פורום אוצר החכמה

מחפש מקור לפטור אשה מתפלה אם עסוקה בילדיה מדין עוסק במצוה וכו'.

אם זה מטעם עוסק במצוה וכו', אז טעם זה חל - לא רק על אשה - אלא גם על איש (וכגון שאשתו נפטרה ומטפל לבדו בילדיו). לא מבין למה אתה קושר את זה לאשה דווקא, אחרי שנפסק להדיא שלעניין תפילה אין הבדל בין איש לאשה.

דיבר הכתוב בהווה

מלחמתה של תורה כתב:אם זה מטעם עוסק במצוה וכו', אז טעם זה חל - לא רק על אשה - אלא גם על איש (וכגון שאשתו נפטרה ומטפל לבדו בילדיו). לא מבין למה אתה קושר את זה לאשה דווקא, אחרי שנפסק להדיא שלעניין תפילה אין הבדל בין איש לאשה.

אה"נ.

שמר כתב:

מלחמתה של תורה כתב:אם זה מטעם עוסק במצוה וכו', אז טעם זה חל - לא רק על אשה - אלא גם על איש (וכגון שאשתו נפטרה ומטפל לבדו בילדיו). לא מבין למה אתה קושר את זה לאשה דווקא, אחרי שנפסק להדיא שלעניין תפילה אין הבדל בין איש לאשה.

אה"נ.

אז למה אתה קושר את זה דווקא למצוה של טיפול בילדיו? תשאל על כל מצוה. למשל, האם אני פטור כעת מלהתפלל מנחה, אם אני עוסק כעת בלחפש את הארנק כדי לתת פרוטה לעני שכעת דופק על הדלת (מצות ל"ת של "לא תוכל להתעלם").

שמא גם על זה תגיד "אה"נ"?

מלחמתה של תורה כתב:

שמר כתב:

מלחמתה של תורה כתב:אם זה מטעם עוסק במצוה וכו', אז טעם זה חל - לא רק על אשה - אלא גם על איש (וכגון שאשתו נפטרה ומטפל לבדו בילדיו). לא מבין למה אתה קושר את זה לאשה דווקא, אחרי שנפסק להדיא שלעניין תפילה אין הבדל בין איש לאשה.

אה"נ.

אז למה אתה קושר את זה דווקא למצוה של טיפול בילדיו? תשאל על כל מצוה. למשל, האם אני פטור כעת מלהתפלל מנחה, אם אני עוסק כעת בלחפש את הארנק כדי לתת פרוטה לעני שכעת דופק על הדלת (מצות ל"ת של "לא תוכל להתעלם").

שמא גם על זה תגיד "אה"נ"?

אה"נ, אה"נ, אה"נ (תשובות מראש לשאלותך שבדרך)
תורף השאלה היא:
א. מה המקור שטיפול בילדים הוא מצוה.
ב. וא"כ איזו מצוה היא.
ג. והאם יש מישהו שכותב ע"ז במפורש,

למה אתה נטפל לר"ת?

שמר כתב:

מלחמתה של תורה כתב:

שמר כתב:אה"נ.

אז למה אתה קושר את זה דווקא למצוה של טיפול בילדיו? תשאל על כל מצוה. למשל, האם אני פטור כעת מלהתפלל מנחה, אם אני עוסק כעת בלחפש את הארנק כדי לתת פרוטה לעני שכעת דופק על הדלת (מצות ל"ת של "לא תוכל להתעלם").

שמא גם על זה תגיד "אה"נ"?

אה"נ, אה"נ, אה"נ (תשובות מראש לשאלותך שבדרך)
תורף השאלה היא:
א. מה המקור שטיפול בילדים הוא מצוה.
ב. וא"כ איזו מצוה היא.
ג. והאם יש מישהו שכותב ע"ז במפורש,

גמילות חסדים זה דאורייתא. כדכתיב ואהבת לרעך כמוך, וגם יש ללומדו בק"ו מהמצוה לעזור לחמור שונאך, וק"ו לחמורו של רעך, וק"ו לרעך עצמו, וק"ו לילדיך (מעין מה שמצינו "עניי עירך קודמין", וה"ה הכא "בני ביתך קודמין").
כמובן כל זה בתנאי שמדובר במצוה עוברת, כי התפילה ודאי עוברת, אלא דאמרינן העוסק המצוה וכו' - אם גם המצוה שבה הוא עוסק היא מצוה עוברת.

