עמוד 1 מתוך 1

תרומות ומעשרות בחיטין למצות

פורסם: ב' אפריל 24, 2017 9:54 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
נתעוררתי לאחרונה מחמת מעשה שהיה. השכן שלי סיפר שאשתו קנתה בטעות אשכוליות הבאות מארץ ישראל וביקש אותי לתקן אותם שהוא לא עשה ולא ראה כן מעולם. הרטבתי את כל הפירות לפני ההפרשה, כדי שיוכשרו לקבל טומאה ולא יהיה לו בביתו תרומה תלויה ויצטרך לחכות עד שיירקבו.

נתעוררתי לענין חיטין למצות, מה הם עושים עם התרומה ותרומת מעשר, שאין יכולים להרטיב את כל החיטין שלא יתחמצו, ואם לא ירטיב אלא החלק שעומד להפריש, יהיה הפרשתו מן הטמא על הטהור שיש בו איסור. ולטמא את התרומה אחרי שהופרשה יש בו לאו דמשמרת, והחיטין לא יירקבו מעצמם אלא אם יתרשל בידים שגם בזה יש משום משמרת. כהנים טהורים אין לנו ואסור להאכיל לבהמות דבר הראוי לבני אדם.

האם יש למישהו ידיעות בענין?

Re: תרומות ומעשרות בחיטין למצות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 1:43 pm
על ידי עזריאל ברגר
הורגלתי תמיד לטמא רק את העתיד להיות מופרש, ולהפריש מן הטמא על הטהור (גם אם מדובר בטהור ודאי ובטבל ודאי שעכשיו קטפנו מהעץ).
לא יודע מה ההיתר לזה, אבל כך ראיתי נוהגים.

Re: תרומות ומעשרות בחיטין למצות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 1:51 pm
על ידי מלחמתה של תורה
עזריאל ברגר כתב:הורגלתי תמיד לטמא רק את העתיד להיות מופרש, ולהפריש מן הטמא על הטהור (גם אם מדובר בטהור ודאי ובטבל ודאי שעכשיו קטפנו מהעץ).
לא יודע מה ההיתר לזה, אבל כך ראיתי נוהגים.


באמת תמוה ביותר, שהרי זה נגד משנה ערוכה (תרומות ב ב), ושם שאפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה, וברמב"ם (תרומות ה ח) שזה אפילו אם חשב בשוגג שמותר להפריש מן הטמא על הטהור (כי רק אם עצם ההפרשה עצמה נעשתה בשוגג אז בדיעבד תרומתו תרומה).

Re: תרומות ומעשרות בחיטין למצות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 2:01 pm
על ידי יושב ירושלים
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אבן העזר סימן קמב
ומ"ש מעלתו מדהשמיטו ביו"ד סי' של"א דין מפריש מן הטהור על הטמא וכו', כל דבריו בזה דברי רוח ואין להם שום טעם ולדבריו למה לא הביאו עכ"פ גוף הדין דלכתחלה לא יתרמו מן הטמא על הטהור. ולכן נלע"ד דלכך לא הביאו. חדא דלא שכיח אצלנו טהור שאנחנו כלנו טמאים ומטמאים כל התבואות ולא משכחת טהור כי אם ששמרו שלא בא עליו מים כלל משעה שנקצר וזה לא שכיח ובפרט שכתב רמ"א ביו"ד סימן של"א סעיף י"ג בהג"ה שטוב להכשיר קודם מירוח כדי שיהיה מותר לשורפה. ועוד שהרי מה שאין תורמין מן הטמא על הטהור הוא משום פסידא דכהן ובזמנינו שכל תרומה נשרפת ליכא פסידא דכהן ולכך תורמין מן הטמא על הטהור ואף דהאי טעמא דפסידא דכהן הוא רק לענין דיעבד שאף בדיעבד יחזור ויתרום אבל מה שלכתחלה אין תורמין אין צריך לטעם פסידא דכהן דעכ"פ לא עדיף טמא על הטהור מטהור על הטמא שג"כ אין תורמין לכתחלה. ונלע"ד שגם זה לא שייך אצלנו דהא דאין תורמין מן הטהור על הטמא הוא משום דבעינן שיתרום מן המוקף כמבואר בברטנורא ריש פ"ב דתרומות ובטהור וטמא חיישינן שיתיירא שלא יטמא ולא יקיפם, ובזמנינו ממ"נ אם הוכשרה לא משכחת טהור ואם לא הוכשרה אינו מתיירא להקיף ולכן השמיטו לגמרי דין אין תורמין מן הטהור על הטמא וכן להיפך מן הטמא על הטהור: