה לו ורק לאחר כן מגיעה ההתחלקות .
א"כ כל החומרים הראשונים שהיו בבהמה יש יותר סיבה לאוסרם וכל החומרים החדשים שנוספו הרי הם בבחינת יוצא וכדומה.

איני טוען שהם דווקא בתא אחד ולא בתא אחר אלא שצריך להוציאם בדרך כל שהיא.

ראיתי את הפניית הרב עו"ח לדברי הרב רייזמן וחלק מן הדברים טעונים בירור

יוצא מן הטמא לכאורה לא שייך כאן, שהרי לאחר שיצא הבשר מן הטמא גדל והתרבה ע"י חומרי תזונה שאינם מן הטמא, ולכה"פ יש כאן זוז"ג דמותר.

בן ראובן כתב:יוצא מן הטמא לכאורה לא שייך כאן, שהרי לאחר שיצא הבשר מן הטמא גדל והתרבה ע"י חומרי תזונה שאינם מן הטמא, ולכה"פ יש כאן זוז"ג דמותר.

גם בחמור שילדה מין פרה אתה יכול לומר שהוא נוצר ע"י חומרי תזונה שאינם טמאים.

אינו דומה. לדידן כל עוד שהוא במעי הפרה הוא עניין אחד ונחשב יוצא רק כשנולד ואז כבר חל עליו שם בע"ח טמא. ובע"ח אין אנו דנים על גדילתו דמה שהוא אוכל הוא רק סיבה כללית לגדילתו אבל שמו לא משתנה (כמבואר היטב כל זה באשכול המשעשע צאצאי צאצאינו). משא"כ כאן.

אוצר החכמה כתב:אינו דומה. לדידן כל עוד שהוא במעי הפרה הוא עניין אחד ונחשב יוצא רק כשנולד ואז כבר חל עליו שם בע"ח טמא.

לא הבנתי מה המקור לזה (הרי למ"ד חוששים לזרע האב אמרינן בו זוז"ג). אבל אם כת"ר מתווכח בעובר אנחנו יכולים לדבר על חלב בהמה טמאה גם שם לדעתך כל זמן שהחלב בדדיה הוא כגופה?

מה שהבאת הוא ראיה לדברי ולא סתירה. העובר נוצר מזרע אב ומהאם ובכל מקרה את האוכל לא מחשבים. וכן בבהמה עצמה היא גדלה מעצמה את האוכל לא מחשבים.

[quote="עושה חדשות"][/quote
]
יש"כ

העתקתי קטע מדברי הרב רייזמן לעניין בשר מן החי

3 .מיא בעלמא
אכן, נראה להוכיח שתא שנלקח מבהמה חיה אינו נחשב לאבר מן החי או לבשר מן החי, מהגמרא )יבמות
סט,ב( הקובעת שעּובָּ ר בארבעים הימים הראשונים של ההריון, נחשב "מיא בעלמא" ואינו מוגדר כוולד. משום
קביעה זו, כותבת הגמרא בנידה )ל,א( ש"המפלת ליום ארבעים, אינה חוששת לוולד", וכפי שפירש הרמב"ם )הל'
איסורי ביאה י,א(: "אין צורת הוולד נגמרת לפחות מארבעים יום, אחד הזכר ואחד הנקבה". מטעם זה התיר
בשו"ת חוות-יאיר )סי' לא( לאישה שזינתה להפיל את עוברה בתוך ארבעים הימים הראשונים של העובר,
"דמקמי הכי מיא בעלמא ננהו", וכן פסק בשו"ת ציץ-אליעזר )ח"ז סי' מח א,ח(.
4
והנה, בכל עּובָּר יש כמובן תאי גזע, ואף על פי כן הגדירוהו חז"ל כ"מיא בעלמא". הרי לנו הוכחה ברורה
שתא אינו נחשב "חי", אלא "מיא בעלמא", ובוודאי שאיננו "בשר". על כן נראה שתא הנלקח מבהמה טהורה
אינו נחשב ל"אבר מן החי" או ל"בשר מן החי", שכן הוא "מיא בעלמא" ואינו "אבר" או "בשר".

האם החילוק לא פשוט ואין צריך לפנים.

אוצר החכמה כתב:מה שהבאת הוא ראיה לדברי ולא סתירה. העובר נוצר מזרע אב ומהאם ובכל מקרה את האוכל לא מחשבים. וכן בבהמה עצמה היא גדלה מעצמה את האוכל לא מחשבים.

וכן בתא הוא גדל מעצמו ואת חומרי התזונה לא מחשבים.

רק לזה אין לך שום מקור. וגם זה לא דומה

לענ"ד הוא צודק.

זנב לשועלים כתב:

בן ראובן כתב:יוצא מן הטמא לכאורה לא שייך כאן, שהרי לאחר שיצא הבשר מן הטמא גדל והתרבה ע"י חומרי תזונה שאינם מן הטמא, ולכה"פ יש כאן זוז"ג דמותר.

גם בחמור שילדה מין פרה אתה יכול לומר שהוא נוצר ע"י חומרי תזונה שאינם טמאים.

מה הקשר? שם יצא מן הטמא לאחר שנוצר.