לא מדין עוסק במצוה, כי זה מוגדר כדבר רשות עי' הסוגי' בסוטה, [וכבר דברנו על כך כאן באשכול של עו"ח], אולם זה הטעם שפטרוה כלל ממצות עשה שהז"ג, כי יש לה תפקידים אחרים, ופעם ביום לרמב"ם יכולה לצאת בכל זמן אחר.

פרי יהושע כתב: אולם זה הטעם שפטרוה כלל ממצות עשה שהז"ג, כי יש לה תפקידים אחרים, ופעם ביום לרמב"ם יכולה לצאת בכל זמן אחר.

תפילה לא מוגדרת כמצות עשה שהז"ג, כי האשה רשאית להתפלל בכל זמן שתרצה (גם רבע שעה אחרי חצות היום), וכאן שואל פותח האשכול: אם ביום כלשהו (נניח יום שלישי) היא צריכה להיות צמודה 24 שעות לילדיה (כמובן בלי לישון במשך אותה יממה), אז תפילה מה תהא עליה? והרי הטיפול בילדים הוא מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך (כפי שביארתי בתגובתי הקודמת), מצד שני גם התפילה (לפחות פעם ביום) היא מצוה (מדאורייתא לרמב"ן - ואפילו לרמב"ם אם זו שעת צרה), לכן נזקקים כאן לכלל של העוסק במצוה וכו', שכמובן תקף גם לאיש ולא רק לאשה, וכדברי האור לציון המובא בתגובה שמעליך.

מלחמתה של תורה כתב:

פרי יהושע כתב: אולם זה הטעם שפטרוה כלל ממצות עשה שהז"ג, כי יש לה תפקידים אחרים, ופעם ביום לרמב"ם יכולה לצאת בכל זמן אחר.

תפילה לא מוגדרת כמצות עשה שהז"ג, כי האשה רשאית להתפלל בכל זמן שתרצה (גם רבע שעה אחרי חצות היום), וכאן שואל פותח האשכול: אם ביום כלשהו (נניח יום שלישי) היא צריכה להיות צמודה 24 שעות לילדיה (כמובן בלי לישון במשך אותה יממה), אז תפילה מה תהא עליה? והרי הטיפול בילדים הוא מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך (כפי שביארתי בתגובתי הקודמת), מצד שני גם התפילה (לפחות פעם ביום) היא מצוה (מדאורייתא לרמב"ן - ואפילו לרמב"ם אם זו שעת צרה), לכן נזקקים כאן לכלל של העוסק במצוה וכו', שכמובן תקף גם לאיש ולא רק לאשה, וכדברי האור לציון המובא בתגובה שמעליך.

ייש"כ, הדוגמא הזו היא קצת הזויה, פשיטא אם הילדים נזקקים לה 24 שעות אולי כבר הוי פקו"נ נמי, אולם ככלל, על אף כבוד דברי האו"ל זצ"ל הנ"ל, חושבני שאין "ואהבת" בכל מצב ועניין בכלל עוסק במצווה, כי א"כ נהיה פטורים לעולם מתפילה, דהלא כל מעשינו לש"ש, ואם אני עובד לשם פרנסה של ילדי אשתי, ואפי' עצמי, אינני עוסק במצווה?, על המדוכה הזו כבר ישבנו באתרא הדין בעבר, אני עכ"פ הגעתי למסקנא, שכל דבר שהייתי עושה גם לולי המצווה, יתכן שאינה נכנסת להגדרה זו, אף שקשה מהסוגי' בברכות וסוכה דילפ' פטורא לחתן, שמא שם הלא הוא טרוד במחשבת בעילה, ורק ילפ' דאינו צריך להסיר הטירדא משום דחשיב טירדא דמצוה, הפוך בה וזיל גמור. ואם יש לך מהלך אחר אשמח לשמוע.

