פורום אוצר החכמה

תודה מראש

מה לחלק? כל "לא ניחא ליה" הוי גם מלאכה שאצל"ג, ולכן גם החולקים על הערוך סוברים שהאיסור בזה הוא רק מדרבנן, כמו כל מלאכה שאצל"ג. וכל הנפק"מ היא, לגבי שבת - האם יש בזה איסור דרבנן, (או למ"ד מלאכה שאצל"ג חייב), ולגבי כה"ת - אם הוי היתר או איסור דאו'. (כך היא הפשטות, אמנם יש ע"ז שיטות אחרות מחודשות).

עושה חדשות כתב:מה לחלק? כל "לא ניחא ליה" הוי גם מלאכה שאצל"ג, ולכן גם החולקים על הערוך סוברים שהאיסור בזה הוא רק מדרבנן, כמו כל מלאכה שאצל"ג. וכל הנפק"מ היא, לגבי שבת - האם יש בזה איסור דרבנן, (או למ"ד מלאכה שאצל"ג חייב), ולגבי כה"ת - אם הוי היתר או איסור דאו'. (כך היא הפשטות, אמנם יש ע"ז שיטות אחרות מחודשות).

כבוד עו"ח צודק כמובן.

אולי כבוד השואל התכוון שיכול להיות דבר שיהיה מלאכה שאינה צריכה לגופה אך עדיין יהיה ניחא ליה
אם זוהי שאלת הרב יוסף אזי הדברים מתבארים בכמה מקומות ועיקרם בדברי הראשונים שבת ק"כ: עי"ש שהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה אך עדיין אסור אף לדברי הערוך.

עושה חדשות כתב:מה לחלק? כל "לא ניחא ליה" הוי גם מלאכה שאצל"ג, ולכן גם החולקים על הערוך סוברים שהאיסור בזה הוא רק מדרבנן, כמו כל מלאכה שאצל"ג. וכל הנפק"מ היא, לגבי שבת - האם יש בזה איסור דרבנן, (או למ"ד מלאכה שאצל"ג חייב), ולגבי כה"ת - אם הוי היתר או איסור דאו'. (כך היא הפשטות, אמנם יש ע"ז שיטות אחרות מחודשות).

כמדומני שהחולקים על הערוך ס"ל דגם בכה"ת אינו אסור אלא מדרבנן שהרי התוס' תירצו ראיית הערוך ממזלפין יין ע"ג האישים דמצוה שאני