מעיקר הדין גם איש פטור מתפילה אם אין דעתו מיושבת עליו (למשל, הבא מן הדרך שפטור מן התפילה), אלא שכנפסק בשו"ע, היום נהגו להתפלל בכל מקרה, למרות שאין מכוונים . נשים לא קיבלו על עצמן מנהג זה.
(הרי"ה הנקין, שו"ת בני בנים, לא זוכר היכן בדיוק)

פרי יהושע כתב:

מלחמתה של תורה כתב:

פרי יהושע כתב: אולם זה הטעם שפטרוה כלל ממצות עשה שהז"ג, כי יש לה תפקידים אחרים, ופעם ביום לרמב"ם יכולה לצאת בכל זמן אחר.

תפילה לא מוגדרת כמצות עשה שהז"ג, כי האשה רשאית להתפלל בכל זמן שתרצה (גם רבע שעה אחרי חצות היום), וכאן שואל פותח האשכול: אם ביום כלשהו (נניח יום שלישי) היא צריכה להיות צמודה 24 שעות לילדיה (כמובן בלי לישון במשך אותה יממה), אז תפילה מה תהא עליה? והרי הטיפול בילדים הוא מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך (כפי שביארתי בתגובתי הקודמת), מצד שני גם התפילה (לפחות פעם ביום) היא מצוה (מדאורייתא לרמב"ן - ואפילו לרמב"ם אם זו שעת צרה), לכן נזקקים כאן לכלל של העוסק במצוה וכו', שכמובן תקף גם לאיש ולא רק לאשה, וכדברי האור לציון המובא בתגובה שמעליך.

ייש"כ, הדוגמא הזו היא קצת הזויה, פשיטא אם הילדים נזקקים לה 24 שעות אולי כבר הוי פקו"נ נמי, אולם ככלל, על אף כבוד דברי האו"ל זצ"ל הנ"ל, חושבני שאין "ואהבת" בכל מצב ועניין בכלל עוסק במצווה, כי א"כ נהיה פטורים לעולם מתפילה, דהלא כל מעשינו לש"ש, ואם אני עובד לשם פרנסה של ילדי אשתי, ואפי' עצמי, אינני עוסק במצווה?, על המדוכה הזו כבר ישבנו באתרא הדין בעבר, אני עכ"פ הגעתי למסקנא, שכל דבר שהייתי עושה גם לולי המצווה, יתכן שאינה נכנסת להגדרה זו, אף שקשה מהסוגי' בברכות וסוכה דילפ' פטורא לחתן, שמא שם הלא הוא טרוד במחשבת בעילה, ורק ילפ' דאינו צריך להסיר הטירדא משום דחשיב טירדא דמצוה, הפוך בה וזיל גמור. ואם יש לך מהלך אחר אשמח לשמוע.

אם אכן ולא שייך כמעט אישה שנמצאת בגדר הזה של עוסק במצוה, א"כ מה ראה רבי ב"צ אבא שאול זצ"ל (הובא ציטוט לעיל) לדון בגוונא דלא שכיח?.

שמר כתב:
אם אכן ולא שייך כמעט אישה שנמצאת בגדר הזה של עוסק במצוה, א"כ מה ראה רבי ב"צ אבא שאול זצ"ל (הובא ציטוט לעיל) לדון בגוונא דלא שכיח?.

אין שום הכרח שלזאת הייתה כוונתו, אולם אני באתי מעט להתווכח לפי ערכי הדל עם דבריו, ויל"ע כמובן.

שמר כתב:מחפש מקור לפטור אשה מתפלה אם עסוקה בילדיה מדין עוסק במצוה וכו'.

במקו"ח להחו"י סי' תר"מ בדין חולים ומשמשיהן פטורים מן הסוכה כתב ה"ה תינוק שצריכים תמיד לנדנדו בעריסתו

רבי אריה לייב בן מרן הח"ח בספרו מדרכי אבי, חלק א' "מחיי אבא" אות כ"ז:

אמי ז"ל כמעט לא התפללה כל זמן שלא יצאנו מתחת ידיה באמרה לי כי אבי פטרה מזה משום שהיא עוסקת בגידול בניה.